לאחר ישיבת ממשלה לילית שארכה שעות, אישרו שרי הממשלה רשימת הגבלות נוספת, בניסיון להשטיח את עקומת התחלואה ההולכת וגדלה. במסגרת ההגבלות, החל מהיום (ו') ב17:00 יסגרו מכוני הכושר וסטודיו, במסעדות יתאפשרו משלוחים או טייק אווי בלבד, למעט מלונות, שם תתאפשר תפוסה של עד 35% בחדרי האוכל. בנוסף, החל מסוף השבוע הבא יוטל "סגר סופ"ש בימי שישי משעה 17:00 ועד ליום ראשון בשעה 5:00. פעילויות הפנאי, כולל החופים יהיו סגורים, אך חנויות המזון ובתי המרקחת ישארו פתוחים. בנוסף, בשונה מהסגר הכללי בגל הראשון, לא תהיה הגבלת מרחק ביציאה מהבית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מחפשים עבודה? הארגונים והעסקים האלה זקוקים לעובדים | 16.7
– "מטעה את הצרכנים": בקשה לתביעה ייצוגית נגד בר המים "נעם 1"
– מה מניע את אנשי "המצור על בלפור"?
ההחלטות שהתקבלו אמש טעונות את אישור הכנסת, אך חלקן כאמור כבר נכנסו לתוקפן. בשבוע הבא תדון הכנסת בסגר בסופי השבוע, שיצטרך לעבור אישור ב-3 קריאות.
בהמלצותיהם של שר הבריאות יולי אדלשטיין ובכירי מערכת הבריאות, בגיבויו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נכללות עוד המלצות רבות, ורבים מהשרים התנגדו להחלתן. ההמלצות כללו איסור התקהלויות של יותר מ־10 אנשים במקום סגור ועד 20 אנשים במרחב הפתוח; סגירת כל מוסדות החינוך, ההוראה וההשכלה, לרבות "בית הספר של החופש הגדול", קייטנות, ישיבות, מכללות טכנולוגיות והכשרות מקצועיות; צמצום קבלת קהל במשרדי הממשלה וצמצום נוכחות בהיקף של 50 אחוזים במשרדי הממשלה; סגירת חדרי אוכל במקומות עבודה; צמצום הנסיעה באוטובוסים ב־50 אחוזים ומגבלות חריפות על אוכלוסיות בסיכון. כמעט כל ההמלצות התקבלו בסופו של דבר, למעט סגירת מוסדות החינוך. בנושא זה החליטה הממשלה להסמיך את רה"מ נתניהו ורה"מ החלופי להחליט.
לפי גורמים במערכת הפוליטית, שר החינוך יואב גלנט זעם אתמול לאחר שלא הוזמן לדיון קבינט הקורונה המצומצם, שקיבל את ההחלטה לסגור את מערכת החינוך. גורמים במשרד הבריאות מטילים על גלנט את האחריות להתפרצות התחלואה בתחילת הגל השני, כשהתנגד לסגירת התיכונים וחטיבות הביניים בירושלים לאחר ההתפרצות בגימנסיה העברית. מלשכתו לא נמסרה תגובה. בהנהגת ההורים הארצית הביעו זעם על ההצעה להפסיק את פעילות קייטנות הקיץ, ואמרו כי מקורה ב"רעיון פופוליסטי שנשען על תחושות בטן והנחות עבודה מוטעות", המנוגד לנתוני מרכז המחקר של הכנסת שלפיהם היקפי התחלואה בקרב ילדים עד גיל 6 אפסיים. "סגירת בתי הספר של החופש הגדול בגנים ובבתי הספר תשלח מיליון הורים הביתה", מסרו ההורים.
החשש הוא שבתוך שבועות ספורים לא תוכל המדינה לעמוד בהיקפי התחלואה הקשים. מנגד, גובר גם החשש ממשמעות הסגר הכולל. נגיד בנק ישראל אמיר ירון הצהיר אתמול: "גם אם הסגר השני יהיה בעוצמה של שני שלישים מהסגר הראשון – הנזק לכלכלה יהיה עצום. זה יעלה לנו לפחות 40 מיליארד שקלים ו־3 אחוז תוצר. מובן שההשלכה תהיה עלייה בגירעון". ירון ציין כי בלא סגר שני צפוי שיעור הגירעון להגיע ל־13 אחוזים בסוף 2020.
מומחים לבריאות הציבור ולמגפות האוחזים בגישות מקצועיות שונות מנהלים בימים האחרונים דיון ער בדבר האפשרויות העומדות למולנו בשעה הגורלית הזאת, לדבריהם. "המשימה היא להרוג את הקורונה, וסגר כולל הוא הפתרון הנכון והיחיד", סובר פרופ' יניר בר־ים, נשיא המכון לחקר מערכות מורכבות בניו־אינגלנד, פיזיקאי ומדען לחקר המורכבות ב־MIT.
בשיחת זום מביתו במסצ'וסטס הוא הציג בפניי אתמול את מערכת endcoronavirus.org שפיתח בחודשים האחרונים, אשר מנתחת את מצב התחלואה במדינות העולם. "ישראל כמעט עמדה בפני מציאות של אפס חולים חדשים, ומכיוון שהיא שחררה את המשק ובתי הספר ומקומות התקהלות שבוע־שבועיים מוקדם מדי, הגעתם למעמד של אחת המדינות הגרועות ביותר בעולם בהתמודדות עם הקורונה", הוא מאשים.
פרופ' בר־ים סייע במיגור מגפת האבולה ב־2014 ומגפת הסארס ב־2002־2003. השבוע הוא הצטרף מרחוק לקבינט הקורונה האזרחי שהקים ח"כ נפתלי בנט. הוא סבור שאפשר לומר שהיקף התפשטות המחלה מוכפל בישראל שוב ושוב, וישראל חייבת לבחור באפשרות של סגר מוחלט לכמה שבועות כדי לאתר את כל החולים הקיימים ולבודד אותם – ורק אחר כך יהיה אפשר לחזור לחיים רגילים כמעט. בר־ים טוען כי שלל מדינות, ובהן סין, ניו־זילנד ואירלנד, הצליחו כך לעצור את המגפה. "כיום יש 50 מדינות כאלה שנחשבות לנקיות כמעט לחלוטין מקורונה, וישראל חייבת להגיע למקום הזה".
עמדותיו של פרופ' בר־ים נחשבות קיצוניות למדי. פרופ' דב שוורץ מאוניברסיטת בן־גוריון, לשעבר המדען הראשי של הוועדה לאנרגיה אטומית, עומד בראש צוות מומחים שחקר את מאפייני הגל הראשון של הקורונה בישראל – והגיע למסקנות "רכות" יותר. בעקבות שיחות עם מומחים גיבש פרופ' שוורץ בשבוע שעבר תוכנית פעולה לדיכוי הגל השני של המגפה. כחלופה לסגר הוא הציע להנהיג סגר בסופי השבוע ובשעות הערב והלילה. עמדותיו נשקלו היטב בממשלה, וחלקן התקבלו.
שוורץ מודה כי ההצעה לקיים סגר מוגבל לימים מסוימים אינה הברירה הטובה ביותר, אלא שהיא נכונה אולי לנוכח הכעס הציבורי על הפגיעה הכלכלית האנושה שסגר מלא עלול להסב. "אם לא נעשה כלום, או אם הצעדים שלנו לא יהיו יעילים – נעמוד בעוד שלושה שבועות בפני הגעה למלוא יכולת מערכת ההנשמה לחולי קורונה. אנחנו במרחק בלימה קצר לתהום".
ראש צוות המומחים מסביר כי הנכון ביותר היה לעצור את פעילות אזרחי המדינה לסגר כולל כדי למנוע הדבקה וזאת למשך שלושה שבועות, כי פחות מכך הוא לא יהיה יעיל. "בשום מדינה בעולם לא הצליחו לעצור את ההתפרצות בפחות מכך".
הוא חושש כי לא היה די בהחלטות שהתקבלו לפני כשבועיים, ובהן סגירת אולמות אירועים וצמצום מספר האנשים במקומות סגורים. אחרי הכול, המספרים ממשיכים לטפס. "בפני מנהיגי ישראל עומדות הדילמה והאחריות אם לחכות שבוע נוסף ואז להחמיר את ההגבלות ולקוות לטוב, או שנגלה שלא היה די בכך, ומחיר הסגר המאוחר יתבטא בכ־100 מתים נוספים על אלו שאמורים למות על פי החישובים המתמטיים המוכרים לנו.
האמון מונשם ומורדם
"בגלל המצב הכלכלי אני לא בעד סגר", אומרת בהחלטיות פרופ' אורנה בראון־אפל מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה. "אנשי הבריאות חייבים גם כלכלה, ואם אנשים יהיו רעבים ללחם, הנזק הבריאותי יהיה גדול יותר. חייבים לאזן בין הכלכלה ובין מניעת את ההתפשטות. סגר נכון רק במצב של בתי חולים מלאים באי ספיקה ושל תחלואה קשה גבוהה. לא הגענו למצב של אלפי מונשמים, ולכן אין מקום לסגר מוחלט".
פרופ' בראון־אפל סוברת כי על הממשלה להתאמץ בראש ובראשונה להחזיר את אמון הציבור בה. "יש לנו תרבות של חוסר היענות להנחיות של הגורמים ממסדיים, בנוסח 'אם אני לא מסכים, אני לא עושה', וזה מביא לגל השני. אנחנו בבעיה כי פספסנו עם הזמן את אמון הציבור. אנחנו יודעים כיום בבירור שכדי למנוע את ההדבקה צריך ללכת עם מסכות, ולשמור על ריחוק חברתי והיגיינה. היו המון דיבורים של כל מיני גורמים שטענו בכל במה כי הקורונה היא רק שפעת, ואני מאוד מקווה שהם מבינים שהמציאות היא לא באמת כך". עם זאת, היא מבקשת להגן על מקבלי ההחלטות. "אני לא יודעת אם היה אפשר להעביר את המסרים ולקבל החלטות באופן אחר, כי זו התנסות חדשה של מערכת מול מציאות שאנחנו לא מכירים".
פרופ' נדב כץ ממכון רקח לפיזיקה ומבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים חושב שאפשר להמתין עוד זמן מה, עד לתחילת השבוע הבא, בטרם יוחלט אם ליזום סגר נוסף. "אנחנו עומדים על קצב יציב של הכפלה אחת לעשרה ימים, ולכן צריך לראות עד יום שני אם יש האטה בעקבות הצעדים שננקטו לפני שבועיים. אנחנו חייבים עוד קצת אורך רוח".
כץ חבר בפורום המייעץ למל"ל (המועצה לביטחון לאומי). לדבריו ההחלטה המסתמנת על סגר אזרחי כולל בסופי שבוע יעילה להרתעת הציבור ולהגברת המודעות בדבר חומרת המציאות – אבל לא בהכרח תוביל לשיפור ניכר במצב. "הסגר יהיה בסוף בלתי נמנע כנראה, אם לא נראה מגמה חיובית של ירידה בקצב התחלואה".
אחד המבקרים הגדולים של התנהלות הממשלה בהתמודדות מול הקורונה הוא פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל. "אין היגיון אפידמיולוגי בהחלטה גורפת על סגר בסופי שבוע או מניעת גישה לשטחים פתוחים", הוא טוען. "אין הצדקה לאיסור על שהות במרחב ציבורי פתוח, ואין הצדקה לסגור את חופי הים. זה אחד המקומות הבטוחים יותר. אפשר לווסת את כמות הנופשים כבר בחניון.
"כאשר יש לך מוקד התפרצות, אתה מבודד אותו כדי לצמצם העברה לאזורים אחרים – אמצעי מוכח אפידמיולוגית במחלות אחרות. אבל סגר על מדינה שלמה? מה הרציונל בכך?
