אנשים שמתגוררים בסמוך למוקדי תחבורה סואנים עומדים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן ובמחלות לב, כך קובע מחקר חדש בהובלת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב. הממצאים מחזקים את הכרזת הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, לפיה זיהום אוויר תחבורתי הוא גורם מסרטן לבני אדם. במחקר נרשמה עלייה של למעלה מ-50 אחוז בסיכון לסרטן הערמונית, השד והריאה בקרב חולי לב החשופים לרמה גבוהה של זיהום אוויר תחבורתי במקום מגוריהם.
פרופ' יריב גרבר והדוקטורנטית גלי כהן מהחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, מצאו קשר סטטיסטי מובהק בין חשיפה כרונית לזיהום אוויר ממקורות תחבורתיים לבין עלייה בסיכון למספר סוגי סרטן ולתמותה בכלל בקרב חולי לב, הנחשבים לאוכלוסייה פגיעה. המחקר המלא עתיד להתפרסם בגיליון ספטמבר 2019 של כתב העת המדעי למחקר סביבתי Environmental Research לאחר שנערך במימון האגודה למלחמה בסרטן והקרן למחקר בתחום איכות הסביבה ואפידמיולוגיה ע"ש ישראל יעקב ולילה אלתר ז"ל.
במסגרת המחקר אספו החוקרים מידע על יותר מ-12 אלף מטופלים, רובם תושבי מרכז הארץ, שעברו צנתור לב במרכז הרפואי רבין בין השנים 2014-2004. באמצעות מאגר הנתונים של הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות, גילו החוקרים כי למעלה מ-700 מהמטופלים חלו בסרטן במהלך תקופת המעקב שלאחר הצנתור, וכ-3000 נפטרו. מידע זה הוצלב עם הערכות על חשיפה כרונית למזהמים תחבורתיים, שהתקבלו באמצעות שני מודלים מתמטיים מתקדמים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית.
"השתמשנו בשני מודלים כדי להגביר את הוודאות של הממצאים", אומרת הדוקטורנטית גלי כהן. "המודלים מתבססים על נתונים של עשרות תחנות לניטור מזהמים הפזורות ברחבי הארץ, וכל מודל מביא בחשבון גם נתונים נוספים, כגון נפחי תחבורה, מטאורולוגיה ומשתנים גיאוגרפיים. אנחנו נעזרנו בהם כדי להעריך באופן מדויק ככל האפשר את רמת החשיפה בכתובת מגוריו של כל נבדק לריכוזי תחמוצות החנקן (NOx) באוויר, הנחשבים למדד מהימן של רמת הזיהום התחבורתי".
כהן מסבירה כי מכיוון שמרבית המטופלים היו תושבי מרכז הארץ, ההבדלים ברמות החשיפה אינם משקפים מגורים באזורים שונים, אלא גורמים שעשויים להשתנות אף בתוך העיר עצמה, כמו למשל, קרבת הבית לכבישים סואנים. "בנוסף הבאנו בחשבון מאפיינים אישיים וקליניים של המשתתפים, ביניהם עישון ומצב סוציואקונומי".
בשיחה עם אתר 'מקור ראשון' ביקשה כהן להוסיף כי למעשה, "הבעיה האמיתית במחקרים אפידמיולוגיים שנעשו עד כה שאנחנו לא יכולים להעריך כמה באמת האדם חשוף לזיהום, שהרי אין לנו מוניטורים אישיים על כל אדם. למעשה שילבנו לראשונה בין כמה מודלים מורכבים כדי לדייק כמה שיותר בהערכת החשיפה האישית לאדם. לקחנו תוצאות מכמה מודלים והעלינו את הוודאות של הערכת החשיפה ומכאן למעשה מצאנו קשר בין החשיפה הממושכת לרמות הריכוזים לפי אזור המגורים". בין הגורמים המשפיעים על החשיפה של האדם למקור הזיהום הם נפח תחבורה, צפיפות מגורים ועוד.
הממצאים העלו כי חשיפה גבוהה (מעל 25 חלקיקים למיליארד) לתחמוצות חנקן ממקור תחבורתי קשורה לעלייה משמעותית – בשיעור של עד פי 1.56 – בסיכון של חולי לב ללקות בשלושה סוגי סרטן – סרטן הערמונית, השד והריאה. ככל שהחשיפה הייתה גבוהה יותר, כך עלה הסיכון. בנוגע לסוגי סרטן אחרים לא התגלה קשר כזה. לדברי כהן, אותרו בקרב אוכלוסיית הנבדקים קרוב ל-300 מקרים חדשים של סרטן הריאה, השד והערמונית, והמודלים הראו קשר סטטיסטי משמעותי וישיר בין חשיפה גבוהה לזיהום תחבורתי לבין הסיכון ללקות במחלה. הסיכון לתמותה נמצא גם הוא קשור לזיהום אוויר תחבורתי, אך בעוצמה נמוכה יותר.
מנתוני האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות עולה כי מדי שנה מאובחנים בישראל כ–2,500 חולות וחולים עם סרטן הריאה, כ–5,500 חולות סרטן השד וכ–2,000 חולי סרטן הערמונית. במקביל, על פי נתוני האיגוד הקרדיולוגי בישראל, מאובחנים כ–20 אלף חולים עם אוטם שריר הלב (התקף לב) בכל שנה.
