בשנת 1863, כשאבנעזר קוב מורלי (כן, יש אחד כזה) הניח את היסודות לחוקי הכדורגל המודרני, ספק אם הוא העלה בדעתו שיגיע יום שבו כדור המשחק יכיל בתוכו חיישנים ומצלמות שיעקבו אחרי כל תנועה על הדשא, ובינה מלאכותית תנתח אלפי נתונים בזמן אמת. המשחק - שנולד ברחוב ובשדות - הפך לזירת חדשנות טכנולוגית, שבה כל מסירה, ספרינט ונגיעה בכדור מתורגמים אוטומטית למידע, והטכנולוגיה כבר אינה רק כלי עזר אלא חלק בלתי נפרד מהמשחק עצמו.
״המונדיאל שהסתיים השבוע בארצות הברית היה המתקדם ביותר מבחינה טכנולוגית והיה לטורניר הבינלאומי הראשון בסדר גודל כזה שהראה לנו עד כמה הטכנולוגיות החדשות הבשילו והתקדמו לכדי שיתוף פעולה בין המערכות השונות״, מסביר תומר יהודיין, יזם, מרצה בארגונים ובאקדמיה ויועץ לעסקים ולחברות סטארט־אפ. ״כדור המשחק למשל, שלפני פתיחת המשחק מונח על תושבת בצד המגרש ועובר הטענה, מכיל בתוכו שבב שמעביר תדרים במהירות של 500 פעמים בשנייה, ומאפשרים לראות את מיקומו המדויק בכל רגע נתון באופן שעין אנושית לא מסוגלת לעשות. השילוב שלו עם המצלמות החכמות אפשר לשופטי ה־VAR (צוות שופטי כדורגל הסוקר החלטות קריטיות של השופט הראשי בזמן אמת בעזרת קטעי וידאו ומכשור תקשורת) לבדוק את מיקומו כאשר היה חשד לנבדל ובמהלך הטורניר אושר שער במקרה אחד ובוטל במקרה אחר באמצעות הטכנולוגיה הזאת״.
חידושים טכנולוגיים נוספים במונדיאל שהסתיים השבוע כללו מצלמת גוף זעירה שענדו השופטים וסיפקה לצופים זווית ראייה מגובה העיניים שלהם, מערכת נבדל חצי־אוטומטית שהתריעה ישירות לשופט על מקרי נבדל בזמן אמת, מערכות בינה מלאכותית שאספו אינספור נתונים, שידורים מתקדמים באמצעות מצלמות HDR ו־4K וסריקות של 1,248 שחקני הטורניר, שיצרו אווטאר תלת־ממדי של כל אחד מהם וסייעו לשיפור מערכת הנבדל ולהצגת אנימציות שהוצגו לקהל בזמן אמת כדי להסביר את ההחלטות.
צפויים עוד הרבה חידושים. תומר יהודיין | צילום: אריק סולטן
״בנוסף השתמשו במערכות קיימות שממשיכות להשתכלל כמו מערכת קו השער, מערכת נוספת שמספקת מידע על מצבו של השחקן בזמן אמת ומאפשרת לאתר סכנות לפציעה, והגוזיות - שכבר הפכו למראה שכיח על גופו של השחקן - מנטרות נתונים רבים בנוגע לביצועים שלו ומזהות מגמות שונות״, מספר יהודיין, ״בפיפ״א שינו גישה השנה והבינו את היכולת למקסם רווחים מהטורניר. זה התבטא במחירי הכרטיסים שקפצו פי 10, בהפסקות שתייה לפרסומות וגם ברמת הגישה לטכנולוגיה במטרה לקרב את המשחק לדור הצעיר שרגיל לדברים קצרים ומהירים. הם שינו חוקים, צמצמו בזבוזי זמן והצליחו באמצעות הטכנולוגיה להוריד את כמות הטעויות ולשפר את רמת הדיוק של הדברים״.
בכל אצטדיון ובכל משחק נעשה שימוש במאות מצלמות למטרות שונות, חלקן הגדול כדי להעביר שידור מיטבי לצופה בבית. אחת הבולטות והמיוחדות שבהן היא מצלמת העכביש, מצלמה התלויה על מערכת של ארבעה כבלים המתוחים בין ארבע פינות האצטדיון ומאפשרים לה "לעוף" מעל המגרש במהירות ובדיוק רב.
אחד המקרים השנויים במחלוקת בטורניר התקיים במשחק בין אנגליה לנורווגיה, כאשר האנגלים כבשו שער לאחר שכדור שעף באוויר פגע במצלמת העכביש ללא תגובה ממערכת השיפוט במגרש ובחדר הבקרה. ״בתור מי שעוסק גם בשיפוט ברור לי שכשכדור פוגע בחפץ כלשהו מדובר בכדור חוץ. הבעיה שבכדורגל מקרה כזה פחות נפוץ, הטכנולוגיה תמיד מקדימה את הרגולציה ונדרש זמן עד שקברניטי הספורט מחליטים מה לאשר ולאמץ ומה לא״.
ישראל אומנם לא העפילה למונדיאל מאז 1970, אבל בכל מה שקשור לטכנולוגיית ספורט אנחנו נחשבים לאחת המדינות המובילות בעולם עם נוכחות בולטת בליגות הגדולות בעולם, אף שבפועל במונדיאל הנוכחי לא נרשמה לאותם פיתוחים נוכחות גבוהה על המגרש עצמו. ״יש פיתוח ישראלי של חיישן בנעליים שמספק מידע רב על השחקן ונכנס לשימוש במועדוני כדורגל מהבכירים בעולם, פיתוח אחר מאפשר צילום של משחקי ספורט בלי צורך בצלמים, וגם לנו יש פיתוח למצלמה על גופו של השופט שנמצא כבר בשימוש ביורוליג והרבה פיתוחים נוספים״, מפרט יהודיין. ״במונדיאל הנוכחי טכנולוגיה ישראלית סייעה בעיקר לשידורים עצמם. WSC Sports, חברה ירושלמית, פיתחה מערכת שמזהה אירועים חשובים בזמן אמת ומייצרת סרטונים קצרים שמציגים שערים, הצלות מרשימות, תקצירי משחק ורגעים ויראליים נוספים שעולים מיד לרשתות החברתיות. חברה נוספת בשם Sign now מנגישה את המידע לשפת הסימנים ופעלה במשחקים בפעם השלישית ברציפות. בעלי החברה תומר לוי הגיע פיזית לפני כמה שנים למשרדים של פיפ״א בשווייץ, הצליח לאתר את האנשים המתאימים, סיפר להם על הפיתוח שלו ועל כך שצופים רבים לא יכולים ליהנות מהמשחק, מה שהוביל לשיתוף פעולה מוצלח שנמשך עד היום״.
התרומה הישראלית התבטאה גם בצד הביטחוני, מה שנתן מענה לחשש גדול טרם פתיחת הטורניר האימתני, שהתקיים ב־16 ערים בשלוש מדינות שונות במציאות שבה ארצות הברית נמצאת בעימות עם איראן. ״ההתייחסות ל־78 המשחקים שהתקיימו בארצות הברית הייתה כמו לאירוע קיצון בסיכון גבוה שנוהל בידי אנשי ה־FBI וכלל בין השאר מערכת הגנה מפני רחפנים שייצרה חברה ישראלית בשם Sentrycs, כלבים רובוטים, מצלמות לבדיקה וזיהוי פנים ובקרה חכמה באצטדיון עצמו ומחוצה לו במטרה לאתר כל התנהלות חריגה״, מסביר יהודיין, ״טכנולוגיות ישראליות סייעו גם במניעת התקפות סייבר וניסיונות הונאה והתחזות, ובעקבות התפרעות אוהדים שפרצו למגרש במיאמי לפני שנתיים במסגרת משחקי הקופה אמריקה, יצרו הפעם מעגלי אבטחה סטריליים שמנעו מאוהדים בלי כרטיס למשחק להתקרב לאזור האצטדיון, וסך הכול הושקעו מאות מיליוני דולרים כדי לעבור את הטורניר בשלום״.
הבינה המלאכותית שהפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו הייתה דומיננטית מאוד גם במונדיאל עצמו. ״הבינה המלאכותית היא חלק בלתי נפרד מכל מה שסקרנו עד עכשיו, ובניגוד לעולם הישן שהיה מבוסס יותר על אינטואיציה עברנו לעולם מבוסס נתונים. כמות הדאטה שזמינה לצוות המקצועי היא כל כך עצומה עד שבפועל הוא משתמש רק בחלק קטן ממנו. בעבר היה חסר מידע בתחום הספורט, ואילו היום יש שפע גדול וכדי להבין מה חשוב ומה טפל, הבינה המלאכותית מנתחת אותו, מזהה דפוסים וממליצה״, אומר יהודיין, ״הטורניר שצפינו בו היה מוצלח מאוד הרבה בזכות העובדה שהניהול וטכנולוגיית הספורט בארצות הברית הם ברמה גבוהה מאוד והטכנולוגיה כבר לא משמשת רק את השופטים אלא היא חלק בלתי נפרד מהמשחק, מהאימונים, השידורים ומחוויית האוהדים. הם הציבו סטנדרט כל כך גבוה, שקשה להאמין שהמארחות הבאות יוכלו לעמוד בו״.
יש משהו שהפתיע אותך בטורניר?
״כמו רבים אחרים ברגע ששמעתי שטראמפ ביטל את הכרטיס האדום לשחקן האמריקאי אחרי שהתקשר למנכ״ל פיפ״א הופתעתי מאוד, בטח כשהוא דיבר על זה בלי בעיה. כל החיבור בין פוליטיקה לספורט הוא בעייתי והמהלך הזה השאיר טעם רע״.
יש גם צד בטכנולוגיה שפחות טוב בעיניך?
״במציאות של היום מקרה כמו ״יד הא־לוהים״ (שער שכבש דייגו מראדונה באמצעות היד בטורניר במקסיקו 1986 ברבע הגמר מול אנגליה) שהפך לאחד המקרים הגדולים בהיסטוריה של הענף - פשוט לא יכול לקרות יותר. טעויות וחוסר שלמות הם חלק מהספורט, כמו שמחה מתפרצת של שחקן שכבש שער, כשהיום חלק מהם מחכים קודם כול לאישור הרשמי כדי לחגוג. לשחקן היום אסור להוריד חולצה ואפילו לא להגיד מילה למישהו עם יד על הפה, מה שאומר שהוא צריך להיות ברמת מודעות גבוהה שפוגעת בספונטניות. מצד שני ברגע ששופט מקבל קריאה ב־VAR נכנס מיד גם עניין של אגו ומאבקי כוחות ולא משנה כמה טכנולוגיה מעורבת תמיד יש גם את הממד האנושי של הדברים״.
יהודיין, 34, נולד וגדל בשכונת ארנונה בירושלים, שם למד בבית הספר המסורתי, והוא חי היום עם בת זוגו ביפו. ״אהבתי ספורט מגיל צעיר. שיחקתי כדורגל, התאמנתי בטקוואנדו ובשלב מסוים עברתי לכדורסל והצטרפתי למחלקת הנוער של הפועל ירושלים. בגיל 16 הבנתי שמקצוען אני כבר לא אהיה ועברתי לשיפוט. הגעתי די מהר לשפוט בוגרים בליגות נמוכות, אבל כשלמדתי בבאר־שבע, הורידו אותי ליגה במקום לקדם אותי, גיליתי כמה פוליטיקה מעורבת בעניין והחלטתי לעזוב״, נזכר יהודיין, ״הזמנה לצפות במשחק כדורסל נכים הובילה אותי להתחיל לשפוט משחקים בענף. התחברתי מאוד לשחקנים, שבניגוד לכדורסל הרגיל שבו השחקנים מתלוננים כל הזמן, כאן גיליתי אנשים בלי רגליים שמתרסקים על הרצפה ומיד קמים עם חיוך וממשיכים. אני נמצא בתהליך להפוך לשופט בינלאומי וחולם לשפוט במשחקים הפראלימפיים באוסטרליה ב־2032״.
מהירות ודיוק רב. מצלמת עכביש | צילום: איי. אף. פי
טיול לברזיל בזמן מונדיאל 2014 הפך לרגע מכונן עבור יהודיין. ״בפעם הראשונה ראיתי מקרוב את ההשפעה והעוצמה של הספורט והחלטתי שאני רוצה להיות חלק מהעולם הזה, מה שהוביל אותי ללימודי ניהול עסקי ספורט באוניברסיטת בן־גוריון בבאר־שבע״, הוא מספר, ״באותן שנים נחשפתי לדו״ח שכתבה וירלה דה־בושר, פרופסורית לספורט מבלגיה שנשכרה בידי משרד התרבות והספורט בעקבות כישלון הספורטאים שלנו במשחקי לונדון 2012. היא בדקה תשעה אלמנטים שונים והשוותה בין הנעשה בארץ לנעשה בעולם. הציון הנמוך ביותר שקיבלנו היה בתחום המחקר והחדשנות, נתון שהפתיע אותי כי בתור מדינת סטארט־אפ וחדשנות, זה הרי התחום שאנחנו אמורים לבלוט בו. אחרי הלימודים עבדתי במחלקות הספורט בעיריית אשקלון ובאר־שבע ואחרי שראיתי את הפערים הקיימים מבחינה טכנולוגית הבנתי שאני רוצה להיות הגורם המגשר שלוקח מקומות כאלה צעדים קדימה. זה הוביל אותי להיכנס לתחום במטרה לשפר את הספורט הישראלי בעזרת חדשנות״.
השאיפה של יהודיין הובילה אותו לחברת Colosseum Sport שהקים ב־2017 אורן סמיניאן. ״מטרת החברה היא לחבר בין עולם הספורט לעולם הטכנולוגי ובמשך חמש שנים עזרנו לבנות קהילה, לגבש אותה, להפגיש בין הגורמים השונים בכנסים בנוסף להקמת מערך קורסים. באחד מהם הבאנו לארץ שלושה מנהלים מקבוצת הכדורגל של ברצלונה, שלימדו איך הם מתנהלים טכנולוגית״, מסביר יהודיין, ״בנוסף איתרנו את האתגרים של היכלי הספורט המובילים בישראל וחיברנו אותם לחברות שפתרו את הבעיות, הקמנו קבוצת ווטסאפ שקישרה בין הגופים, ולכנסים הבינלאומיים שלנו החלו להגיע גם נציגים מאופ״א וקבוצות מענפים שונים ברחבי העולם, שמודעים לכך שאולי הספורט אצלנו לא ברמה הכי גבוהה אבל טכנולוגית אנחנו בליגה אחרת״. בנוסף יצרה החברה שיתופי פעולה עם גורמים בספורט הישראלי במטרה לשדרג את הנעשה כאן. ״אחת הבעיות שלנו היא שאומנם חברות ישראליות רבות מציגות פיתוחים מרשימים, אבל בפועל פעמים רבות יש קושי להשתמש בהם בארץ בשל בעיות תקציב. בעיה נוספת היא שבשלב הראשון פגשנו שכבה של מנהלים ומקבלי החלטות מיושנים יותר והמטרה הייתה להציג את הפיתוחים הטכנולוגיים ולהכשיר את הדור החדש שהבין את החשיבות״, נזכר יהודיין, ״אחד הפתרונות שמצאנו הוא יצירת שיתופי פעולה בין גורמי הספורט לגורמים אקדמיים, כמו החיבור של הוועד האולימפי עם הטכניון בחיפה ועכשיו עם מכון סילבן אדמס, שמסייע להתאים את הציוד הנכון לספורטאים ועוזר לטכנולוגיה להשפיע. הדבר הוביל להתגייסות לאומית שתרמה למציאת פתרונות, ולאו דווקא במישור המסחרי. פיתוחים אלו שדרגו את הספורטאי הישראלי, כפי שזה בא לידי ביטוי בזכייה המרשימה במדליות במשחקי פריז האחרונים. אני מאמין שזו רק ההתחלה, ובעתיד ניהנה עוד יותר מהטכנולוגיה שמפתחים כאן״. התנופה הטכנולוגית בארץ נמצאת, כך נראה, בעיצומה, ״הוועד הפראלימפי עושה עבודה מדהימה בנוגע לבניית המערכת לספורטאי, מנהלות הליגה בכדורגל ובכדורסל פועלות ובוחנות כל הזמן תוכנות ופיתוחים חדשים, ומכון וינגייט הפך למקום שעובד הרבה יותר טוב מול סטארטאפים ומעודד את שיתוף הפעולה״, מחמיא יהודיין, ״ניהול הספורטאים כיום נשען על בסיס ידע רחב ומעמיק, המקיף את מדדי התזונה, השינה, ניתוח הביצועים בזמן אמת ותהליכי ההתאוששות. כדי למקסם פוטנציאל, קריטי להשתמש בכל פיסת מידע ונתון שיכולים לשפר את התוצאות בשטח״.
בנוסף, יהודיין מייעץ ומלווה כדורגלנים בתהליך שלאחר הפרישה ממשחק ובינואר 2025 הקים יחד עם הג'ודקא אורי ששון מיזם בשם INSPARKO, פלטפורמה לפיתוח ספורטאים שמובילים שחקני עילית. ״אנחנו מקדמים את הדור הבא של הספורטאים בעזרת הנגשה של ידע, מיומנויות וכלים של ספורטאים שכבר זכו במדליות ברמות הכי גבוהות שיש ומעניקים עוד שכבה במעטפת המקצועית״, הוא מסביר, ״אני אוהב את היכולת להשפיע ולייצר פלטפורמות שקשורות לספורט ועסקים, יש אצלנו הרבה כישרון בכל התחומים ובוער בי להמשיך לקדם את התחום״.
אז מה מצפה לנו בעתיד הטכנולוגי?
״מבחינת הצופה בבית כבר במונדיאל הנוכחי היו אנשים שראו את המשחקים עם משקפיים של מציאות רבודה וזה רק ימשיך ויתפתח בעזרת המשקפיים החכמים שנמצאים בפיתוח מסיבי, עד כדי כך שנוכל להסתכל על השולחן בסלון ולראות שם את מסי מרים כדור קרן. מבחינת המשחק ופיתוח שחקנים אני מאמין שדברים יהפכו אפילו למדויקים ונגישים יותר״.
ומה עם מי שפחות מתחבר לדברים?
״יש בהחלט מגמה שעדיין מנסה לשמור על מסורתיות של הספורט, והיא נגד עצירה של משחק בכל רגע לבדוק את המצלמות ובעד ספונטניות. יכול מאוד להיות שבעתיד גם ייווצר פיצול בין ענפים או תחרויות שיעדיפו את המגמה הישנה ולשמור על הגחלת המקורית לעומת כאלה שירצו לשלב את הקדמה בכל הכוח, ויתאימו יותר לדור החדש״.