ה"שמיכות" שעשויות לעצור את הפשרת אדמת הקוטב

חברה קנדית פורשת שכבות של שבבי עץ, אדמה וסיבי קוקוס על אזורי קפאת־עד שמתפוררים במהירות. בניסוי ראשון לא נמדדה נסיגה באזור המכוסה, אך החוקרים מדגישים: התוצאות עדיין ראשוניות

קִפְאַת־עַד (permafrost) | שאטרסטוק

קִפְאַת־עַד (permafrost) | צילום: שאטרסטוק

תוכן השמע עדיין בהכנה...

חברה קנדית צעירה מנסה לבלום את הפשרת הקרקע הקפואה תמיד - קִפְאַת־עַד (permafrost) בקוטב הצפוני, באמצעות פתרון פשוט למראה: "שמיכות" בידוד העשויות מחומרים טבעיים, שמונחות על הקרקע כדי לייצב אותה ולצמצם את שחרור גזי החממה הכלואים בה, כך לפי כתבה שפורסמה באתר כתב העת המדעי "נייצ'ר".

עם התחממות האזור הארקטי, קרקעות קפואות מפשירות ומשחררות פחמן דו־חמצני ומתאן. לפי הערכות, היקף הפליטות מקפאת־העד דומה לפליטות השנתיות של יפן. באזורים שבהם ההפשרה גורמת לקריסה מהירה של מדרונות, הפליטות עשויות אף להיות גבוהות בעד 40% לעומת מודלים המתחשבים רק בהפשרה הדרגתית.

חברת פארמה-סי (PermaC) פורשת על קפאת־העד המפשירה, שכבה של שבבי עץ, אדמה וזרעים מקומיים, שמעליה נפרשת יריעה דמוית בד יוטה העשויה מסיבי קוקוס. לדברי קנסו קולה, ממייסדות החברה וחוקרת סיכונים טבעיים באוניברסיטת קולומביה הבריטית, "המטרה שלנו היא לוודא שהפחמן שבקרקע נשאר קבור".

הכי מעניין

פארמה-סי השלימה השנה ניסוי ראשון בטריטוריות הצפון־מערביות של קנדה. במהלך הקיץ נסוג קצהו של האזור הלא־מכוסה בכחמישה מטרים, בעוד שבאזור שעליו הונחה ה"שמיכה" לא נמדדה נסיגה, לדברי קולה. החברה עדיין לא פרסמה את תוצאות הניסוי. "זה נראה מבטיח מאוד", אמרה לנייצ'ר כריסטינה שאדל, חוקרת קפאת־עד במרכז וודוול לחקר האקלים, המייעצת לחברה. עם זאת, היא הדגישה כי מדובר באתר אחד בלבד ובקיץ אחד.

עוד כתבות בנושא

החברה מעריכה באופן ראשוני כי באזור העשיר בפחמן באופן ממוצע ניתן יהיה למנוע פליטה של כ־2,200 טונות CO₂ בשנה. אם השיטה תיושם ב־20 אלף אתרים בקנדה ובאלסקה, היא עשויה, לפי חישובי החברה, למנוע כ־40 מיליון טונות פליטות בשנה – בדומה לפליטות השנתיות של הונגריה.
אלא שההערכה מבוססת על הנחה שהמדרון נסוג בכ־30 מטרים בקיץ, בעוד שבניסוי נמדדה נסיגה של חמישה מטרים בלבד. החברה מפתחת כעת שיטה למדידת הפליטות שנמנעו, במטרה למכור בעתיד "אשראי פחמן".

גם היישום הרחב צפוי להיות מורכב: רבים מהאתרים נמצאים באזורים מרוחקים שניתן להגיע אליהם רק במסוק. החוקרים מעריכים כי השיטה עשויה להתאים במיוחד לאזורים נגישים, למשל ליד כבישים ומסילות רכבת שמאוימים מהפשרת הקרקע.

עוד כתבות בנושא