יונתן אלון הוא אחד מהבכירים בתחום הכדורסל הישראלי בשנים האחרונות, אך כזה שנותר אלמוני יחסית לקהל הרחב. אחרי כמה שנים מאתגרות ומורכבות כמאמן הפועל ירושלים, שבהן ידע הישגים לצד אכזבות, הוא יוצא כעת לדרך חדשה בהפועל העמק. הוא עוזב גם את הקווים ואת עמדת המאמן וחוזר לתפקיד המנהל המקצועי - הפעם במועדון אחר, עם אתגרים חדשים ואחריות מסוג שונה.
״אחרי שסיימתי פרק גדול ורציני בירושלים קיבלתי כמה הצעות לאימון בליגת־העל", הוא מספר, "אבל המפגש שלי עם גדעון ידין, הבעלים של העמק, הבהיר לי שזה המקום שאני רוצה להיות בו, מקצועית וערכית. יש כאן משהו מיוחד והרגשתי שזה המקום בשבילי לפתוח בו את הפרק החדש. אני באמת אוהב את תפקיד המאמן, אבל הבנתי שאני איש כדורסל עם מגוון יכולות. ניהלתי בעבר בגליל ובירושלים ונהניתי מאוד. אני מאמין שאחרי השנתיים האחרונות אחזור טוב יותר לתפקיד״. אלון מגיע למועדון צנוע בהרבה מהפועל ירושלים, שסיים במקום השישי בליגה בעונה האחרונה, אינו משחק במסגרת אירופית והתקציב שלו מוערך ב־18 מיליון שקל, כרבע מתקציבה של הקבוצה שממנה עבר. ״הכדורסל הישראלי הוא לא רק הפועל ירושלים, מועדון שאני שמח שהייתי חלק ממנו. זה כבוד עבורי לעבוד בכדורסל הישראלי. המטרה שלנו בעונה הנוכחית היא לסיים באחד מחמשת המקומות הראשונים, שיובילו אותנו לליגת האלופות בעונה הבאה".

"אני לא מאמן קל". אלון על המגרש | צילום: אורן בן חקון, פלאש 90
אלון מאייש תפקיד שלא היה קיים בעונה הקודמת, ויעבוד בהפועל העמק עם המאמן שרון אברהמי. ״לכל מקום שאני מגיע אני נותן את כל כולי, עובד קשה ועושה הכול לטובת הקבוצה וההצלחה שלה. אברהמי מקבל אותי לרשותו. אני שמח להעניק לכולם מהידע שלי כדי שהדברים ייעשו בדרך שבה אני מאמין - התמדה, מחויבות למערכת ואמונה באנשים".
לאחר קיום הריאיון הודיעה קבוצת הפועל העמק על פיטוריו של המאמן שרון אברהמי בעקבות חילוקי דעות עם ההנהלה. יונתן אלון הסביר את ההחלטה בהודעה לתקשורת: "שרון הוא איש מדהים, מסור וערכי, ולצערי הרב במהלך הדרך נוצרו פערים מקצועיים שאינם ניתנים לגישור. למרות מאמצים משותפים, הבנו כי הדרך המשותפת צריכה להסתיים. אני בטוח ששרון ימשיך לעשות חיל ומאחל לו הצלחה רבה".
השחקנים הישראלים הבכירים בקבוצת הפועל העמק הם ניב משגב ורפי מנקו, שחקן נבחרת ישראל שהוחתם בעונה שעברה על חוזה גבוה בסך 300 אלף דולר לעונה, וקיבל בפגרה הודעה שעליו לחפש קבוצה חדשה. ״מנקו לא היה חלק מהתוכניות המקצועיות ובנינו את הקבוצה בלעדיו, אבל בפועל לא הצלחנו למצוא קבוצה שתיקח את החוזה שלו, ובמקביל עשינו הכול כדי להתנהג באופן אנושי ומקצועי בסיטואציה לא פשוטה בכלל. ברגע שהוא הצטרף אלינו לאימונים, ראינו את מנקו בגרסה הכי טובה שלו: עובד קשה, מחויב, תומך בחברים, ובזכות ההתנהלות המקצועית שלו ועבור טובת הקבוצה, החלטנו להפוך את ההחלטה והוא ישחק איתנו בשנה הקרובה״.
אלון, בן 44, נולד וגדל בשכונת עין כרם בירושלים. הוא נשוי, אב לשלושה וגר ביישוב הקהילתי הר־אדר הסמוך לבירה. הוא אוהד הפועל ירושלים מילדות וכבר בגיל שבע קנה לו אביו את המינוי הראשון למשחקי הקבוצה. ״את הדרך שלי בספורט התחלתי עם כדורגל בשכונה עם חברים. בגיל עשר הצטרפתי למחלקת הנוער של הפועל ירושלים בכדורסל. שיחקתי בכל שכבת גיל במחלקה אבל אף פעם לא הייתי מהשחקנים הבולטים בקבוצה, ובגיל צעיר כבר הבנתי שלא אהיה שחקן״, הוא נזכר, ״בשלב מסוים התחברתי לאחד המאמנים במחלקה, התחלתי לעבוד לצידו ואהבתי את העניין של הנעת אנשים למטרה מסוימת עם הכדורסל עצמו שאני אוהב מאוד. המשכתי עד שהתגייסתי, ואחרי שירות בסיירת נח״ל חזרתי לזה״.
בשנת 2003 חזר אלון למחלקת הנוער הירושלמית, שם אימן בכל קבוצות המחלקה במשך שש שנים. ״זמן קצר אחרי שדן שמיר מונה למאמן הקבוצה ב־2006 הוא מינה אותי לסקאוט בקבוצה הבוגרת, משם התגלגלתי לכמה תפקידים נוספים עד שב־2009 מינו אותי לעוזר המאמן של גיא גודס״. אחרי שנתיים בתפקיד החל אלון לנדוד ושימש כעוזר מאמן בבני הרצליה, בהפועל חולון ובאשדוד עד שב־2018 חזר למערכת הירושלמית, הפעם כעוזרו של עודד קטש, מי שנחשב לחבר קרוב, שמולו התמודד בקרבות מכריעים בשנתיים האחרונות ובין השאר זכה נגדו בגביע המדינה בעונת 2023/24. ״קטנותי מלהשוות את עצמי למה שקטש עשה עד היום בקריירה אבל במשחק נתון זו קבוצה מול קבוצה, אני תמיד בא לנצח, מאמין שאני יכול, לא חושש משום דבר ואין לי רגשי נחיתות מול אף אחד. זה כבוד עבורי לנצח מאמן כמו קטש, שאני מעריך כל כך. רק לאחרונה דיברנו בפעם הראשונה באופן מקצועי על מה שקרה במשחקים האלה ואני חושב שזה רק קירב וחיזק את החברות בינינו״.

"היריבות חיזקה את החברות בינינו". עודד קטש | צילום: דני מרון, פלאש 90
בינואר 2021, לאחר עזיבתו של קטש לפנאתינאיקוס, המשיך אלון לשמש כעוזר המאמן תחת דאיניוס אדומייטיס. ב־9 באפריל באותה שנה, לאחר פיטוריו של האחרון, החליף אותו לזמן קצר בעמדת המאמן. את עונת 21/22 הוא העביר בתור מנהלה המקצועי של גליל עליון ושנה לאחר מכן חזר שוב הביתה, לירושלים, שמינתה אותו גם היא למנהלה המקצועי. במרץ 2024 ירד אלון שוב לקווים של ירושלים כמאמן זמני לאחר פיטוריו של איליאס קנצוריס, ובסיום העונה זכה אלון באמון המערכת ומונה למאמן ראשי.


צילום: דני מרון, פלאש 90
הוא עמד בראש המערכת המקצועית בקבוצה שעברה שינוי גדול שנה קודם לכן, לאחר שמתן אדלסון, הבעלים החדש, רכש את הקבוצה, הזרים תקציב גדול והעמיד מטרה ברורה - זכייה בגביע היורוקאפ כדי לזכות בכרטיס המיוחל למפעל היורוליג היוקרתי. מה שהעיב על הרצונות האלה הוא המצב הביטחוני, שמנע מהקבוצות הישראליות לארח משחקים בבית. ״יש חוסר הבנה מוחלט לגבי האתגרים של ניהול קבוצת ספורט בסיטואציה כזו, ועם מה הקבוצות הבכירות בארץ מתמודדות בשנים האחרונות. בשורה התחתונה, אין שוויון ספורטיבי בינינו ליריבות שלנו, ולשפוט אותנו באופן רגיל זה פשוט לא נכון. בשנים שלי במערכת בירושלים חלק גדול מהזמן המטרה הייתה להחזיק את המערכת בחיים שלא תתפרק, כי היו המון אירועים שיכלו לגרום לזה לקרות, ואני שמח שהצלחנו ואפילו זכינו בתארים״.
מלבד הזכייה בגביע הוביל אלון את הירושלמים לזכייה בסופרקאפ מול מכבי תל־אביב, בגביע ווינר, ואף הוביל אותה לגמר הפלייאוף בסיום עונת 24/25 שם הופסקה הסדרה מול מכבי תל־אביב בשוויון 1:1, לאחר שפרצה מלחמה איראן הראשונה בעונה שהסתיימה בלי אלופה.
מנגד, בשתי העונות ביורוקאפ נעצרה הקבוצה ברבע הגמר. לאחר שבעונה הראשונה הודחה בידי גראן קנריה הספרדית, בעונה האחרונה היא נראתה מצוין בבית המוקדם, הובילה את המפעל בניצחונות והייתה בעמדה נהדרת ללכת עד הסוף במפעל עם יתרון ביתיות. אבל אז פרצה המערכה השנייה מול איראן, הליגה בארץ הושבתה, הקבוצה יצאה מהקצב ונוצחה בידי אנקרה הטורקית 90:91 משלשת ניצחון בשנייה האחרונה במשחק שהיא אירחה בבלגרד, לאחר שארבעת השחקנים המובילים שלה יצאו בחמש עבירות ברבע האחרון. ״זה היה הפסד שהיה קשה מאוד להתאושש ממנו. הליגה הישראלית הייתה אז בפגרה ארוכה והיינו צריכים להרים מחדש את המערכת ולהמשיך לשחק. זה חלק מהתמודדות שהמקצוע מביא איתו, ומי שלא מסוגל להתמודד מול לחצים ומשברים לא צריך להיות שם״.
ברגע שהקבוצה לא עמדה במטרת־העל שלה שנה שנייה ברציפות, הבין אלון שזמנו על הקווים כנראה עומד להיגמר. ״ברגע שהמשחק הסתיים הבנתי שאשלם את המחיר שמשלמים בספורט במקרה כזה ולא אמשיך בתפקיד. זמן קצר לאחר מכן פניתי למערכת וביקשתי שלא יחכו לסוף השנה כי אני רוצה לדעת לאן פניי מועדות ושיחליטו מוקדם ככל האפשר. ואז מתן אדלסון הגיע לאימון, ביקש לשבת איתי לשיחה ואמר בצורה הכי ישירה וגברית שהוא חושב שנכון לירושלים להמשיך עם מאמן אחר בשנה הבאה״, משחזר אלון. ״המערכת בירושלים התנהלה כלפיי בצורה הכי אנושית, מקצועית וחברית שיכולה להיות. ההחלטה שלהם לגיטימית, אני לא כועס עליה, ולראיה - אני בקשר מצוין עם כולם במועדון. האם ההחלטה נכונה מקצועית? ימים יגידו״.
עד כמה היה קשה להשאיר שחקנים זרים בימי המלחמה בישראל?
״אין דרך לעשות את זה. תמיד השתדלתי לדמיין את עצמי בנעליים שלהם, אם כי לעיתים גם קיבלתי ביקורת על זה. היה מקרה שאבא של אחד השחקנים, שאיבד את אחיו בגיל צעיר, דרש ממנו שיחזור מיד הביתה, ואלו דברים שאי אפשר לסרב להם. בדיעבד אני שמח שלא התנהגתי באופן לא אנושי או אגרסיבי ועשיתי הכול לטובת הקבוצה במסגרת המציאות״.
קיבלתם הרבה ביקורת על שֿקאדין קרינגטון לא שיחק מול אנקרה.
״אשתו של קרינגטון עברה לידה ראשונה בארץ זרה בזמן מלחמה, אני שלם במאת האחוזים ואפילו גאה בהתנהלות שלנו מולו וחושב שהיינו צריכים לנצח את הטורקים גם בלעדיו. יש לנו מספיק אנשים מנוסים במערכת שניסו לעשות הכול כדי להביא אותו, זה לא צלח וזו הייתה המציאות. קרינגטון תמיד היה מחויב למערכת, נתן את כולו בכל משחק והציג בעונה החולפת את אחת מעונות השיא בקריירה, ואני מאוד אוהב אותו כבנאדם״.

"הציג עונת שיא". קאדין קרינגטון | צילום: איי.אף.פי
ג׳ראד הארפר הגיע לארץ הרבה בזכותך והפך לכוכב גדול. ספר על העבודה איתו.
״שמעתי על הארפר דברים טובים ממאמן שעבד איתו בג׳י ליג עוד לפני שהגיע לאירופה, אבל הקרדיט להבאה שלו מגיע לכל הצוות בירושלים. הוא אישיות יוצאת דופן שקל לאמן. אתלט־על שעובד ודורש מעצמו הרבה יותר ממה שתדרוש ממנו, באמת אחד האנשים המיוחדים שפגשתי בחיים האלה. יום אחרי שהוא זכה להארכת חוזה ולשדרוג כלכלי נאה, הוא הגיע אליי הביתה עם בקבוק יין ואמר לי תודה. לא הרבה אנשים ינהגו כך״.
בשורה התחתונה אלון היה היחיד ששילם את מחיר הכישלון. הוא הוחלף בסאשה אוברדוביץ׳, ואילו שאר הגורמים המקצועיים נשארו במערכת. ״אני לא מרגיש קורבן בשום צורה, קשה לדעת מה היה קורה בלי המלחמות ואם היינו מארחים בבית. ירושלים העלתה את התקציב לעונה הקרובה ואני שמח בשביל האנשים שנשארו שם, כיף להם״, מפרגן אלון, ״לא שכיח להיות שלוש וחצי שנים באותה קבוצה. סביר להניח שאם הייתי נשאר מנהל מקצועי עדיין הייתי היום במערכת, וידעתי שבתפקיד המאמן שעון החול שלי מתחיל לאזול. אני לא מצטער לרגע שעשיתי את זה וגם שמח על האתגר החדש שלפניי״.

בזמן כהונתו נאלץ אלון להתמודד עם ביקורות מצד אוהדי הקבוצה ופרשנים שונים שטענו שהוא עדיין חסר ניסיון לתפקיד בכיר כזה. ״את הביטחון העצמי שלי אני לא לוקח מפרשנים או ממה שאוהדים חושבים כי לא עשיתי את הדברים בשבילם. אני מקבל מספיק אהבה והערכה מקצועית, והאנשים היחידים שיכולים להשפיע על מצב הרוח שלי הם אנשים שאני עובד איתם, קולגות שהם חברים שאני מעריך ואוהב כמו את המשפחה שלי. אני חושב שבתקופה שלי בירושלים סיפקנו חוויות נהדרות לקהל ולענף, כאשר הרבה פעמים שיחקנו מול קבוצות עם תקציב כפול ויותר מזה, מה שלא הורגש בשום שלב על המגרש״. אלון הוביל את ירושלים בתקופת שינוי גדול בכדורסל המקומי בעקבות כניסתו של עופר ינאי, שרכש את הפועל תל־אביב. ינאי משקיע מאז סכומי עתק והפך לגורם מושך אש ושנוי במחלוקת בענף. ״אני פחות אוהב לדבר על אנשים אחרים, אבל אין ספק שינאי שינה את הכדורסל הישראלי וגם האירופי במובן מסוים, ויש לו השפעה אדירה על הענף בארץ, לטובה ולרעה. הוא הכניס הרבה כסף פרטי לכדורסל, העלה את רמת השכר, עובדה שגם אני נהנה ממנה, ובעיקר שינה ברגע מוסכמות שאנשים ניסו לשנות במשך שנים רבות ועל זה מגיע לו כל הכבוד. באשר לדרך שהוא פועל בה, יש דברים שאני אוהב יותר ואוהב פחות, ועם זאת לדעתי טוב שהגיע מישהו ששם לאנשים מראה מול הפנים וגורם לכולם לחשוב מחדש. אני מכיר אותו מהימים שהיה ספונסר בגליל עליון. יש לי הרבה הערכה אליו״.

"אתלט–על שדורש מעצמו". ג'ראד הארפר | צילום: איי.אף.פי
הייתה אמת בידיעה בשנה שעברה שהוא רוצה שתהיה עוזר של קטש בהפועל?
״זו לא הייתה סתם ידיעה אבל אני לא רוצה להרחיב על דברים שקרו בארבע עיניים. ינאי חושב בגדול, הייתה סיטואציה שאם הייתה מתקיימת, היה נהפך כאן עולם הכדורסל, אבל זה לא קרה, וטוב לי במקום שבו אני עכשיו״.
בדיעבד היו דברים שהיית עושה אחרת בירושלים?
״מיליון דברים קטנים, בטח בכל מה שנוגע לכדורסל, אבל לא בדברים הגדולים ובהתנהלות הבסיסית. אני גאה בקשר שנותר לי עם הצוות שעבד מתחתיי ומעליי ועם השחקנים שלי. אני לא מאמן קל, אני דורש הרבה ולא נותן להם לעשות מה שהם רוצים על המגרש, זה לא הסגנון שלי. עם זאת אני בטוח שכל אחד שאזמין לארוחת שישי יבוא בשמחה״.
היית ביציע במשחק בגביע ווינר בין מכבי לירושלים. מעט מאמנים היו מגיעים לשם מהר כל כך.
״בשבילי הכדורסל זה מקצוע, והנפש שלי לא קורסת אם סיימתי פרק במקום מסוים, בטח כשאני שלם עם עצמי ויודע שנתתי את המקסימום. הילד שלי רצה ללכת למשחק של ירושלים, ותמיד כשהוא יבקש אני אקח אותו״.
מה דעתך על השחקן הישראלי?
״אני מאוד אוהב את השחקן הישראלי, מאמין בו וחושב שאפשר להצליח איתו. מדובר באנשים מאוד אינטליגנטיים ורמת המקצוענות שלהם גבוהה כבר הרבה זמן״.
מה השאיפות שלך להמשך?
״קודם כול אני רוצה לעזור להוביל את העמק כמה צעדים קדימה ולהגשים את החזון של הבעלים. אני פחות אדם שחולם אלא כזה שמכוון להגשמת מטרות ורוצה להשפיע בכל מקום שאני נמצא בו. בכל חיי הבוגרים אני עושה משהו שאני אוהב ומתפרנס ממנו. ב־20 השנים האחרונות לא היה יום שבו לא נהניתי לבוא לאימון, להפך - קשה לי יותר בפגרות ובהפסקות. אני אסיר תודה על כך״.
עוד כתבות בנושא



