באופן חריג ביותר הודיעה השבוע המדינה לבג"ץ כי נקודת יישוב יהודית מעבר לקו הירוק חוסה תחת חוק ההסדרה. מדובר במאחז תפוח־מערב, שכונה בת עשרים שנה הסמוכה ליישוב תפוח. את תשובת המדינה נתנה מחלקת הבג"צים בפרקליטות לאחר שערכה בירור מקיף לבדיקת מעמדן של אדמות השכונה. כל זאת במסגרת דיון בעתירה של ארגון השמאל הקיצוני "יש דין", המבקש לעקור את השכונה בטענה שאינה חוקית.
עד כה, ברובן המכריע של עתירות שמאל דומות טענה הפרקליטות לגבי אדמות מסוימות כי ייתכן שהן חוסות תחת חוק ההסדרה; אלא שהפעם דרשו שופטי בג"ץ מהפרקליטות לבדוק בדיקה מקיפה לביסוס הטענה, וזו אכן נעשתה. במסגרת הבדיקה הזאת הובאו ראיות ואף נערכו שימועים לבאי כוח תושבי היישוב.
בסיום הבדיקה הוחלט כי חוק ההסדרה אכן חל על המקום, ונקבע כי המדינה בחנה את תחולתו של חוק ההסדרה על הקרקע, "והגיעה למסקנה כי לכאורה חוק ההסדרה חל על השטח מושא העתירות", כך נכתב בתגובה.
גורם המעורה בתיק מסר לנו: "בדרך כלל אנחנו לא מקיימים את הבדיקות המקיפות בעניין הזה, אבל כשיש תיק מסוים שבית המשפט מעוניין לרדת בו לעומקם של דברים הוא שולח אותנו לבדוק. זו הפעם הראשונה שמתקבלת החלטה כזו באשר לקרקע המשמשת למגורים".
המגמה של הפרקליטות שלא לבחון בדרך כלל לעומק את תחולת חוק ההסדרה על קרקעות עולה גם מתשובתה לבג"ץ, שבה נכתב בין השאר: "גם כשיש אפשרות לבחינת תחולתו לכאורה של חוק ההסדרה בנסיבות מסוימות הרי שהעניין אינו פשוט, טעון השקעת משאבים והכרעה בשאלות משפטיות. על כן הובהר כי ככלל לא מבוצעת בעת הזו בדיקה של תחולת הוראות חוק ההסדרה במקום זה או אחר".
חוק ההסדרה, שעבר בכנסת בפברואר 2017, נועד להסדיר את מעמדם של בתים ביישובי יו"ש שנבנו בתום לב על קרקעות פרטיות של פלסטינים. החוק קובע כי הקרקע תישאר בבעלות המקורית שלה, אך זכות השימוש תופקע מהבעלים ובתמורה הם יפוצו ב־125 אחוזים מערך הקרקע, או שיוכלו לבחור לקבל קרקע חלופית.
זמן קצר לאחר החקיקה הוגשו נגדו עתירות, והיועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט תמך בהן. שופטי בג"ץ קבעו כי החוק יוקפא עד לקבלת הכרעתם בנושא, אך זו לא התקבלה עד עצם היום הזה.
ואולם, על אף הקפאת החוק ולמרות עמדתו של היועמ"ש, בפרקליטות לא נוקטים הליכי אכיפה נגד מבנים וקרקעות שייתכן שהם נכללים בחוק ההסדרה, זאת עד לבירור העתירות ולהכרעת השופטים. במסגרת המדיניות הזאת נמסרה גם תשובת המדינה לבג"ץ בעניין תפוח־מערב.
עורכי דינם של התושבים מאמינים כי החלטת הפרקליטות ועמדתה יסייעו להם בניהול העתירה שהגיש ארגון השמאל כבר בשנת 2015. העתירה נוגעת לבתי מגורים של שתי משפחות, למגורי חיילים, לחממה ולשביל גישה.
עו"ד אריה ארבוס ממשרד "ארבוס קדם צור" המייצג את התושבים מסר בתגובה לדברים: "אנו מברכים על ההכרה של המדינה, ולו לכאורה, בכך שהתיישבות בתפוח־מערב חוסה תחת הגנתו של חוק ההסדרה. צר לנו שבדרך להכרה זו לא ראתה המדינה את הדבשת שלה ובחרה להתעלם בנימוקה מהעדויות הישירות של מימון ישיר של משרדי הממשלה, השיכון והחקלאות להקמת התיישבות".
לדברי עו"ד ארבוס, "עניין נוסף הצורם לאוזן הוא הייצוג הכושל של פרקליטות המדינה של עמדת המדינה בעניין חוק ההסדרה, הנובע מכך שהיועמ"ש מתנגד לחוק ההסדרה שלא כחוק ולעמדת הדרג המדיני. בסופו של דבר פרקליטי המדינה הם עורכי דין, ושומה עליהם לייצג את החוק ואת עמדת הדרג הנבחר בלי ניגוד עניינים וללא משוא פנים".
