נדלן משפחת ברי | אייל מרגולין - ג'יני

צילום: אייל מרגולין - ג'יני

תוכן השמע עדיין בהכנה...

הבית // בית סוכנות של הקיבוץ שהוקם בשנות השמונים: ארבעה מגורוני צעירים שאוחדו לבית משפחתי אחד. הוא חלק משכונה של הקיבוץ הישן, בתים משני עבריו של שביל בטון בין העצים. הסלון זעיר, אבל מהבית יוצאים לחצר "סודית" מחופה בעצי אדר הפונה לדשא הגדול של המושב. בחצר דק עץ, קיר טיפוס, מסלול נינג'ה וערסלים לרוב.

מקצוע // מאיר הוא פיזיותרפיסט והידרותרפיסט, שעוסק בשיקום פיזיולוגי ומטפל בפצועי מלחמה, בנכי צה"ל ובילדי חינוך מיוחד. נעמה מטפלת במוזיקה ובצלילים. בנוסף לעבודתם כמטפלים, שניהם יזמים המקימים מרחב לטיפולי מים בנטור.

מים // מאיר: "בידיים של פיזיותרפיסט, הידרותרפיה היא כלי מדהים. המים מאפשרים לגוף לעשות דברים שעל היבשה הוא לפעמים לא מצליח לעשות. בירושלים עבדתי בבית החולים הרצוג ובבריכה של ארגון שיח סוד, שם טיפלתי בילדים עם צרכים מיוחדים. אחרי שעברנו צפונה התחלתי לעבוד בבית הלוחם בחיפה כפיזיותרפיסט וכהידרותרפיסט, ובהמשך ניהלתי את מכון ההידרותרפיה שם. היום אני עובד במכון של מכבי בקצרין".

צלילים // נעמה עבדה במשך שנים במגמות מוזיקה, בעיקר בתחום הביצוע, כתיבת עיבודים, הנחיית מקהלות והרכבי נגינה, בין השאר באולפנת עפרה ובאולפנה לאמנויות בנווה־צוף. "הרמה של הבנות הייתה נהדרת, וזה היה בשבילי מגרש משחקים מצוין להתפתחות בכתיבה. בשנים האחרונות המוזיקה והאימהות הובילו אותי גם לעולם הטיפול. תמיד התעניינתי בפסיכולוגיה. בעבר הרחוק אפילו התחלתי תואר באוניברסיטה העברית, אבל ברחתי אחרי שנה. בהמשך למדתי לתואר שני בטיפול במוזיקה באוניברסיטת חיפה. מאז המעבר לגולן החיבור בין מוזיקה, נפש וטיפול הולך ותופס מקום משמעותי יותר בחיים המקצועיים שלי".

בריכה טיפולית // מאיר: "יש בגולן הרבה ילדי חינוך מיוחד, ובשנים האחרונות גם הרבה גברים בכל מיני גילים שנפצעו במהלך השירות, וזקוקים לשיקום". נעמה: "התחלנו להקים בנטור את 'ברי תרפיה', מרחב טיפולי שיכלול בריכה וקליניקה. הבריכה והקליניקה כבר עומדות, ועכשיו אנחנו בשלבי הגמר. לאחרונה יצאנו במסע מימון המונים באמצעות הדסטארט, שמאפשר לרכוש מראש טיפולי פיזיותרפיה והידרותרפיה לחיילים, לפצועי צה"ל ולאנשים עם צרכים מיוחדים מרמת הגולן.
"החלום שלנו הוא ליצור כאן בגולן מרחב שמים, תנועה, צליל ומוזיקה יוכלו להיפגש בו, וכל אחד יוכל למצוא בו את הדרך שמתאימה לו. בסופו של דבר אנחנו פשוט אוהבים לטפל, ואנחנו רוצים שאפשר יהיה לקבל טיפול טוב גם כשבוחרים לגור בפריפריה קטנה וקצת מנותקת. שלא כל דבר יחייב שעה באוטו".

שורשים // מאיר גדל בבית דתי לאומי בקריית־אתא, ויש לו אח גדול ואחות קטנה. "הייתי בבני עקיבא, ולמדתי בישיבת חיספין אחרי שנפלטתי מכפר־הרא"ה". הוא למד במכינה בעלי, שירת בפלחה"ן צנחנים והמשיך לשרת במילואים. מאז תחילת המלחמה צבר כמעט 500 ימי מילואים. במשך השנים למד פיזיותרפיה באריאל. "מאז אני לא מפסיק ללמוד ולהתמקצע. למדתי טיפול וסטיבולרי, דיקור רפואי ותחומים נוספים בעולם השיקום. אבל החיבור העמוק ביותר שלי הוא למים".
נעמה גדלה בפתח־תקווה, השנייה מחמישה ילדים. "למדתי בישורון, בתקופה שהרב שי פירון הוביל את בית הספר. הוא היה איש של חוויה, וזה משהו שנשאר איתי. המוזיקה נמצאת בחיים שלי מאז שאני זוכרת את עצמי. כנערה הייתי מאלה שהולכים עם כלי נגינה לכל מקום. מנגנת שעות, מקשיבה ומחפשת עוד מוזיקה ועוד שפה. גם בבני עקיבא זה יצא באופן טבעי - הייתי יוצאת עם הגיטרה, מלווה שירה והקמתי מקהלה לחניכים שלי. למדתי נגינה, הלחנה ועיבוד בבית הספר למוזיקה רימון, במקביל ללימודי חינוך מוזיקלי בלוינסקי. אחרי שנולדו קמה ולביא, למדתי גם במחלקה ליצירה רב־תחומית באקדמיה למוזיקה בירושלים".

ההיכרות // הם נפגשו בימים שנעמה גרה בעין פרת ועבדה שם כשומרת לילה, סמוך למשפחה מופלאה שחיה במעיין ושמרה עליו. "יצאתי אז עם חבר טוב של מאיר, ולא היה קליק, אבל את מאיר דווקא הדליק הסיפור על הבחורה ההזויה שגרה במעיין. משם זה פשוט זרם".

מתגלגלים // אחרי החתונה גרו שנה באורנית ואז עברו לירושלים - לבית הכרם, אחר כך למושבה היוונית, ולבסוף לקריית היובל, כשהילדים למדו בגנים אנתרופוסופיים בעין כרם. כשהילדים גדלו מעט הם חיפשו מקום "קטן, כפרי ושקט יותר", עברו לכפר חסידים לשלוש שנים, וגרו ליד אחיו של מאיר ומשפחתו. שם גם נולדו גלעד ואחינעם. לנטור הגיעו אחרי שזכו בהגרלת שטחים לבנייה, ואמרו: יאללה, לגולן.

בועה // לשניהם היה חשוב לגור במקום מעורב, עם דתיים וחילונים. "רצינו שהילדים יגדלו עם כל מיני סוגים של אנשים, ונטור הגשים את זה. בשמחת תורה, למשל, כלת בראשית וכלת תורה בקריאת הנשים המסורתית ביישוב היו נשים חילוניות, שנבחרו לפי התרומה והמסירות שלהן לקהילה ולחברה. גם אצל הגברים מקפידים לבחור חתן אחד דתי ואחד חילוני שתרמו לקהילה".

בוטיק // נעמה: "יש משהו בוטיקי בגולן. גם ההיצע פה לפעמים בוטיקי מאוד. יש רוקחות וקוסמטיקה טבעית, ספריות עם אג'נדת תלתלים סדורה, אוכל מעולה, בשר, מאפיות נהדרות ויקבים. דווקא דברים בסיסיים חסרים. הקושי מורגש במיוחד כשמחפשים לילדים חוגים ברמה גבוהה. קמה נוסעת לעמק הירדן כדי ללמוד מוזיקה במרכז מקצועי, והילדים נוסעים כמה פעמים בשבוע לאימוני ספורט מחוץ לאזור. גם בית הספר התיכון המתאים לנו נמצא בעמק המעיינות, במרחק שעה ורבע".

הילדים // קמה מציירת, רוקמת ועושה מלאכות, מוזיקאית בחסד וזמרת מעולה, והתקבלה לכיתת האופרה במרכז למוזיקה בעמק הירדן. היא לומדת שם פיתוח קול. לביא הוא ספורטאי וכדורסלן, וגלעד הוא כדורגלן מוכשר. אחינעם היא "הנסיכה של הבית". נעמה: "לא ידענו שתהיה לנו ילדה מיוחדת כשהגענו לנטור. האבחון שלה התהווה תוך כדי החיים כאן, ובמקרה שלה הוא היה חמקמק: יש לה תסמונת נוירולוגית התפתחותית נדירה, שנראית בחלק מהמאפיינים כמו אוטיזם ובחלקם כמו לקות קוגניטיבית. היא לומדת בבית ספר תקשורת בקצרין, מסגרת חדשה שנפתחה רק בשנה שעברה".

בקהילה // נעמה: "בנטור יש צוות צמי"ד חזק ותפיסה של שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בתוך הקהילה. ילדים גדלים יחד, מכירים זה את זה ולומדים את הרגישויות של כל אחד. יש יתרון עצום לכך שאנשים מכירים אותה, ויש לה בתים מארחים קבועים, שמאפשרים לה להכיר אנשים ומשפחות לאורך זמן, ליצור קשרים ולהרגיש שייכת גם מחוץ לבית. בית הספר שורשים ביישוב הוקם ביוזמה של מקימי נטור המתחדש, ותפיסת ההכלה והשילוב היא חלק מהותי מהדרך שלו. יש ילדי חינוך מיוחד בכל כיתה".

להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il

הכי מעניין

ד' בחשון ה׳תשפ"ז15.10.2026 | 15:09

עודכן ב