כאשר רוסיה משגרת טיל בליסטי לעבר אוקראינה, למערכות ההגנה האווירית נותרות דקות ספורות – ולעיתים שניות בלבד – כדי לזהות את האיום וליירט אותו.
חלון הזמן המצומצם מותיר את קייב וערים נוספות חשופות יותר ויותר למתקפות הרסניות. הטילים צוללים לעבר מטרותיהם במהירות עצומה ובזווית תלולה, ואוקראינה טוענת כי רק מערכת הפטריוט האמריקנית מסוגלת להתמודד עם חלק גדול מהם. אלא שלרשותה מעט מדי סוללות ומיירטים כדי להגן על כל האזורים המאוימים.
בניגוד לטילי שיוט, שמתנהגים במידה רבה כמו מטוסים ללא טייס וטסים בגובה נמוך יחסית, טילים בליסטיים משוגרים כמו רקטות, עולים לגובה ואז צוללים במהירות של פי כמה ממהירות הקול.
הכי מעניין
המסלול הזה מצמצם מאוד את הזמן שנותר למערכות המכ"ם לזהות את הטיל, לחשב את מסלולו ולשגר לעברו מיירט. התוצאה היא רצף מתקפות כמו המטס האחרון על בירת אוקראינה, שפגע בין היתר במבשלת בירה, במחסן ובמרכז למיון דברי דואר. לדברי נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, לפחות 17 בני אדם נהרגו ועשרות נפצעו.
"כאשר ראש הקרב מוטח לעבר המטרה, הוא יורד בזווית תלולה מאוד ובמהירות בלתי נתפסת", הסביר תומס וית'ינגטון, מומחה ללוחמה אלקטרונית במכון המלכותי הבריטי לשירותים מאוחדים.
וית'ינגטון השווה את האתגר למשחק מסירות: ככל שהכדור נזרק במהירות גבוהה יותר, כך קשה יותר לתפוס אותו.
שוטר בוחן מחסן דואר של חברת "נובה פושטה" שניזוק לאחר פגיעות טילים רוסיים בקייב, אוקראינה, יום רביעי, 5 באוגוסט 2026 | צילום: AP / אפרם לוקצקי
האיסקנדר הוא האיום המרכזי
האיסקנדר־אם, המשוגר מן הקרקע, הוא הטיל הבליסטי המרכזי בארסנל הרוסי. לצדו מפעילה רוסיה גם את טיל הקינז'אל, המשוגר ממטוסים.
הצבא הרוסי משתמש גם בטילי הגנה אווירית מסוג אס־300 ואס־400 נגד מטרות קרקעיות. הזירקון מוגדר מבחינה טכנית כטיל שיוט היפרסוני נגד ספינות, אך מהירותו הגבוהה יוצרת בעיית יירוט הדומה לזו של טיל בליסטי.
כל אחד מהטילים האלה מציב אתגר מעט שונה, אך המכנה המשותף הוא המהירות: עד שמערכת ההגנה מבינה בדיוק מה שוגר ולאן הוא מכוון, חלון ההזדמנויות ליירוט כבר מתחיל להיסגר.
טילי פטריוט | צילום: דודו גרינשפן
הפטריוט מספק הגנה – אך לא הבטחה
מערכת הפטריוט המתקדמת ביותר שנמסרה לאוקראינה מיועדת להתמודד עם טילים מהירים. בניגוד למיירטים שמתפוצצים סמוך למטרה ומפזרים רסיסים, המיירט מדגם פי־איי־סי־3 מתוכנן להתנגש ישירות בראש הקרב המתקרב.
המערכת נדרשת לזהות את הטיל, לעקוב אחריו, לחזות את מסלולו ולשגר מיירט בתוך דקות. לעיתים נותרות שניות בלבד למפגש הסופי.
לדברי דובר חיל האוויר האוקראיני, יורי איהנט, הפטריוט היא כיום המערכת היחידה שבשירות אוקראינה המסוגלת ליירט את האיסקנדר־אם, אס־400 וזירקון.
עוד כתבות בנושא
בידי ארצות הברית ובעלות בריתה יש מערכות נוספות נגד טילים בליסטיים, ובהן ת'אאד ומערכת אג'יס הימית, אך אלה לא נמסרו לאוקראינה.
גם הפטריוט אינה מבטיחה יירוט בכל מצב. כאשר הסוללה אינה פרוסה באזור הנכון, נמצאת בתהליך העברה או סובלת ממחסור במיירטים, למרבית מערכות ההגנה האוקראיניות האחרות אין יכולת להחליף אותה.
לאוקראינה אין די סוללות כדי להגן על כל עיר. רוסיה מנצלת זאת באמצעות שילוב של טילים בליסטיים, טילי שיוט, כטב"מים ומטרות דמה. המתקפה הרב־שכבתית מאלצת את המגינים לעקוב במקביל אחר איומים רבים ולהחליט על מה לבזבז את מלאי המיירטים המצומצם.
כבאים מכבים שריפה לאחר שטילים רוסיים פגעו במחסן בקייב, אוקראינה, ביום רביעי, 5 באוגוסט 2026 | צילום: AP/דן בשקוב
המחסור במיירטים אינו רק בעיה אוקראינית
המחסור בטילי יירוט החריף בעקבות המלחמה של ארצות הברית וישראל באיראן, שבה נעשה שימוש נרחב במיירטי פטריוט ות'אאד.
מניתוח של סוכנות הידיעות אי־פי עלה כי מלאי טילי הפטריוט של ארצות הברית ירד בלפחות 65 אחוזים לעומת רמתו לפני המלחמה. הפנטגון, מנגד, טען כי ברשותו עדיין מאגר עמוק.
הייצור אינו מסוגל לסגור את הפער במהירות. חברת לוקהיד מרטין סיפקה יותר מ־600 מיירטים מדגם פי־איי־סי־3 אם־אס־אי בשנת 2025, ופועלת להגיע לקצב שנתי של 2,000 מיירטים עד סוף 2030.
נאט"ו הודיעה כי המפעל האירופי הראשון לייצור טילי פטריוט צפוי להיפתח בספטמבר בגרמניה.
גם המסרים הפוליטיים מוושינגטון אינם עקביים. בפסגת נאט"ו שנערכה בחודש שעבר בטורקיה אמר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי יעניק לאוקראינה רישיון לייצור מערכות פטריוט. כשלושה שבועות לאחר מכן אמר שעדיין לא התקבלה החלטה סופית.
גם אם הרישיון יינתן, גורמים רשמיים ומומחים אמרו כי הקמת מערך ייצור באוקראינה תימשך שנים.
בתצלום זה, שסופק על ידי שירותי החירום של אוקראינה, נראים כבאים מכבים שריפה בבניין מגורים בעקבות מתקפה אווירית רוסית בקרמטורסק, מחוז דונייצק, אוקראינה – יום רביעי, 5 באוגוסט 2026 | צילום: שירותי החירום של אוקראינה באמצעות AP
לפגוע בקשת במקום בחץ
במקביל לניסיונות להשיג עוד מערכות יירוט, אוקראינה מנסה להשמיד את המשגרים ואת תשתיות הטילים הרוסיות לפני השיגור – לפגוע בקשת במקום בחץ.
גורמים המעורים בשיחות אמרו כי זלנסקי ביקש מטראמפ לסייע לו לקבל את אישורו של אילון מאסק לשימוש בתקשורת סטארלינק לצורך תקיפות בתוך רוסיה. מאסק הגביל את פעילות השירות באזורים מסוימים ובשימושים צבאיים מסוימים.
גישה כזאת עשויה לאפשר לכוחות האוקראיניים להפעיל כטב"מים נגד משגרים ותשתיות נלוות בשטח רוסיה. כל משגר שיושמד לפני שירה יפחית את מספר הטילים שסוללות הפטריוט יידרשו ליירט.
הבקשה לא אושרה בפומבי בידי הבית הלבן, שגרירות אוקראינה או חברת ספייס־אקס.
עוד כתבות בנושא
החלופה שאוקראינה מפתחת
קייב מפתחת גם מערכת נגד טילים בליסטיים בשם פרייה, שנועדה להיות זולה יותר ולהפחית את התלות בפטריוט.
אוקראינה ותשע מדינות אירופיות הקימו ביולי קואליציה לפיתוח יכולת משותפת להגנה מפני טילים. זלנסקי אמר כי המדינות יוכלו לפתח יחד מערכת שניתנת לייצור המוני בתוך 12 חודשים.
אלא שפרייה עדיין נמצאת בשלבי פיתוח, ולא ברור מתי תוכל להפוך למבצעית. גם אם התוכנית תתקדם במהירות, היא לא תפתור את המחסור המיידי שמולו ניצבת אוקראינה.
צילום: AFP
לאחר המתקפה הבליסטית האחרונה על קייב אמר זלנסקי כי במחצית הראשונה של 2026 קיבלה אוקראינה רק שליש ממספר טילי ההגנה האווירית שקיבלה בתקופה המקבילה אשתקד.
לדבריו, מדינות שאינן מוכנות להגדיל מיד את אספקת המיירטים צריכות לפחות להטיל סנקציות נוספות. חלק ניכר ממערך ייצור הטילים הבליסטיים של רוסיה, טען, עדיין לא נפגע מן הסנקציות הקיימות.
עד שמערכות חדשות ייכנסו לשירות או שקצב הייצור במערב יעלה באופן משמעותי, אוקראינה תמשיך להתמודד עם משוואה קשה: טילים רוסיים מהירים יותר, מלאי מיירטים מוגבל וחלון תגובה שנמדד לעיתים בשניות.