הבית // דירת ארבעה חדרים חמימה וביתית, כ־120 מ"ר, ברחוב גולומב, בבניין שעבר תמ"א. המטבח והסלון בחלל אחד שבמרכזו אי גדול, ועציצים כמעט בכל פינה. "אני אוהב ירוק. לכל ילד יש חדר משלו, וזו אחת הסיבות העיקריות לכך שעברתי לדירה גדולה".
פרנסה // הוא עובד כמפיק עצמאי בטלוויזיה ולומד טיס לקראת רישיון טיסה מסחרי. המסלול, לדבריו, עולה קרוב לחצי מיליון שקל וכולל לימודי תיאוריה וכ־250 שעות טיסה. את רישיון הטיס הפרטי הוציא לפני שנה. "אני כבר יכול לשכור מטוס ולטוס באופן פרטי. עכשיו אני לומד לרישיון המסחרי, שיאפשר לי להטיס נוסעים או לבצע משימות בתשלום". היעד הוא "להיות טייס מסחרי, שזו תהיה העבודה שלי. משרד בגובה 40 אלף רגל".
היסטוריה // שָׁלומי גרוש ואב לשניים, נולד וגדל בבת־ים, השני מחמישה ילדים. בתעודת הזהות הוא בכלל שָׁלום, על שם סבו. "אמא שלי הוסיפה לי י', ומאז אני תמיד צריך להסביר את השם שלי. ואני אוהב את זה". הוא למד בבית הספר ציפורי, בישיבת אדרת ובישיבה המדעית בראשון־לציון. בכיתה י"ב חזר לאדרת. "התגעגעתי לחברים. יש הרבה אומץ ועצמאות בבחירת דרך קצת אחרת, וזו הייתה השנה הכי כיפית שלי".
גל"צ // משם המשיך לישיבת ההסדר "השלוחה" בשעלבים והתגייס לגלי צה"ל כמש"ק משמעת. במהלך השירות חתם ויתור על מסלול ההסדר והשלים שירות צבאי מלא בגל"צ. "הייתי מש"ק משמעת מושלם. כולם אהבו אותי ואני אהבתי את כולם". בהמשך החל להפיק את "המילה האחרונה" עם אברי גלעד, ג'קי לוי, קובי אריאלי ואורי אורבך, ואחר כך הפך לעורך.
תקשורת // מהשירות בגל"צ צמחה קריירה של כ־20 שנה בתקשורת. אחרי השחרור עבר לטלוויזיה והפיק בין השאר את "אחד נגד מאה", "לעוף על המיליון" ותוכניות בערוץ האוכל. ב"כאן" עבד שבע שנים כמפיק הראשי של תחנות הרדיו וכעורך "העשירייה" בכאן גימל. "זה הבייבי שאני הכי גאה בו, אחרי הנסיכים שלי כמובן".
נישואין // את לין הכיר בגלי צה"ל ב־2008, וכמעט שנתיים אחר כך התחילו לצאת. "הייתי יותר דתי ממנה: היא הגיעה ממשפחה מסורתית ואני גדלתי בבית דתי ממש, וברוח ישיבת ההסדר חיפשתי אז משהו אחר. בהתחלה נמנעתי מזה, אבל בסוף יצאנו והתאהבנו". שנה וחצי לאחר מכן התחתנו והקימו בית דתי, עם שבת, כשרות וחינוך דתי.
ילדים // כשעלי נולד החליט שלומי להישאר איתו בבית. "היה משבר בתקשורת ב־2012, לקחתי בפעם הראשונה דמי אבטלה ונשארתי איתו. זו הייתה בחירה שלי ונהניתי מכל רגע". עלי, או "לילו", "מלמד אותי איך להיות האבא הכי טוב בעולם. הוא חכם, רגיש, חברותי, עצמאי ומיוחד". הוא אוהב מחשב, קרוספיט, סקייטבורד, חברים וקצת לבשל. רעי, או "רייקולס", הוא "ילד מתנה, ממתק, עם לב ענק ויצירתי". הוא מכין תכשיטים, מצייר, בונה בלגו, מתאמן בנינג'ה והתחיל לאחרונה ללכת לצופים. "כמו השם שלו, הוא פשוט חבר טוב. שלי, של החברים, של בני הדודים, של כולם". בבית הוא אוהב במיוחד לעשות ספונג'ה. "כמו הרבה ילדים, הם שואלים אותי: 'אבא, את מי אתה אוהב יותר?' אני אומר שבגלל שעלי נולד קודם, אני אוהב אותו יותר זמן, אבל את שניהם בדיוק באותה מידה. הם החיים שלי והם לפני הכול".
גירושין // אחרי כעשור יחד, כשפרצה מגפת הקורונה, לין ושלומי התגרשו. "בפן הטכני הסתדרנו ואנחנו מסתדרים מצוין עד היום, אבל משהו בתקשורת לא עבד. הרצון שלה להתגרש תפס אותי בהפתעה. לא רציתי לפרק את הבית. רציתי שננסה, שנלך לטיפול, אבל כשהבנתי שאין לי פרטנרית לזה, החבילה התפרקה. היו לי שנתיים קשות". היום הם ב"קשר מצוין, שאני מאחל לכל הזוגות הגרושים, ומדברים הרבה בכל מה שקשור לילדים".
המעבר // אחרי עשר שנים בהרצליה עבר בעקבות הגירושים לדירת שלושה חדרים ברחוב רבוצקי ברעננה. הוא גר בה שש שנים, אבל כשהילדים גדלו עבר לדירה גדולה יותר. "היה לי חשוב שלכל אחד מהם יהיה חדר משלו. הבית הזה צריך להיות הבית שלהם בדיוק כמו שהוא הבית שלי".
פרק ב' // "אתמול רעי שאל: 'אבא, מתי תביא לנו אמא שנייה?'. אמרתי לו שאמא יש רק אחת, אבל אני עובד גם על זה".
הכלבים // את קלואי אימצו לפני שנתיים מבן משפחה. "שנים התלבטתי אם להביא כלב. הילדים התחייבו לעזור והם באמת מקיימים". לואיס הצטרף לפני כשלושה חודשים, כשלין ראתה פוסט עליו בפייסבוק. "הוא עבר התעללות והגיע רזה ופצוע, ולאט־לאט הוא משתקם. הוא אוהב לנבוח על מכוניות ולהרגיש אבו־עלי, והוא הרבה יותר אנרגטי מקלואי ואוהב טיולים ארוכים. ללכת עם שני פומרניאנים ברחוב זו חוויה. אנשים מחייכים וילדים מבקשים ללטף. אני תמיד בעד, וגם קלואי ולואיס. כמה שיותר".
עיצוב // את האהבה לשיפוצים ולעיצוב הוא סוחב מדירות קודמות. אחרי הגירושים גילה את המרקטפלייס: "העדפתי למצוא פריטים איכותיים ומיוחדים מאשר לרהט את כל הבית באיקאה. זה לא חייב להיות יקר, צריך בעיקר סבלנות". כך קנה ב־1,500 שקל ספה של נטוצי שעלתה במקור כמעט 15 אלף שקל, מזרן של הולנדיה ב־1,000 שקל וטלוויזיה חדשה בקרטון בחצי ממחירה המקורי. "כל הבית מלא במציאות כאלה".
אמונה // במקביל לגירושים השתנה גם אורח חייו מבחינת שמירת המצוות. "אני עדיין אדם מאמין, פשוט פחות בפרקטיקה. אני אוהב את אלוהים והוא אוהב אותי, בדרך שלי". זמן קצר לאחר הגירושים, בחג שמחת תורה, הוא נשאר לבד בחג. "היה מעפן. במוצאי החג אבא התקשר ושאל איך היה. אמרתי לו שהיה מעפן, והוא שאל: 'אז למה לא הגעת אלינו?'. הבנתי שלנסוע אליהם בשבת זה אפשרי מבחינתו". ועדיין, לאביו היה קשה עם השינוי: "הרגשתי שהוא רואה בזה כישלון שלו. אמא שלי קיבלה את השינוי בטבעיות ובקלות רבה יותר. בסופו של דבר זה היה התהליך שלי".
להיות טייס // אחרי שבע שנים בתאגיד כאן, דווקא בשיאו המקצועי, החליט לעזוב את המשרה המלאה, "כדי לחפש את עצמי". אחרי 7 באוקטובר עבד בפרויקט תקשורתי, ובמקביל התחילו לקפוץ לו פרסומות ללימודי טיס. "בין גיל 16 ל־18 עברתי המון מיונים, כולל לטיס, והגעתי עד לבדיקות האחרונות. בסוף ויתרתי אבל זה תמיד נשאר אצלי. אני מת על כפתורים. לעשות הסבה באמצע החיים זה דבר שמלא בסימני שאלה ופחות בסימני קריאה. זה דורש אומץ, סבלנות והתמדה. הדרך לא קלה, אבל האתגר מתגמל. חיים רק פעם אחת, אז תעשו את זה הכי טוב שאפשר".