זהב אולימפי, מרוצי מכוניות והזווית הישראלית: הספורט באזרבייג'ן

הספורט באזרבייג'ן הוא אחד המרכיבים המרכזיים בזהות הלאומית של המדינה, והוא משלב מסורת עתיקה, הישגים מודרניים והשקעה ממשלתית נדיבה. מאז קבלת העצמאות מברית המועצות בשנת 1991 זיהתה הממשלה האזרית בספורט כלי אסטרטגי לחיזוק התדמית הלאומית והבינלאומית, והובילה ליצירת תוכניות רחבות היקף לאיתור כישרונות, נוסף על הקמת מתקנים חדשים והקצאת משאבים רבים להכשרת ספורטאים צעירים.

באופן טבעי, לאחר שהייתה במשך שנים תחת שלטונה של ברית המועצות, הפך משחק השחמט לפופולרי מאוד ולגאווה גדולה באזרבייג'ן. המשחק נלמד כבר בבתי הספר ונחשב לאומנות ולעיסוק אינטלקטואלי. מי שמובילה את הענף קדימה היא הפדרציה האזרית, שנחשבת לטובה ואיכותית, ושמצליחה באיתור ובפיתוח של כישרונות צעירים בקצב מרשים ביותר. השחקן הגדול ביותר שנולד במדינה הוא רב־האומן גארי קספרוב שב־1985, בגיל 22, הפך לאלוף העולם הצעיר בהיסטוריה - תואר שהחזיק בו במשך 15 שנים ברציפות. קספרוב דורג ראשון בעולם במשך 255 חודשים, כאשר שיא מד הכושר שהגיע אליו – 2851, שיא שרשם ביולי 1999 - נחשב עד היום לאחד הטובים בהיסטוריה, שני רק למגנוס קרלסן הנורווגי.

קספרוב נולד לאב יהודי, ושני הוריו היו מהנדסים. הוא הפך לאומן כבר בגיל 14 ומאוחר יותר לרב־אומן ואומן בינלאומי. הוא פרש ב־2005, ושנתיים לאחר מכן הכריז על התמודדות לנשיאות רוסיה מטעם הרפורמה הדמוקרטית. "המטרה היא לא לנצח בבחירות אלא לקיים בחירות", אמר אז. המהלך הזה הפך אותו לאופוזיציה של איש אחד נגד שלטונו הריכוזי של פוטין, שעושה מאז הכול כדי למחוק אותו ואת הישגיו מהתודעה של העם הרוסי. הוא נעצר כמה פעמים בהפגנות שקטות שהשתתף בהן, ומאז 2013 מדיר רגליו מרוסיה בידיעה ברורה שאם ייכנס למדינה חייו יעמדו בסכנה. הוא חי כיום בארצות הברית, והפך לפעיל זכויות אדם. באוגוסט 2017 חזר קספרוב לשחק שחמט תחרותי באופן לא קבוע, ומדי פעם משתתף בתחרויות ובמשחקי בזק. הוא המשיך להציג יכולת גבוהה, אבל לא שחזר את הדומיננטיות הגדולה מימי השיא שלו.

השחמטאי האזרי הבכיר כיום הוא רב־האומן שַׁחְרִיָאר מָמַדְיָארוֹב בן ה־40, שהפך בשנים 2003 ו־2005 לראשון שזכה בשתי אליפויות עולם לנוער. הוא אלוף העולם בשחמט מהיר, רשם אינספור הישגים גדולים בקריירה, הגיעו בשיאו למקום השני בעולם ושיא מד הכושר שלו עומד על 2820. השחקנית הטובה במדינה היא אוּליבִיָּה פָטָלִיֵּיבָה (מד כושר 2450), אלופת אירופה ב־2024, והנבחרת הלאומית של המדינה ממוקמת דרך קבע בין 15 הגדולות בעולם.

עולים לכדורגל

אחד מענפי הספורט הפופולריים באזרבייג׳ן הוא כדורגל. אומנם המדינה רחוקה מלהיות אימפריה בתחום, אבל גם כאן נרשמה התקדמות מרשימה בכל מה שקשור למתקנים, להשקעה ולתוצאות. אחד הסיפורים היפים בעונה הנוכחית בליגת האלופות הוא הצלחתה של האלופה האזרית קרבאך, מועדון שנוסד ב־1951 והפך לאחד משלושת המועדונים האזריים היחידים ששיחקו בליגה הסובייטית הבכירה שפעלה בין 1936 ל־1991. המועדון זכה ב־1988 וב־1990 באליפות אזרבייג׳ן הסובייטית. הוא מייצג את העיר אַגְדָם, אך מקיים את משחקיו הביתיים בבירה באקו בשל סכסוך נָגוֹרְנוֹ־קָרָבָּאךְ בין הארמנים לאזרים. קרבאך היא הקבוצה האזרית היחידה שזכתה ב־12 אליפויות, 11 מהן מאז עונת 2013־2014. בעונת 2017־2018 העפילה לראשונה לשלב הבתים של ליגת האלופות; בעונת 2023־2024 הפך המועדון האזרי לראשון שמעפיל לרבע גמר הליגה האירופית אחרי ניצחון מרשים על בראגה הפורטוגלית, והשנה חזרה הקבוצה לכותרות בזכות מסע נאה נוסף במסגרת ליגת האלופות.

הקבוצה עלתה לשלב הראשון לאחר ניצחון בשלושה סיבובי מוקדמות. בסיבוב המכריע ניצחו האזרים את פרנצווארוש ההונגרית, שמשחקים בה השנה הישראלים גדי קניקובסקי ומוחמד אבו־פאני, ומאמן אותה רובי קין, שחקן העבר האירי שהוביל את מכבי תל־אביב לזכייה באליפות לפני שנתיים. בשלב הליגה רשמו האזרים ניצחון היסטורי 2:3 על בנפיקה ליסבון בחוץ, ניצחו גם את פרנקפורט הגרמנית ואת קופנהגן הדנית, ורשמו תיקו יוקרתי 2:2 מול צ׳לסי האנגלית, לצד כמה הפסדים מול אריות אירופה. ההצלחה הובילה אותה לשלב הפלייאוף הראשון, אבל שם החגיגה נגמרה עם שתי תבוסות לניוקאסל והדחה מהמפעל.

רבים ממשחקי הספורט העממי באזרבייג'ן מושרשים בחיי הכפר, בתרבות הלוחמים ובחגיגות המתקיימות לאורך השנה. כמה מהם מתבצעים על גבי סוסים, ואחד מהם הוכר על ידי אונסק״ו כמורשת תרבותית

קבוצה בולטת נוספת היא סבאך, מועדון שנוסד רק ב־2017 וכבר נחשב לאחד המובילים במדינה. בעונה החולפת הפתיעה סבאך את מכבי חיפה כשהדיחה אותה בסיבוב השני במוקדמות טורניר הקונפרנס (המפעל השלישי בחשיבותו באירופה) לפני שהודחה בעצמה, ובסיום העונה זכתה בתואר ראשון לאחר שזכתה בגביע אזרבייג'ן מול אותה קרבאך.

גם ברמת הנבחרת הלאומית נרשם אצל האזרים שיפור בשנים האחרונות, אך לא כזה שהצליח להביא אותה לטורניר גדול. השחקנים הבולטים כרגע בכדורגל האזרי הם מָאהִיר אֶמְרֵלִי, שמשחק בקייזרסלאוטרן הגרמנית, והקפטן והמנהיג של קרבאך רָשָׁאד סָדִיגוֹב. הנבחרת מדורגת כיום במקום ה־124 בדירוג אופ״א ומקום 27 בדירוג פיפ״א, בעיקר בזכות הצלחת המועדונים במפעלים האירופיים.

מי שגילה את הכדורגל האזרי בשנים האחרונות הוא הכדורגלן הישראלי. הליגיונר הראשון במדינה הוא עידן ויצמן, שחתם כבר בשנת 2013 בקבוצת סִימוּרק זאקאטאלה, וב־2019 שיתפו פעולה בקבוצה סוּמְגָאִיט שחקני העבר אמיר עגייב ואלי בבייב, שלאחר שקיבל אזרחות הגדיל לעשות וזומן לנבחרת ואף רשם הופעה בינלאומית אחת. רועי קהת, שחקנה לשעבר של מכבי חיפה ושל נבחרות ישראל השונות, כולל הבוגרת, הפך בקיץ 2023 לישראלי השמיני שחותם בליגה, וגם הוא משחק מאז בהצלחה בסומגאיט.

הביקוש לכדורגלן הישראלי באזרבייג'ן גדל בעקבות היכולת הטובה שהציגו מי שהגיע אליה, נוסף על ההצלחה של הנבחרות הצעירות בטורנירים הבכירים באותן שנים. הישראלים שחתמו שם נהנים ממשכורת כפולה או משולשת מזו שהורגלו לה בארץ, ולאיכות חיים גבוהה. רוב הישראלים שחתמו בליגה נחשבים שחקנים מהדרג השני בכדורגל שלנו, ולא שרדו לאורך זמן בליגה האזרית. כרגע למעט קהת שנמצא במהלך עונתו השלישית במדינה, משחק בה גם הקשר ההתקפי המוכשר בר כהן החתום באראז־נחצ'יבאן מהליגה הבכירה.

באזרבייג׳ן משחקים גם כדורסל ויש ליגה רשמית, אבל המשחקים מתקיימים בעיקר בבאקו והרמה היא חצי־מקצוענית. הנבחרת הלאומית לא הצליחה עד היום לרשום הישג משמעותי.

אלופים באירוח

הרצון לשפר את התדמית האזרית, לעודד תיירות ולתייג את המדינה כמודרנית ודינמית מוביל את ראשי המדינה להשקיע סכומי עתק באירוח אירועי ספורט בינלאומיים, כולל בניית מתקנים ואצטדיונים מודרניים ואיכותיים לפי תקנים אולימפיים מחמירים. ב־2015 אירחו האזרים בבאקו את ״משחקי אירופה״ לענפים אולימפיים ולא אולימפיים בהשתתפות עשרות מדינות, אירוע שבו הציגו לעולם את יכולות הארגון שלהם, מה שהפך לנקודת מפנה עבורם והציב אותם על מפת הספורט העולמית.

אירוע שנתי יוקרתי נוסף שמתקיים בבאקו כבר עשור הוא מרוץ מסדרת פורמולה 1 היוקרתית, והבא יתקיים בשבוע האחרון של ספטמבר השנה. ב־2016 חתמו ראשי המדינה עם ראשי הפורמולה על חוזה לעשר שנים בתמורה לתשלום של 400 מיליון דולר, סכום שצפוי לגדול בהרבה עם חידוש החוזה המסתמן. המרוץ, שמופיע בכל אחת מעונות הסדרה על התחרות בנטפליקס - מה שמעניק עוד חשיפה ועוד פופולריות - הפך במהרה לאחד מסופי השבוע המיוחדים של העונה בפורמולה 1, מכיוון שהמסלול בבירה באקו עובר ברחובות צרים מימי הביניים, מה שמוביל לתחרות צמודה ולעיתים אף לתאונות דרמטיות. בשל הקושי הזה, בתשעת המרוצים שהתקיימו בעשור החולף (אחד בוטל בגלל הקורונה) זכו שמונה נהגים שונים, ורק מקס ורסטאפן ההולנדי, נהגה של רד בול, שזכה עד היום בארבע אליפויות עולם, הצליח לנצח פעמיים.

ב־2016 התקיימה במדינה אולימפיאדת השחמט היוקרתית, ושנה לאחר מכן התקיימו בה משחקי הסולידריות האסלאמיים. ב־2020 אירחו האזרים את אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 20, אירוע יוקרתי שמשך הרבה תשומת לב; עוד אירחה המדינה תחרויות שחמט גדולות, אליפויות אירופה ואליפויות עולם באגרוף ובג׳ודו. אליפות העולם הבאה בג׳ודו תתקיים בבאקו באוקטובר הקרוב.

לוחמי־על

ההשקעה הזו נשאה פרי נהדר במשחקי פריז ב־2024 כאשר גם הִידָאיָיט הֵיידָרוֹב (במשקל עד 73 קילוגרם) וגם זֵלִים קוֹטסוֹייב (במשקל עד 100 קילוגרם) סיימו את התחרויות שלהם בראש הפודיום, עם מדליית זהב אולימפית ושירת ההמנון האזרי. קוטסוייב זכה גם באליפות העולם באותה השנה ובאליפות אירופה שנה קודם לכן ובשלל מדליות בתחרויות היוקרתיות בעולם, וגם היידרוב זכה באליפות עולם ב־2024 ונחשב לאחד הלוחמים הבכירים בענף כולו. ב־2022 הגיעו השניים לגרנד סלאם תל־אביב, היידרוב סיים עם מדליית זהב נוספת (טוהר אבוטבול שלנו זכה בארד), וקוטסוייב קיבל מדליית כסף לאחר שנוצח במעמד הגמר בקטגוריה שלו.

גוּלש בזירה

שורשי הספורט במדינה נטועים עמוק במסורת המקומית, וההיאבקות לדוגמה נחשבת לאחד מענפי הספורט הפופולריים עוד מימי קדם, ענף שמשקף בעבור האזרים ערכים של כוח, כבוד והתמדה. גם כאן יש להם מדליות ואלופים אולימפיים רבים, שהראשון שבהם הוא פרייד מנסורוב, שזכה במדליית זהב במשחקי אתונה 2004. בלונדון 2012 עלו על דוכן המנצחים שריף שריפוב וטורגול אסגרוב, חאג' אלייב זכה במדליית כסף בטוקיו וארד בריו 2016, נוסף על שלוש אליפויות עולם וארבע אליפויות אירופה; רושאן במיירוב זכה במדליות כסף אולימפיות ב־2008 וב־2012, וג׳בריל חסנוב ענד מדליית ארד על צווארו בסיון משחקי ריו.

ענפי לחימה פופולריים ומצליחים נוספים במדינה הם אגרוף, קראטה וטקוואנדו, ושלל ספורטאים אזרים מתחרים ברמות הגבוהות ביותר. בנוסף, לאזרבייג'ן מסורת עשירה של משחקי ספורט עממי ולאומי שרבים מהם מושרשים בחיי הכפר, בתרבות הלוחמים ובחגיגות המתקיימות לאורך השנה. כמה מהם מתבצעים על גבי סוסים וכוללים מרוצים, רכיבת סיבולת ומשחקים שונים, שהפופולרי שבהם הוא צ'וֹבְגָן - משחק עתיק יומין שהמשתתפים בו רוכבים על סוסי קרבאך, הנחשבים לסמל לאומי. המשחק הוכר על ידי אונסק״ו כמורשת תרבותית. משחק עתיק נוסף נקרא גוּלֵשׁ והוא בעצם צורת היאבקות עתיקה שהמתחרים בה חוגרים חגורות ומנסים "לזרוק" זה את זה. נוהגים לשחק את המשחק בפסטיבלים ואף בחתונות.

אין ספק כלל שעבור האזרים ספורט הוא הרבה יותר מתחרות או הישג. מדובר בכלי לבניית זהות לאומית, גשר לעולם החיצון ומקור גאווה לתושבי המדינה. נראה שקצב ההשקעות בענפים השונים צפוי להמשיך לעלות גם בשנים הבאות. המבקרים של ההתנהלות הזו טוענים שההשקעה המסיבית באה על חשבון השקעה בתחומים אחרים, גורמת להזנחה של פיתוח הספורט העממי במדינה ושיפור התשתיות בפריפריה, ולכן נמנעת גישה רחבה יותר לספורט לכלל האוכלוסייה.