בתוך מעבדה במסצ'וסטס, תאים ירוקים זעירים של אצות ים מסתחררים בתוך מכלים מוארים באדום. עבור החוקרים שם, אלו לא רק צמחי ים, אלא אולי חלק מהפתרון לאחת הבעיות הגדולות של עולם התחבורה: איך מפסיקים להסתמך על נפט.
בעוד שמכוניות חשמליות כבר הופכות לנפוצות יותר ויותר, מטוסים וספינות עדיין תלויים כמעט לחלוטין בדלקים מזהמים המבוססים על נפט. כאן נכנסות לתמונה אצות הקלפ – אצות ים גדולות שגדלות במהירות ויכולות, לפי חוקרים, להפוך בעתיד לביו־דלק ירוק.
באמצעות תהליך שמפעיל חום ולחץ, ניתן להפוך את האצות לדלק נוזלי שיכול לשמש כלי טיס וכלי שיט – בלי צורך בנפט.
הכי מעניין
“אנחנו צריכים מקורות אנרגיה אחרים שהם בני־קיימא”, אמר המדען הימי סקוט לינדל ממכון וודס הול לאוקיינוגרפיה. “קשה למצוא משהו פשוט יותר, או כזה שגדל מהר ובאופן בר־קיימא כמו אצות ים”.
חוקר מחזיק פיסת אצה שגודלה באקווריום | צילום: AP
אוליבר דיקסון קוצר קווי אצות בפוינט ג'ודית, רוד איילנד | צילום: AP
תחנת דלק | צילום: זואי בקטובה/תוכנית הלימודים לתארים מתקדמים בכתיבה מדעית של MIT דרך AP
גמטופיטים של אצות קלפ, תאי אצות קטנים, שנאספו ממקומות ברחבי ניו אינגלנד מאוחסנים תחת אור אדום | צילום: AP
הדלי קר, משמאל, ומורגן אנתוני מחזיקים חתיכות של אצות ים שגודלו במיכל | צילום: AP
גדילי אצות ים מתייבשים על חבל במעבדה של סקוט לינדל | צילום: AP
גידולי אצות קלפ גדלים במיכלים קטנים | צילום: AP
אצות קלפ שנקטפו בפוינט ג'ודית, רוד איילנד | צילום: AP
מומחה מדיניות תעשיית האוקיינוס, האוקה קייט-פאוול | צילום: AP
ביו-ריאקטור של אצות ים מזרים גמטופיטים של אצות קלפ, תאי אצות קטנים, תחת תנאי אור וטמפרטורה מבוקרים | צילום: AP
בניגוד לדלק ביולוגי שמיוצר מתירס ודורש שטחים חקלאיים, מים מתוקים וחומרי הדברה, אצות קלפ גדלות בים עם מעט מאוד משאבים. גם אם הן עדיין פולטות גזים מזהמים בעת השריפה, החוקרים אומרים שהן מזהמות הרבה פחות מדלקים מבוססי נפט.
במסגרת מחקרים בארצות הברית הצליחו מדענים לפתח זני קלפ שמייצרים פי שלושה יותר ביומסה לעומת זנים רגילים – צעד משמעותי בדרך להפיכת התחום לכלכלי.
אלא שבין החזון למציאות יש לא מעט בעיות.
חברות אנרגיה חוששות להשקיע בחוות ענק של אצות בלי ביקוש מוכח, והחקלאים מצדם לא רוצים להתרחב בלי קונים מובטחים. כך נוצר מעגל שמאט מאוד את התפתחות התעשייה.
כיום רוב חוות האצות בארצות הברית קטנות יחסית ומוכרות בעיקר למסעדות, לתעשיית הקוסמטיקה או לדשנים. חקלאי בשם אוליבר דיקסון, שמגדל אצות לצד צדפות ברוד איילנד, סיפר שהשוק עדיין לא יציב מספיק. “הקונים באים והולכים, וזה די מתסכל”, אמר.
גם מבחינה רגולטורית הדרך מורכבת: בארצות הברית קשה לקבל אישורים להקמת חוות אצות גדולות בים, בין היתר בגלל מאבקים על שימושי החוף ושמירה על הסביבה.
בנוסף, מדענים עדיין לא בטוחים מה יהיו ההשלכות האקולוגיות של חקלאות אצות בקנה מידה עצום – כולל פגיעה אפשרית בבעלי חיים ימיים או תחרות על חומרי הזנה בים.
ובכל זאת, החוקרים משוכנעים שהתחום עוד יחזור למרכז הבמה, במיוחד ככל שמחירי הנפט יישארו תנודתיים והעולם יחפש פתרונות אנרגיה ירוקים יותר.
“בסוף נבין שאי אפשר להמשיך לסחוט עוד ועוד נפט מהאדמה”, אמר לינדל. “השוק ישתנה”.
עוד כתבות בנושא
