שינוי משטר או מכה כירורגית? התרחישים למתקפה אמריקנית באיראן

טראמפ מציב אולטימטום לגרעין האיראני ומרכז עוצמה צבאית חסרת תקדים באזור. אך מהו היעד האמיתי של הממשל במקרה של תקיפה — ומי עלול לשלם את מחיר הכאוס?

מטוס קרב - F/A-18 | מיוטיוב

מטוס קרב - F/A-18 | צילום: מיוטיוב

תוכן השמע עדיין בהכנה...

איומיו החוזרים ונשנים של הנשיא דונלד טראמפ לתקוף את איראן מותירים סימני שאלה רבים בנוגע ליעדים האסטרטגיים של ארצות הברית לטווח הארוך. בעוד הבית הלבן משדר נחישות, עדיין לא ברור מה תהיה תכליתה של מערכה צבאית — בין אם מדובר במבצע בזק ובין אם בעימות מתמשך.

טראמפ כבר הורה על פריסת ספינות מלחמה ועשרות מטוסי קרב במזרח התיכון, וכעת עומד בפניו מנעד של אפשרויות מבצעיות שכל אחת מהן עלולה לערער את היציבות האזורית השברירית ממילא. האם יורה על תקיפות כירורגיות נגד משמרות המהפכה, המהווים את עמוד השדרה של משטר האייתוללות? האם ינסה להשמיד כליל את תוכנית הטילים האיראנית — כפי שישראל לוחצת עליו לעשות — או שמא היעד הסופי הוא כפיית שינוי משטר בטהרן? מנגד, איראן כבר הבהירה כי כל תקיפה בשטחה תיענה בתגובה קשה וחריפה.

האפשרויות שעל השולחן

ביום חמישי האחרון הצהיר טראמפ כי בתוך 10 עד 15 ימים הוא יקבל את ההחלטה הסופית האם להורות על תקיפה, זאת במידה ולא תירשם פריצת דרך להסכם גרעין חדש. לפי דיווח באתר "אקסיוס", בפני הנשיא הוצגו מגוון תרחישים צבאיים, הכוללים אף אפשרות לתקיפה ישירה נגד המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי.

הכי מעניין

נשיא ארה"ב דולנד טראמפ באחוזת מאר-א-לאגו בפלורידה | AFP

נשיא ארה"ב דולנד טראמפ באחוזת מאר-א-לאגו בפלורידה | צילום: AFP

למרות הרטוריקה הלוחמנית, טראמפ שב ומדגיש כי הוא מעדיף את הנתיב הדיפלומטי, בתנאי שזה יוביל להסכם רחב שיטפל לא רק בסוגיית הגרעין, אלא גם ביכולות הטילים הבליסטיים ובתמיכה האיראנית בארגוני טרור כמו חיזבאללה וחמאס. בטהרן, נכון לעכשיו, דוחים בתוקף כל ויתור מסוג זה. לאחרונה קיימו המדינות שני סבבי שיחות עקיפים בעומאן ובשווייץ, אולם הפערים נותרו בעינם. השיחות צפויות להתחדש ביום חמישי הקרוב בשווייץ, תחת צל האולטימטום האמריקני.

שליחו של טראמפ, סטיב ויטקוף, ציין כי הנשיא "מופתע" מכך שאיראן טרם "התקפלה" לנוכח ההיערכות הצבאית האמריקנית המסיבית. אלכס וטנקה, אנליסט בכיר במכון המזרח התיכון בוושינגטון, מעריך כי "ממשל טראמפ שואף לעימות מוגבל שיעצב מחדש את מאזן הכוחות האזורי מבלי לשקוע בבוץ עמוק". לדבריו, בצד האיראני נערכים לתרחיש של מערכה צבאית קצרה אך עוצמתית, שנועדה לשתק את תשתיות הטילים ולערער את כושר ההרתעה של המשטר — מעין "אתחול" למאזן הכוחות לאחר מלחמת 12 הימים עם ישראל ביוני 2025.

נתניהו עם עם שליחו המיוחד של טראמפ למזרח-התיכון, סטיב ויטקוף | מעיין טואף, לע"מ

נתניהו עם עם שליחו המיוחד של טראמפ למזרח-התיכון, סטיב ויטקוף | צילום: מעיין טואף, לע"מ

ההצדקה והלחץ הפנימי

טראמפ עומד על דעתו כי כוחות ארה"ב כבר פגעו קשות בתוכנית הגרעין האיראנית בתקיפות קודמות שכוונו לעבר מתקני העשרה. אולם, המציאות הפוליטית השתנתה בעקבות גל המחאות שפרץ באיראן בינואר האחרון, אשר דוכא ביד ברזל וגבה מחיר כבד בחיי אדם. טראמפ איים מספר פעמים להתערב כדי "לסייע" לעם האיראני, אך עד כה לא נקט בצעד מעשי.

הנשיא, שנוהג להתפאר בהישגיו הדיפלומטיים, מזכיר לעיתים קרובות את הפסקת האש בעזה שגיבש בין ישראל לחמאס — הסכם, שלמרות הפרותיו החוזרות ונשנות, נתפס בעיניו כהוכחה ליכולתו להביא שלום. לטענתו, שינוי משטר באיראן יהיה הצעד הסופי שיחזק את "דינמיקת השלום" באזור. עם זאת, בקרב המפלגה הדמוקרטית גובר החשש שטראמפ גורר את ארה"ב להרפתקה צבאית מסוכנת, והם דורשים כי כל פעולה תובא לאישור הקונגרס — הגוף היחיד המוסמך חוקתית להכריז מלחמה.

עלי חמינאי | איי.אף.פי

עלי חמינאי | צילום: איי.אף.פי

עוצמת האש בים ובאוויר

הנוכחות הצבאית האמריקנית באזור הגיעה לממדי שיא. נכון לעכשיו, מוצבות במזרח התיכון 13 ספינות מלחמה: נושאת המטוסים "אברהם לינקולן" (USS Abraham Lincoln) שהגיעה בסוף החודש שעבר, תשע משחתות ושלוש פריגטות. כוחות נוספים נמצאים בדרכם: נושאת המטוסים הגדולה בעולם, ה"ג'רלד פורד" (USS Gerald Ford), תועדה ביום שישי חוצה את מצר גיברלטר בדרכה לים התיכון.

בנוסף לכוח האווירי העצום שעל נושאות המטוסים, שלחה וושינגטון עשרות מטוסי קרב מתקדמים לבסיסים ביבשה. עשרות אלפי חיילים אמריקנים הפרוסים ברחבי האזור נמצאים בכוננות עליונה, אך הם מהווים גם מטרות פוטנציאליות לתגובה איראנית.

נושאת המטוסים אברהם לינקולן | AFP

נושאת המטוסים אברהם לינקולן | צילום: AFP

הלא נודע: לאן זה יוביל?

ריצ'רד האס, לשעבר נשיא מכון המחקר האמריקני "המועצה ליחסי חוץ" (CFR), מזהיר כי לא ברור כיצד עימות צבאי ישפיע על יציבות המשטר. "תקיפה יכולה באותה מידה לחזק את המשטר מבית כפי שהיא יכולה להחליש אותו. אין לדעת מי או מה יחליף את השלטון בטהרן אם ייפול", כתב לאחרונה.

גם מזכיר המדינה מרקו רוביו הודה בשימוע בסנאט כי איש אינו יודע מה יוליד היום שאחרי נפילת חמינאי, אך הביע תקווה כי ניתן יהיה לעבוד עם גורמים מתונים מתוך המערכת כדי להוביל למעבר שלטוני. המונרכיות הערביות במפרץ, למרות יחסיהן המורכבים עם טהרן, הזהירו את טראמפ מפני התערבות צבאית; הן חוששות למצוא את עצמן בחזית וסופגות אש תגמול איראנית.

שר החוץ האמריקני מרקו רוביו לאחר ועידת הביטחון במינכן | AFP

שר החוץ האמריקני מרקו רוביו לאחר ועידת הביטחון במינכן | צילום: AFP

מונה יעקוביאן, מהמרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS), הדגישה בראיון ל-AFP כי איראן היא זירה מורכבת בהרבה מוונצואלה — שבה תקפה ארה"ב ב-3 בינואר האחרון במהלך המבצע ללכידת ניקולס מדורו. לדבריה, מוקדי הכוח באיראן מבוזרים, ו"תקיפת עריפה" (Decapitation strike) נגד ההנהגה עלולה לשחרר כאוס מוחלט בתוך המדינה שיקרין על העולם כולו.

עוד כתבות בנושא

עוד כתבות בנושא

עוד כתבות בנושא