במרתף משרדים בפריז, שנראה במבט ראשון כמו עוד חברת תוכנה צעירה, מציג היזם אדריאן קאנטר את מה שעשוי להפוך לאחד מכלי הנשק החשובים בשדה הקרב העתידי: מיירט רחפנים.
המערכת, שגודלה דומה למנורת שולחן, משלבת מכ"ם ותוכנות בינה מלאכותית כדי לאתר, לעקוב ולהשמיד כטב"מים עוינים. היא אולי אינה מרשימה כמו מטוס קרב אמריקני שמחירו עשוי להגיע למאה מיליון דולר, אך מומחים סבורים כי דווקא מערכות מסוג זה עומדות במרכז המהפכה הביטחונית שמתרחשת כיום בעולם.
בשנים האחרונות הפכו רחפנים וכטב"מים לאחד האיומים המרכזיים בזירות לחימה שונות. הם משמשים לתקיפת חיילים באוקראינה, לפגיעה בתשתיות במזרח התיכון ולהפרת מרחבים אוויריים באירופה. במקביל, הם חושפים בעיה כלכלית שמטרידה יותר ויותר צבאות: עלות ההגנה.
הכי מעניין
רחפן צבאי המצויד במשגר רימונים שובר את דממת האנדים. הוא מרחף באוויר, נוגע במטרה ומטיל מטען של TNT שמהדהד בהרים. כך נכנסה קולומביה למלחמת הרחפנים כדי להילחם בגרילה | צילום: ראול ארבולדה / AFP
רחפן תקיפה חד־פעמי, כדוגמת השאהד האיראני, עשוי לעלות בין 20 אלף ל־50 אלף דולר בלבד. לעומת זאת, יירוטו מחייב לעיתים שימוש בטילים שמחירם מגיע למיליוני דולרים. הפער הזה יוצר מציאות שבה מתקפה המונית של רחפנים עלולה לשחוק במהירות את מערכי ההגנה של מדינות שלמות.
מאז פרוץ העימות בין ארצות הברית, ישראל ואיראן בחודשים האחרונים, יירטו איחוד האמירויות יותר מאלף רחפנים, נתון שממחיש עד כמה האיום הפך יומיומי.
הבעיה אינה רק המחיר. הכטב"מים עצמם משתפרים ללא הרף. דגמים חדשים מסוגלים לטוס למרחקים גדולים יותר, לשנות מסלול תוך כדי טיסה ולהתחמק ממערכות הגנה מסורתיות. כתוצאה מכך נדרשים גם אמצעי היירוט להתפתח במהירות.
חברת אלטה ארס, שהודיעה השבוע על גיוס של 50 מיליון אירו, היא אחת משורה של חברות אירופיות המנסות לפתח פתרונות זולים ויעילים יותר. לדבריה, המערכות שלה משלבות בינה מלאכותית עם מנועי סילון זעירים המאפשרים תגובה מהירה יותר נגד איומים מתקרבים.
"האתגר הוא לבנות שכבות הגנה רבות, שכל אחת מהן מתמודדת עם איום אחר"
"יירוט אינו חיפוש אחר פתרון קסם אחד", אומר ג'ק דה־סנטיס, טייס רחפנים לשעבר ומייסד חברת טכנולוגיה ביטחונית אמריקנית. "האתגר הוא לבנות שכבות הגנה רבות, שכל אחת מהן מתמודדת עם איום אחר".
לדבריו, השאיפה להוזיל את העלויות מחייבת פשרות בתחומים כמו זמן טיסה, דיוק ורכיבים טכנולוגיים, אך אין ברירה אחרת מול היקף האיומים המתפתח.
המלחמה באוקראינה הפכה למעבדה הגדולה בעולם ללוחמת רחפנים. חברות רבות באירופה בוחנות שם את מוצריהן ומשפרות אותן בהתאם לניסיון המבצעי שנצבר בשטח.
אדם מטיס רחפן המותאם לשיגור רימוני | צילום: ראול ארבולדה / AFP
אלטה ארס, למשל, פרסה מערכות באוקראינה ולמדה מהצלחות וגם מכישלונות. לפי החברה, שיעור ההצלחה של המערכת ביירוט רחפנים רוסיים הגיע לכ־70 אחוזים.
הניסיון שנצבר בשדה הקרב מושך גם משקיעים. החברות המבוקשות ביותר הן אלה שמצליחות לשלב יכולות בינה מלאכותית, ניסיון מבצעי מוכח, רכיבים זולים יחסית ויכולת ייצור המוני.
במקביל, אירופה כולה מאיצה את השקעותיה בתחום הביטחון. החשש מפני הסתמכות מוגזמת על ארצות הברית, לצד המלחמה באוקראינה והאיומים במזרח התיכון, דוחף מדינות רבות לחפש פתרונות עצמאיים.
אחת המתחרות של אלטה ארס, חברת הרמטאן איי־איי מפריז, גייסה השנה השקעות לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר. גם מספר המיזוגים והרכישות בתחום הביטחוני באירופה כמעט הוכפל בשנה האחרונה.
השינויים אינם מוגבלים ליבשת עצמה. מדינות המפרץ, ובהן סעודיה, קטר ואיחוד האמירויות, מגלות עניין גובר בטכנולוגיות הגנה אירופיות. חלקן כבר חתמו על עסקאות בתחום הרחפנים והטילים, בניסיון לגוון את מקורות הרכש הביטחוני שלהן.
עוד כתבות בנושא
תקיפת רחפן איראנית על טרמינל נוסעים בנמל התעופה הבינלאומי של כווית הרגה אדם אחד ופצע 63 נוספים, כך מסרו גורמים כוויתיים | צילום: AFP PHOTO / Directorate General of Civil Aviation (DGCA)
צרפת אף בוחנת כמה ממערכות היירוט החדשות באיחוד האמירויות, שם מחזיקה המדינה בסיסים צבאיים שהיו יעד לתקיפות איראניות.
עם זאת, הדרך לעצמאות ביטחונית אירופית עדיין ארוכה. מומחים מזהירים כי תהליכי הרכש הצבאיים ביבשת נותרו איטיים ומסורבלים, בעוד ששדה הקרב משתנה במהירות חסרת תקדים.
אתגר נוסף הוא הייצור. בעוד אוקראינה מייצרת מיליוני רחפנים בשנה, יכולות הייצור של אירופה עדיין נמוכות משמעותית.
גם סין מוסיפה שכבת מורכבות. שליטתה בחומרי גלם חיוניים לתעשיית הרחפנים מעניקה לה השפעה רבה על שרשראות האספקה העולמיות ועל מחירי הייצור.
למרות הקשיים, מומחים סבורים כי העולם נמצא בעיצומו של שינוי עמוק. אם המאה הקודמת הייתה עידן מטוסי הקרב והמפציצים, הרי שהמאה הנוכחית עשויה להיזכר כעידן הרחפנים והבינה המלאכותית.
המשמעות היא שלא רק כלי הנשק משתנים, אלא גם התעשיות שמייצרות אותם. לצד ענקיות הביטחון הוותיקות קמה שכבה חדשה של חברות צעירות וגמישות, המבקשות לעצב מחדש את שדה הקרב העתידי.
המרוץ הזה כבר החל, והוא צפוי להשפיע לא רק על אוקראינה, איראן או אירופה, אלא על הדרך שבה ייראו מלחמות בכל העולם בעשורים הקרובים.
עוד כתבות בנושא
