כבר חודשים יש תחושה שמשהו לא טוב קורה בירושלים, ולא רק בה. גם בעכו וביפו, ערים נוספות שהשלטון העות'מאני השאיר בהן את חותמו. קצת יותר ממאה שנה אחרי שכוחותיו של הגנרל אלנבי כבשו את פלשתינה מידי "האיש החולה על הבוספורוס", נראה שרוח הרפאים של האימפריה העות'מאנית מרימה את ראשה שוב. דגלי טורקיה מתנופפים בכל מקום במזרח ירושלים, שלא לדבר על העימותים בהר הבית בין תיירים טורקים לכוחות הביטחון. אם בתחילה היה נדמה שמדובר בקומץ פנאטים מנאמניו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שנענו לקריאתו "להגן על אל־אקצה", כעת גוברת ההבנה שמדובר בקמפיין עומק שנועד להחזיר את ירושלים לעידן הסולטן סולימן המפואר. ליתר דיוק, להשיק בירושלים את עידן הסולטן ארדואן. וירושלים, כאמור, היא רק קצה הקרחון.
גם לתחושה שזרם התיירים מטורקיה הולך וגובר יש כעת אישור רשמי. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב־11 החודשים האחרונים עלה מספר הכניסות של תיירים מטורקיה לישראל ב־19 אחוזים. בנובמבר האחרון זינק מספר התיירים הטורקים לישראל ב־41 אחוזים, לעומת נובמבר 2016.
לא מדובר בדיוק בתיירות נורמלית. נלוות לה תופעות קשות, שעלולות לסכן את השקט במזרח ירושלים. ג'ורג'ט אווקיאן, היסטוריונית ירושלמית וחברת ועד הפעולה הארמני, חווה בחודשים האחרונים תחושות קשות. "מתחת לחלון ביתי עוברות קבוצות תיירים קולניות מטורקיה", היא מספרת. "בדרך הם חולפים על פני הקיר שעליו מציגה הקהילה הארמנית את המפות ההיסטוריות המתארות את רצח העם הארמני.
המדריכים, בין אם זהו מדריך טורקי ובין אם מדריך פלסטיני דובר טורקית, מסבירים להם שכאן זהו הרובע הארמני. בתגובה התיירים הטורקים מקללים, יורקים על הקיר, קורעים את המפות ההיסטוריות או מרססים עליהן כתובות נאצה. כותבים עליהן 'שקר' ו'שקרנים', ופוגעים ברגשותינו העמוקים ביותר ובזיכרון ההיסטורי. זהו תהליך ברברי וערמומי של הכחשת רצח העם הארמני, במסווה של תיירות תמימה".
הדבר האחרון שירושלים זקוקה לו הוא ייבוא מלחמות לא לה. אך סכסוך הגרפיטי בין האורחים הטורקים לארמנים המקומיים כבר מייצר דינמיקה לא בריאה של משחקי חתול ועכבר. אלו מרססים ואלו מורידים, והרגע שבו המלחמה תעבור מהקיר לשטח אינו מאוד רחוק.
ייבוא הסכסוך הטורקי־ארמני לירושלים, התמיכה בתנועה האסלאמית המקומית והפרובוקציות הטורקיות על מדרגות הר הבית, הם חלק ממדיניות רחבה של חידוש הנוכחות העות'מאנית בישראל. בשנים האחרונות משקיעה ממשלת טורקיה ועמותות הפועלות מטעמה מיליונים בחידוש מסגדים ומבנים מן התקופה העות'מאנית ברחבי ישראל. בימים אלה הולך ונשלם שיפוץ המסגד הגדול בכיכר השעון ביפו, ואפשר לראות שלא חסכו שם. להפך, עבודת השחזור של אמני הבנייה הטורקים שיובאו לארץ מעוררת התפעלות. השיפוץ כולל גם גינון מרהיב. בחצר הפנימית של המסגד נשתלו עצי זית עתיקים, נפרשו מרבדי דשא ונשתלו פרחי חורף. וכדי להזכיר לבאים שיפו היא חלק ממשהו גדול הרבה יותר, נבנתה במקום גם ברזיית ענק מוזהבת בדמות מסגד אל־אקצה.
בימים טובים יותר, אפשר היה אולי לראות בתהליך השיקום והשיפוץ עניין חיובי ברמה מסוימת. אך החיבור הארדואני לפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, למנהיגה השייח' ולקמפיין ל"הצלת אל־אקצה", חושפים את ערביי ישראל לניסיון להשתמש בהם כדי לחתור נגד מדינת ישראל מבפנים. מה שבזמנים אחרים היה עשוי להיתפס כמיזם חברתי, תרבותי ותיירותי, עלול להפוך לקן צרעות אסלאמיסטי בלב ישראל.
כפי שזה נראה כרגע, בממשלה, במשטרה ובשב"כ טרם גובשה אסטרטגיה כוללת להתמודדות עם התופעה הטורקית, שבחודשים האחרונים צברה תאוצה מדהימה. הקשיים ברורים, אך כך גם פוטנציאל התבערה.
במשרדו של השר לעניני ירושלים, זאב אלקין, מודעים היטב למתרחש. "מדינת ישראל מקיימת מדיניות של דלת פתוחה לתיירים", אומר אלקין, "ואם יש מי שכוונותיו אינן תמימות, תפקידם של המשטרה והשב"כ לעצור אותם או למנוע את כניסתם. כמשרד אין לנו סמכויות בעניין. יכול להיות שמתקיים שיח כלשהו במשטרה, בשב"כ או במל"ל, אבל אנחנו לא שותפים בו".
לאורך השנים, מזהיר אלקין, נוצר ואקום אדיר במזרח ירושלים, ואליו נכנסים גורמים שונים. עכשיו אלה הטורקים. "כדי לעצור את התהליך דרושים שני דברים", הוא קובע, "השקעה משמעותית במזרח העיר, ומשילות. הצרה היא שמכיוון שרוב תושבי מזרח העיר ערבים, אין לטיפול תשומות פוליטיות. זו כמובן טעות גדולה. אנחנו כעת במאבק מתמשך מול האוצר בניסיון להציל חלקית תוכנית בהיקף שני מיליארדי שקלים להשקעות בתשתית במזרח ירושלים, ואנחנו מנסים לטפל גם בנושא החינוך במזרח העיר יחד עם נפתלי בנט. זה מורכב מאוד".
מאור צמח, יו"ר ארגון 'לך ירושלים', עוקב מקרוב אחר הפעילות הטורקית במזרח ירושלים. בהיעדר פעולה ממשלתית מתאימה, הוא מתריע, התיירות הטורקית הפוליטית רק תגבר ב־2018. "אני לא מופתע מהפעילות הטורקית ביפו, בעכו ובמקומות נוספים", אומר צמח. "בשנה וחצי האחרונות אנו עדים לתהליך כולל שבו עמותות טורקיות, בחסות הממשלה הטורקית, עוסקות במיפוי אתרים היסטוריים ברחבי ישראל. המטרה היא להתחיל בהליכים משפטיים לרכישה מחדש של מבנים עות'מאניים.
"'מורשתנו', העמותה הטורקית הגדולה והחשובה ביותר שפועלת כאן ומחוברת לארדואן, עוסקת לא רק במימון בתי יתומים וארוחות איפטאר על הר הבית. על סדר היום שלה גם 'שיפוץ סביבתי' ורכישת מבנים לצורכי חינוך ורווחה, מה שמשפיע כבר עתה על סדר היום האזרחי בירושלים ומחוצה לה. מבחינתם המטרה היא לשאת את דגל ירושלים ואת העות'מאניזציה החדשה כתהליך בהנהגתו של 'הסולטן הגדול' ארדואן, וכך לזכות במעמד־על לא רק בטורקיה אלא בעולם הערבי והמוסלמי כולו".
הכתבה המלאה תתפרסם בסוף השבוע במוסף יומן של מקור ראשון
