מדי שנה, מדינת ישראל מאבדת שטחים פתוחים. שטחים בסדר גודל של העיר כרמיאל מוסבים למטרת בנייה, וכאלה בהיקף שטחה של הרצליה הופכים לשטחים חקלאיים. אוכלוסיות של עופות, בעלי חיים וצמחים פולשים הולכות ומתבססות בטבע הישראלי.
אלו הם רק חלק מממצאי דו“ח מצב הטבע השלישי של "המארג- התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל" שנחשף הבוקר. הדו"ח מבקש לספק תמונת מצב עדכנית על מצב הטבע בישראל, הכולל שינויים בשטחים הפתוחים, שינויים ארוכי-טווח בצומח והשפעת תשתיות בניין וחקלאות על המגוון הביולוגי.
הדו"ח, שחובר בידי ד"ר מיכל שורק וד"ר עידן שפירא ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת ת"א והופק על ידי המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל, מעלה תמונה מצב מדאיגה. בשנים האחרונות הולכים ומתמעטים השטחים הפתוחים במדינת ישראל. מצב הצפוי להחמיר בעשורים הקרובים עם הגידול באוכלוסייה ושינוי האקלים. כמו כן, התוכנית האסטרטגית לדיור לשנים 2040-2017, הכוללת בניית 1.5 מיליון יחידות דיור חדשות ותשתיות נלוות, צפויה לגרוע משמעותית משטחם.
על פי הדו"ח כ-67 אחוז משטחה של מדינת ישראל הוא שטח טבעי ומיוער, וכ-19 אחוז מהווים שטחים חקלאיים. בסך הכול השטחים הפתוחים בישראל מהווים כ-86 אחוזים מכלל שטח הארץ. קצב השינוי משטחים פתוחים לשטחים מבונים בין השנים 2017-2014 הוא הגבוה ביותר ב-20 השנים האחרונות. בשנים אלה הוסבו כ-55 קמ“ר של שטחים פתוחים לטובת שטחים בנויים, וכ-52 קמ“ר של שטחים טבעיים ומיוערים לטובת שטחי חקלאות.
עוד מצוין בדו"ח כי בישראל קיימים מאות מינים פולשים ובהם עשרות מינים של בעלי-חוליות יבשתיים ומאות מיני צמחים. בין השנים 2018-2010 נוספו עוד כתשעה מיני צמחים פולשים חדשים לישראל. מינים אלה נמצאים בשלבי התפשטות ראשוניים, בהם צחר כחלחל, הנמצא ברשימת 100 המינים הפולשים הגרועים ביותר בעולם של ה-IUCN.
באשר לציפורים עולה כי המיינה המצויה, המרחיבה את תפוצתה לעומק השטח הטבעי באזורים הים-תיכוניים ולמוקדי פעילות אדם בסביבה המדברית, מתפשטת בישראל ומאיימת לדחוק מיני ציפורים מקומיים.
מתוצאות ניטור של הרט"ג, עולה כי בעשור האחרון אוכלוסיית הצבאים הארץ-ישראליים מצטמצמת: הם ניצודים, נטרפים ע"י בע"ח פולשים, בתי הגידול שלהם מצטמצמים בגודלם. לעומת הצבי הארץ-ישראלי, אוכלוסיות צבאי הנגב, השיטים והיעל הנובי נותרות יציבות, כך לפי ספירות שנתיות של הרשות.
"הדו"ח מבקש לעקוב באופן רציף אחר מצב הטבע" הסבירה אירינה לוינסקי, מנהלת "המארג" בדברי המבוא לדו"ח. בדבריה היא מציינת כי "תהליכים טבעיים והשפעות אדם מנוטרים לצורך יצירת תמונת מצב עדכנית ומהימנה של מצב הטבע בישראל עבור מקבלי ההחלטות והציבור הרחב".
שאול גולדשטיין, מנכ"ל הרט"ג בירך על הדו"ח היסודי והמקיף: "תהליכי שמירת טבע חייבים להיות מבוססים על ידע ואת זה המארג מספק". לדבריו, "הרט"ג מנסה לקדם הגנה על שמורות מחד ועל מיני צומח וחי מאידך. בעזרת אנשים טובים אנחנו מצליחים לעשות זאת, אלא שיש גם כוחות הפוכים המנסים לצמצם את הטבע למשבצות קטנות, ולנצל כל שטח פתוח למטרות בנייה, כולל שטחים חשובים. אנחנו מקווים שדו"ח המארג ישים מראה מול כולנו ויסייע לשמור על הטבע לצד צרכי הפיתוח".
במשרד להגנת הסביבה, השותפים לכתיבת הדו"ח ולתיעוד מצב הטבע בישראל, אומרים כי רק לאחרונה עדכן השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, את רשימת המינים המוגנים, זאת לאחר כעשור בו לא עודכנה. לרשימה נוספו מאות מינים שמעתה יהיו מוגנים בישראל: מיני דגי מים מתוקים, עטלף הפירות ואחרים. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט ציין כי "פרסום דו"ח מצב הטבע מהווה נדבך נוסף בפעילות בתחום השמירה על המגוון הביולוגי בישראל. המשרד להגנת הסביבה ימשיך בפעילותו לשמר את המגוון הביולוגי ולאפשר איכות חיים טובה לרווחת הציבור הרחב".
