בעולם אוטופי בו תג מחיר לא היה מוצמד לכל צעד שנעשה, מערכות הבריאות בישראל ובעולם היו מעדיפות להותיר אותנו תחת סגר עד ליום בו תיעלם הקורונה מחיינו. ואם לא תעלם אז לכל הפחות עד שיימצא חיסון ויסופק להמונים או פסי ייצור התרופות שיתחילו להפיץ תרופה למחלה המידבקת. באין אפשרות למציאות כזו ולנוכח הפגיעה הקשה מאוד במשק הישראלי, יוצאים הבוקר אזרחי ישראל למציאות חיים חדשה. שגרת קורונה הצבועה בתו התקן הסגול שילווה את חיינו כנראה לעוד חודשים ארוכים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בין דינמיות לקיבעון: הקורונה מוכיחה שאין מתאם בין הרצוי למצוי
– במתחם הקורונה החדשני של צה"ל מקווים לאבטלה
– לשרוף הכל בשביל חיבוק חם מסבתא תמי
ניתן להניח שהקורונה כבר כמעט ולא קיימת בינינו. הסבירות שישנו חולה קורונה במפגש בין מספר אנשים אקראיים ברחוב – נמוכה. על כן ניתן לשחרר את החבל ולאפשר חזרה לחיים תחת מגבלות של ריחוק חברתי וחבישת מסכות כדי למנוע אפשרות של מפגש עם חולה והידבקות בקורונה. אם וכאשר נשים לב לכל שינוי במצב בריאותנו האישית, נוכל להמשיך ולחיות לצד הקורונה עוד תקופה ארוכה, עד למציאת החיסון. היה ונחשוב שהקורונה מאחורינו ולא נקפיד כחברה על שמירת מרחק וחבישת מסכה, נאלץ להיפרד שוב מהסבים, הסבתות וההורים המבוגרים שלנו, בתקווה שלא חלו כבר, וניכנס לסיבוב נוסף של בידוד חברתי עד שמעגלי ההדבקה ירדו שנית.
דיוני הממשלה בשבועות האחרונים בהקלות בתקנות לשעת חירום שנקבעו בישראל נראו לא אחת כמו סחר-מכר של מרוצי סוסים. כל שר פעל לטובת התחום הקרוב לליבו. אחד ביקש להתיר ריצה למרחקים, השני ביקש לפתוח מקוואות ושלישי ביקש להחריג פיצריות או פלאפליות. הדרישות לא נשענו על דיווחים מדעיים כמובן אלא באו כחלק מהמשא ומתן עם אנשי מערכת הבריאות. אלה האחרונים נדרשו לפעול באחריות ולאזן בין הרצון והצורך לאפשר לאזרחי המדינה להתאוורר ולחזור לשגרה, ולעסקים לחזור לפעילות, לבין הימנעות מהתפרצות מחודשת של קורונה.
בהנחיות הפתיחה החדשות – הכוללות קניונים, חנויות, מרכזי בילוי ותרבות – יש כדי לאפשר שחרור של הרסן, אך מתוך יכולת להכיל ולתחם התפרצות מחודשת ולצמצם את היקף הנדבקים. לא דין קניון הומה אדם לקניון בו מסתובבים הלקוחות במרחק רב זה מזה כשהם עוטים על עצמם מסכה ומקפידים על חיטוי הידיים. אמצעי האיכון המתקדמים של השב"כ, גם אם לא מושלמים במיוחד, יקלו לאתר את מעגל האנשים המצומצם שסבב את החולה ולהכניסם לבידוד.
ההתרופפות במשמעת הריחוק והסגר האזרחי שנראתה היטב ברחובות ובפארקים הציבוריים הביאה גם היא להבנה בקרב שרי הממשלה כי אין מנוס מלאפשר לציבור להשתחרר ולנשום מעט. יש שיאמרו שההנחיות החדשות, גם ללא ריסוק עקומת התחלואה, היו מתבקשות ונדרשות בשל האשראי הנמוך שהציבור העניק לממשלה עם תום חגי ניסן.
במשרד הבריאות נערכים לגל תחלואה נוסף שעלול להיות קשה יותר בחורף הבא, אך לא מן הנמנע שהוא יגיע בשבועות הקרובים. כשם שמאמצי ההסברה במערכת הבריאות ובמל"ל מתמקדים בהנחיות הריחוק החדשות, כך עליהם להכין את כולנו לאפשרות שבעתיד, הקרוב או הרחוק יותר, נמצא עצמנו שוב תחת סגר ועלייה בלתי נשלטת במספר החולים.
"אני חייבת להגיד שזו מחלה מטורפת ויש המון דברים שאנחנו לא יודעים", אמרה הבוקר פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בשיבא, בריאיון לקרן נויבך בכאן ב'. בעולם בו מומחים מטעם עצמם ואנשי תקשורת רבים מציבים בעיקר דרישות לפעולה מיידית, הודתה פרופ' רהב כי אין אחד בעולם שיודע להתמודד באופן המיטבי עם אתגרי המגפה הזאת. "הווירוס הזה מלמד אותנו שאנחנו לא יודעים הרבה", אמרה. "יש מודלים וזה יפה וחשוב, אבל כל הפעם הווירוס מראה לנו שהוא לא מתנהג לפיהם. אני מסתכלת על הרצאות שנתנו בתחילת האירוע. כל כך הרבה השתנה מאז ועדיין אנחנו יודעים מעט מאוד".
היום כשהורדתי את הילדים בכניסה לבית הספר, כשהגעתי אל חנות המכולת המלאה אדם וכששוחחתי עם רעייתי שחזרה לעבוד בתיכון בעיר השכנה – ברור היה שהשגרה המדומה אליה שבנו עלולה להיות מתעתעת. מי ייתן ונוכל להתרגל אליה בלי להידרש לשוב מהר כמה צעדים לאחור.
