אינטר מיאמי זכתה במוצאי שבת באליפות ה-MLS (ליגת הכדורגל האמריקנית) בפעם הראשונה בתולדותיה. זה היה התואר הקבוצתי ה-48 במספר של ליונל מסי ומסמר נוסף בארון הקבורה של טיעוני מבקריו, לאחר שהפך קבוצה מהמקום האחרון בליגה ללא פחות מאלופה.
עוד כתבות בנושא
אך בנוסף לתואר האליפות ואולי לא פחות חשוב ממנו, המשחק במוצ"ש גם היה האחרון בקריירה של שתי אגדות כדורגל - סרחיו בוסקטס וג'ורדי אלבה. שני הספרדים, ששיחקו יחד עם מסי בברצלונה במשך שנים רבות, הגיעו בעקבותיו לארה"ב ואף שיתפו פעולה אחד עם השני בנבחרת ספרד למעלה מעשור, הודיעו מוקדם יותר השנה כי יתלו את נעליהם בתום העונה - והם עשו זאת כעת עם אליפות אחרונה ומתוקה.
כדי להבין את גדולתם של אלבה ובוסקטס, לא מספיק להביט על ארון התארים שלהם או לעיין בנתוניהם האישיים. צריך לצפות בהם משחקים. ובכל זאת, ננסה לרדת מעט לעומק תרומתם של שתי האגדות לעולם הכדורגל.
הכי מעניין
סוף פואטי לסיפור אגדה. ג'ורדי אלבה | צילום: AFP
האופנוע
ג'ורדי אלבה בן ה-36 נולד בהוספיטלט דה לוברגאט הסמוכה לברצלונה, וכבר בילדותו הצטרף אל מחלקות הנוער של בירת קטלוניה. עם זאת, ב-2005 הוא עזב את המועדון לקורנלה, רק כדי לחזור אליו מהדלת הראשית 7 שנים מאוחר יותר, לאחר מספר עונות בוולנסיה ובמיוחד לאור הצטיינותו במדי נבחרת ספרד ביורו 2012.
אלבה שיחק בשורות ברצלונה במשך 11 שנים, במהלכן זכה ב-17 תארים במדיה (כולל ליגת האלופות ב-2015), ביורו ובליגת האומות עם הנבחרת וכעת 3 תארים נוספים במיאמי. בסך הכל בקריירה בת 793 המשחקים, הוא כבש 60 שערים ובישל 157 נוספים. אלו נתונים מרשימים עבור מגן, אך זו לא הסטטיסטיקה וגם לא ארון התארים שהופכים את אלבה לשחקן אגדי.
חיבור מעולם אחר. ג'ורדי אלבה וליונל מסי | צילום: AFP
ג'ורדי נחשב לא רק למגן השמאלי הגדול בתולדות ברצלונה ונבחרת ספרד, אלא לאחד המגנים הגדולים בדורו. הוא זכה לכינוי "אל מוטו" ("האופנוע" בספרדית), תודות למהירות בה חרך את האגף השמאלי במגרש, דבר אשר הוביל לשערים ובישולים רבים. מבחינה הגנתית הספרדי היה רחוק מהגדולים ביותר, אך מבחינה התקפית מעטים אי פעם נמצאים לפניו ברשימה.
אולם הדבר שאלבה כנראה ייזכר הכי הרבה בעבורו, הוא שיתוף הפעולה עם מסי. הספרדי והארגנטינאי חברים טובים מחוץ למגרש, אך עליו ההבנה בין השניים נראתה כמעט עיוורת. זו לא רק כמות השערים העצומה שהשניים בישלו אחד לשני, צריך לצפות בשניהם משחקים יחד לאורך השנים כדי להבין את החיבור המיוחד. היה זה אך סמלי - ואפילו פואטי - שהנגיעה האחרונה של אלבה בכדור בקריירה, הייתה מסירה ארוכה למסי, שהוריד על החזה ובישל בנגיעה את השער שחתם את הניצחון של מיאמי ואליפות נוספת בארון התארים העמוס לעייפה של השניים.
קשה לתאר במילים. סרחיו בוסקטס | צילום: AFP
התמנון
סרחיו בוסקטס בן ה-37 נולד בעיר סבדאל, הסמוכה גם היא לברצלונה, והצטרף אל מחלקות הנוער של בירת קטלוניה ב-2005. שנתיים מאוחר יותר, בוסקטס התקדם לברצלונה ב', שם הדריך אותו קפטן ברצלונה לשעבר שהיה בתחילת דרכו כמאמן, אחד בשם ז'וזפ גווארדיולה. בשנה העוקבת - כאשר פפ מונה למאמן הקבוצה הראשונה - הוא בחר להביא איתו את סרחיו בן ה-20, שלאט לאט הועדף בהרכב על פני יאיא טורה, אחד הקשרים האחוריים הטובים בעולם באותה תקופה. מאז, "בוסי" לא הביט לאחור.
במהלך הקריירה בת 970 המשחקים במדי ברצלונה, נבחרת ספרד ואינטר מיאמי, בוסקטס כבש 21 שערים, בישל 71 נוספים וזכה בלא פחות מ-36 תארים קבוצתיים (מקום 7 בהיסטוריה), כולל מונדיאל 2010, יורו 2012 ו-3 פעמים בליגת האלופות. אך כמו במקרה של אלבה - ואפילו יותר ממנו - זו לא הסטטיסטיקה ולא ארון התארים בזכותם בוסקטס הוא אגדת כדורגל.
שיחקו יחד מאז 2008. ליונל מסי וסרחיו בוסקטס | צילום: AFP
אם על ג'ורדי אלבה הרעפנו שבחים, אז מה נגיד על סרחיו בוסקטס? אקדים ואומר שלעניות דעתי - כאוהד ברצלונה שצפה בכמעט כל משחק שלו מאז תחילת הקריירה, מדובר לא רק בקשר האחורי הגדול בכל הזמנים, אלא גם באחד השחקנים הכי אנדרייטד בתולדות הכדורגל. וכל כך למה? ויסנטה דל בוסקה, מאמנו לשעבר בנבחרת ספרד, הגדיר זאת טוב מכל: "תצפה במשחק - ולא תראה את בוסקטס. תצפה בבוסקטס - ותראה את כל המשחק".
קשר אחורי הוא ככל נראה התפקיד הכי פחות מוערך בכדורגל ומושך הכי מעט תשומת לב במהלך המשחק, לא כל שכן אדם שקט כבוסקטס. אתה לא כובש ומבשל שערים כיאה לחלוצים ושחקני התקפה וגם לא מציל שערים של היריבה כיאה לשוער ושחקני ההגנה. הם אלו שתמיד זוכים לתהילה, ואתה? אתה תקוע באמצע, לא פה ולא שם. לפעמים נדמה שאתה כלום. אבל לפעמים, אתה בעצם הכל. וזה בדיוק מה שבוסי היה. כלום והכל באותו הזמן.
הגדרה מחדש של תפקיד
ספק אם היה אי פעם שחקן כדורגל (אולי למעט הקולגה הארגנטינאי לעיל) שידע להוביל כדור ולהשתחרר מלחץ כמו בוסקטס. הוא היה כל כך טוב ויעיל בתפקידו שלעתים נדמה היה שהוא משחק עם 8 זרועות, מה שזיכה אותו בכינוי "אל פולפו" ("התמנון" בספרדית). המשחק לא רק עבר דרכו, הוא זרם דרכו, באופן שבו כמעט לא שמים לב שזה קורה מחד, ומאידך אי אפשר בלעדיו.
למעשה, אפשר להגיד שבוסקטס הגדיר מחדש את תפקיד הקשר האחורי. הכדורגל התהדר לאורך השנים ב"גרזנים" כקלוד מקללה וקאסמירו וב"מכסי שטחים" כפטריק ויירה ואנגולו קאנטה, אך הגדולה של בוסקטס הייתה שהוא לא נצרך להיות אף אחד מהדברים האלה. את הדברים שקשרים אחרים צריכים עבורם 3 נגיעות והרבה שטח, בוסי עשה בנגיעה אחת ועל מטר רבוע - ובאלגנטיות שאין שנייה לה.
ממחליף - למאמן. חאבייר מסצ'ראנו וסרחיו בוסקטס | צילום: AFP
בנוסף לכך, בוסקטס היה צלע מרכזית בשלישיית הקישור הגדולה בכל הזמנים, שכללה כמובן גם את צ'אבי ואינייסטה. תחת פפ גווארדיולה, השלושה העלו יחד את רמת הכדורגל לגבהים שטרם נראו קודם לכן ומסמלים יותר מכל את פילוסופיית ה"טיקי-טאקה" המפורסמת של המאמן הספרדי. ועוד לא אמרנו מילה על שיתוף הפעולה של בוסקטס ומסי, ששיחקו יחד מאז 2008 (התמנון למעשה שיחק עם הפרעוש יותר מכל שחקן אחר).
ואם כבר הזכרנו מאמן, דבר מיוחד נוסף שראוי לציין הוא שחאבייר מסצ'ראנו, מאמנו של בוסקטס במיאמי, היה גם כן קשר אחורי מצטיין במשך שנים. כאשר הצטרף לברצלונה ב-2010, הוא הבין שלא יעלה בידו לתפוס את מקומו התמנון בהרכב. אז במקום לשבת על הספסל לנצח כמחליף שלו, הוא נאלץ להמציא את עצמו מחדש ולעבור לשחק כבלם, תפקיד אותו מילא נאמנה במועדון במשך 8 שנים - מאחורי בוסקטס.
פרשו כאלופים. ג'ורדי אלבה וסרחיו בוסקטס | צילום: AFP
ניתן לכתוב אינספור מילים נוספות על ג'ורדי אלבה וסרחיו בוסקטס, אך נדמה כי אין דרך ראויה יותר לסיים סיפור אגדה מאשר עם סוף טוב. ואין זה סתם סוף טוב - אלא אליפות של אלופים. פרידה שהיא בעצם אמירת תודה לשתי אגדות כדורגל ספרדיות שהיו באמת.
עוד כתבות בנושא
