בית ספר ממ"ד "התמר" באפרת מקושט בפרפרים בכל צבעי הקשת. הם מקיפים את קירות החלל המלבני והגבוה, אופטימיים וססגוניים. באחת הפינות מונחות עשרות שקיות ובהן ספרי הלימוד של התלמידים שנרכשו מבעוד מועד, ממתינות לידיים קטנות שיאחזו בהן בעוד מספר ימים. מלבד הממ"ד הקבוע, המבנה משמש כעת גם בית ספר משלב (דתי־חילוני) צומח, שמעברו למבנה קבע נדחה בשל עיכובי בנייה בצל הקורונה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– למה שישראלים לא ילמדו ערבית?
– בלי בדיקות: החיסון הסיני לנגיף הקורונה יצא לדרך
– צה"ל במסר לחיזבאללה: בפעם הבאה נתקוף מטרות עומק
נטעיה פרומן, המנהל, עולה במדרגות כשהוא אוחז ביד אחת שקיות עמוסות בציוד, ביד שנייה כעשר מקלות מטאטא. הוא מחויך ואופטימי. "אני יודע שיש משבר מטורף בכל מערכת החינוך, אבל בגדול אנחנו 'נס קורונה'", הוא אומר בחדרו. "אני לא צריך לפצל אף כיתה, כי הכיתות הגבוהות מלכתחילה קטנות יותר. זה נותן הרבה שקט ויציבות שכיתות לא מפוצלות, ואני מודה על מזלי הטוב".
בשיחה שקיימנו ביום שלישי, לפני שאושרה החלטה בנושא, פרומן דיבר על כך שהוא עדיין לא יכול לגבות כסף מההורים. הם בנו כמה אופציות למערכת שעות, "עם תל"ן (תוכניות למידה נוספות) כזה, עם תל"ן אחר". מורים לא יודעים כמה שעות הם יועסקו, אלו מקצועות ילמדו ומתי, הוא מתאר. "הם יודעים שיש כוכבית ענקית על הכול, ושעוד הרבה דברים יכולים להשתנות".
ובכל זאת, אין לו תלונות. "אני מבין שזה מצב חירום, ומתוכו גוזר תוכניות עבודה. האתגר שלי כמנהל הוא לזכור למה באתי לכאן. אנחנו לא רק בייביסיטר. אחת המשימות שלנו היא אמנם לעזור להורים ללכת לעבודה, אבל אנחנו באמת רוצים לעוף עם הילדים, לעשות איתם דברים גדולים. נכון, זה קצת מוזר שיש כל כך הרבה סימני שאלה בסוף אוגוסט, אבל אני מאוד בטוח בבית הספר ובאנשים שלי".
הן במשרד החינוך והן בשטח החינוכי מדברים על כך שמטרת העל של שנת הלימודים תשפ"א היא ליצור כמה שיותר ודאות בתוך אי־הודאות; כמה שיותר שגרה בתוך אי־השגרה. על הדרך הנכונה ליישם את היעד הזה יש הרבה אי־הסכמות, ובינתיים הכאוס ממשיך לחגוג.
על פי המתווה המורכב שפרסם משרד החינוך בתחילת אוגוסט, גני ילדים וכיתות א'־ב' לא יפוצלו וילמדו כרגיל, כיתות ג'־ד' ילמדו בקפסולות לאורך כל השבוע ולכן כמות המורים וחללי הלמידה צריכה להיות כפולה, כיתות ה'־ו' ילמדו במתווה משולב שיכלול למידה מרחוק ולפחות שני ימי למידה בבית הספר, וכיתות ז'־י"ב ילמדו מרחוק ולפחות עוד יומיים בבית הספר בקפסולות.
במשרד החינוך אוחזים בתפיסה המסורתית וסבורים שלמידה פיזית עדיפה על למידה מרחוק, ולכן המתווה מאפשר גמישות: בתי ספר שמסוגלים להביא את תלמידיהם למשך חמישה ימים בשבוע מבחינת חללי עבודה ושעות הוראה, לצד שמירת נהלי הקורונה, תבוא עליהם הברכה.
חלק מהתיכונים, הישיבות והאולפנות בוחרים לחלק את תלמידיהם לקפסולות על פי ימים. מוסדות אחרים מבצעים את החלוקה למשמרות – חצי כיתה לומדת בבוקר, חצי כיתה בערב. כך או כך, התלמידים מקבלים מחצית מכמות השעות הפרונטלית הרגילה, כשהשאיפה היא שהלמידה מרחוק תאפשר תרגול והרחבה של הנלמד.
בבתי ספר רבים טרם נבנתה מערכת השעות בשל שורת גורמים: ההנחיות המשתנות, קשיים בתקצוב, מחסור בכוח הוראה, עיכוב באשרור חוזר התשלומים, והפחתת מכסות שעות התל"ן שבתי הספר יוכלו לגבות מההורים.
שינויים ברגע האחרון
ביום שלישי התקיים דיון סוער בנושא בוועדת החינוך של הכנסת. יו"ר ועדת הקורונה ח"כ יפעת שאשא־ביטון טענה ש"להשאיר את תלמידי ה'־ו' בבית זה פשע, זה לוותר עליהם, ואני עוד לא מדברת על כיתות ז' עד י"ב. תקומו אתם אנשי החינוך, ותגידו לאנשי הבריאות עד כאן".
הורים ואנשי חינוך רבים מסכימים עם הגישה שביטאה שאשא־ביטון, ואכן בימים האחרונים מתקיימת תזוזה חוזרת לכיוון הלמידה המסורתית בכיתה פיזית. כאמור, גם משרד החינוך מנחה להעדיף אותה במקום שהיא אפשרית.
"השינוי והחזרה ללמידה בכיתה צמחו כדרישה מהשטח ברגע האחרון, ודי ברור למה זה קרה", אומרת רחל אביגד, מורה למדעים בבית הספר הממ"ד ברובע היהודי. "אני לא יודעת מתי האנשים שמייעצים לשר החינוך היו בפעם האחרונה בכיתה, או אם העבירו שיעור אחד בזום. כל זה יכול היה להימנע אם שר החינוך היה כולל בצוות היועצים שלו מורים ותיקים שהם עתירי ניסיון וגם מחוברים טכנולוגית".
ועדיין, מורים רבים מבטאים תחושה קשה על כך ששעות עבודה רבות שלהם ירדו לטמיון. מורי ישראל נדרשו לעבור השתלמויות כדי לשכלל את יכולותיהם בהוראה מרחוק, והכינו שיעורים שמתאימים לסביבת למידה מקוונת.
"הזלזול במורים ובמנהלים בלתי נתפס", אומרת אביגד. "אחרי יום שלם של שיחות צוות בזום כדי לנסות לבנות את השנה הבאה, בשמונה בערב כותבים לנו שהכול יכול להשתנות. זה משקף הכול. עברנו חודשיים של השתלמויות איך להיטיב את הלמידה מרחוק, הקדשתי שעות רבות ללמוד כלים רלוונטיים, ומתברר שכל זה היה לשווא".
בתגובה לשינויים שמשדרים זלזול במורים נמסר ממשרד החינוך: "נראה כי הטענה מתייחסת לתקופת הגל הראשון של הקורונה. מאז המשרד הפיק את הלקחים, ולאחר עבודת מטה מקיפה ובהיוועצות עם השותפים של המשרד לדרך גובשו מתווה הפעולה והתוכנית הפדגוגית לשנת הלימודים תשפ"א. תוכניות אלו פורסמו פעם אחת ולא עברו שינוי. המשרד הודיע כי בכוונתו לבחון את יישומן במהלך ספטמבר ובהתאם למצב ולנתונים הוא יקבל החלטה".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') במוסף יומן, מקור ראשון
