בישיבת הממשלה שנערכה אור ליום ראשון הוחלט לאפשר תפילות בציבור, אמנם בשטח פתוח ותוך הקפדה לכאורה על כללי ההרחקה, ולהעלות את מספר המתפללים בכל קבוצה ל-19 בני אדם. על סמך מה בדיוק התגבשה המסקנה? לא לגמרי ברור. אולי בהשפעת טענת האפליה של המתפללים לעומת מפגיני השמאל בתל-אביב, ואולי בגלל הלחץ המצטבר של הפוליטיקאים הדתיים. ואולם, לא מעט שומרי מצוות רואים בה החלטה אומללה ונמהרת.
"החזרת מנייני הרחוב נעשתה משיקולים פוליטיים", חושד ד"ר נתן קאהן, מרצה לשעבר בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת תל אביב ואפידמיולוג חוקר בחברת 'טבע'. "רק במוצאי שבת האחרון אמר מנכ"ל משרד הבריאות שיתירו מניינים עד עשרה איש בשטח פתוח ועם מסכות. כמה שעות לאחר, בישיבת הממשלה, אומרים שרים, ובהם השר סמוטריץ' , שצריך לאפשר 20 מתפללים ולמחרת מתקבלת החלטה על 19. מה היה הבסיס המדעי לטענות הללו?"
קאהן חושש שמשא ומתן פוליטי בסוגיות מדעיות הגובלות בסכנת חיים ובהתפרצות המונית של קורונה, עלול להביא לירידה באמון הציבור בהחלטות. "האזרח הפשוט רואה שזה סחר-מכר ומבין שאין כל בסיס מדעי לקבלת ההחלטות. הקריאה של רבנים בכירים שלא לקבל את ההקלות ולהמשיך על איסור קיום המניינים מראה שאין אמון".
במערכת הבריאות הצהירו לא אחת כי ההחלטה המוטעית לאפשר התקהלויות גדולות במסיבות פורים גרמה להתפרצות המונית של קורונה שרק עכשיו הושגה עליה שליטה. "זו הייתה החלטה מוטעית וההחלטה עכשיו להתיר את הרסן ולאפשר לאנשים להתפלל עלולה לגבות מחיר כבד" הוא אומר.
קאהן, שומר מצוות המתגורר בשומרון, מספר כי בימים כתיקונם מתפלל במניין ותיקין עם אשמורת הבוקר. בשבועות האחרונים הוא בוחר להחמיר בהלכה ולהתפלל בגפו בביתו. "כאפידמיולוג, מהפורומים שאני משתתף בהם ומהספרות שמתפרסמת כרגע, אני לומד שבכל העולם אנו עדים לכך שיהודים דתיים הם קבוצת סיכון" הוא מזהיר. לדבריו, "בכל מקום יש תחלואה מוגברת בקרב יהודים דתיים בגלל הקהילתיות ואם אנחנו רואים את זה, אנחנו חייבים להיות זהירים יותר בקיום תפילות בציבור. ההחלטה לאפשר תפילה במניין לא נעשתה מתוך דאגה לאנשים דתיים ועלולה להיות הרסנית. אם מישהו היה באמת דואג לציבור הדתי הוא לא היה מאשר זאת".
בשיחות עם אנשי משרד הבריאות הובהר לנו כי ההחלטה על קיום מניינים התקבלה מתוך רצון להקל בהנחיות הסגר ולאפשר לקהילה להתפלל תוך שמירה על הוראות הריחוק הפיזי-חברתי. המספר המאושר לכמות המתפללים, 19, נקבע מאחר ומספר גדול יותר של מתפללים יכול להתפצל לשני מנייני תפילה ויותר.
מנגד, לא ברור מדוע מאמינים בממשלה כי התכנסות של 19 אנשים בטוחה כעת, כשרק לפני כמה שבועות היה אסור יותר מעשרה. "אם מרחק בין אדם לאדם צריך להיות שני מטר, אז למה לא לעשות מניין באיצטדיון טדי עם כמה שיותר אנשים ברדיוס המותר?" תוהה קאהן. "לזרוק מספר שרירותי זה בעייתי". קאהן מגביר את קולו ומדבר בעצב ובנימה של תסכול. "אנחנו מדברים על מגפה ואנחנו יודעים שהשליטה בהתפרצות שלה תלויה במשמעת הציבור, ולכן אמון הציבור הוא מרכיב הכרחי. סחר שכזה בהנחיות, פוגע במוכנות של הציבור להאמין בבסיס המדעי של קבלת ההחלטות. אנחנו כבר רואים אנשים דתיים שמתחילים 'לעקם את הבוהן' ולחפש סברות משונות ושונות כדי להקל גם בתנאים שהעמידו על קיום המניינים".
קאהן סבור כי ייתכן ובקרב הציבור פשטה התחושה שההנחיות הן סוג של עונש או סנקציה, למרות שהן נועדו להציל חיים. עוד הוא מוסיף כי ההתמודדות היא עם מגפה שאין עליה מידע מלא, וכי חשוב לזכור שהנחיית שני המטרים הינה בגדר השערה. אי ודאות שמרחק זה ימנע תחלואה, במיוחד בשל הקושי לשמור על ריחוק לאורך זמן.
"במשרד הבריאות לא מספרים לציבור על הרבדים השונים של התפרצות התחלואה בקהילות ובשכונות בישראל והסיבות לה", אומרת פרופ' לאה רוזן, ראש תחום קידום בריאות בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת תל אביב. היא טוענת כי במציאות שכזו קשה לדעת האם תפילה ציבורית במניינים והתכנסויות המוניות עלולות לסכן את המשתתפים.
"אם מותר לאנשים להיפגש במקומות העבודה, עד שמונה אנשים, אני לא חושבת שזה המקום לעצור את התפילות בציבור", אומרת רוזן. "אני לא מודעת לכל מערך השיקולים, ולכן בשלב זה מקבלת את עמדת המשרד הבריאות להתיר תפילות במניין תחת המגבלות. כל זאת בתנאי שהציבור שומר על ההנחיות בלי כל התחכמויות שהן. עם זאת, אם תשאל לעמדתי, הייתי מעדיפה להחמיר ולקרוא למתפללים 'שמרו על הקהילות שלכם ועל עצמכם והימנעו מתפילות ציבוריות'". רוזן מדגישה כי ההיתר למניין איננו גורף ואדם שחווה תסמינים או היה בקרבת חולים אסור עליו להשתתף במניין כלל. בנוסף, במוקדי התפרצות הנגיף יש להימנע מהתקהלויות וגם ממניינים בשטח פתוח.
בקרב כל האפידמיולוגים, מומחי המגיפות, שוררת תמימות דעים כי וירוס הקורונה עוד לא מוכר דיו לעולם המדע ובכל החלטה טמון גם סיכון. לנוכח המציאות המתעתעת הזאת גוברים קולותיהם של רבנים בכירים בהנהגה החרדית הקוראים להחמיר בפיקוח נפש, להתפלל בבתים ולא להקשיב להנחיות המקלות של משרד הבריאות בנוגע לתפילות במניינים ציבוריים. קריאה כזו יצאה בין השאר מחכם שלום כהן, אחד ממנהיגי הקהילה החרדית הספרדית בישראל והרב גרשון אדלשטיין מראשי היהדות החרדית האשכנזית שהבהירו בגילוי דעת כי "כל המחמיר ומתפלל בביתו עושה כראוי ואין בזה כל חשש" וכי "אנשים בסיכון להידבק בוודאי שצריכים להישאר בבית".
בניגוד לתחילת המשבר בה חלקים בהנהגה החרדית התמהמהו ואף הקלו בהנחיות לקיום תפילות ופתיחת מוסדות לימוד, אנו רואים כאן הפנמה של חומרת המצב ואת הקריאה הברורה שלא להגיע לחשש סכנת נפשות.
