הבית // אלדד וחיה גרים בעין כרם בירושלים, אבל בחודשים האלה הם עברו להתגורר בפאי שבצפון תאילנד עם ארבע הבנות הצעירות, בשליחות משפחתית במימון עצמי. הם גרים במלון קטן לצד נהר, ישנים בחדרים ומבלים רוב הזמן בחוץ. בסוכות קטנות הם מקיימים סדנאות ומפגשים עם מטיילים ישראלים.
הבוקר // פאי מתעוררת מאוחר. הבוקר והצהריים מוקדשים למשפחה, לבישולים, לטיולים ולמפגשים מזדמנים, והפעילות מתחילה בעיקר בערב.
אוכל // הם הגיעו מישראל עם כלי מטבח ומזון, ומבשלים רבות מהארוחות בעצמם. בית חב"ד המקומי, שפועלות בו מסעדות כשרות ומתקיימות בו סעודות שבת גדולות, הפך גם הוא לחלק מהחיים שלהם.
הדרך שלו // אלדד גדל בבית חילוני בבית הכרם בירושלים. בילדותו שר והופיע ברדיו ובטלוויזיה, ובהמשך הפך לצלם ועבד בין השאר בידיעות אחרונות ובעולם התיאטרון והמחול. לקראת גיל 30, כשהגיע ללמד צילום בישיבת מקור חיים, נחשף לחסידות והחל לשמור שבת. "ראיתי מה זו שבת ומה זה בית יהודי, ואמרתי לעצמי: ככה אני רוצה שהבית שלי ייראה".
הדרך שלה // חיה אלינור נולדה ברכסים, גדלה בציבור הדתי־לאומי ולמדה באולפנת כפר פינס. כנערה התחילו להתעורר בה שאלות על העולם הדתי. אחרי השירות הלאומי ובמהלך לימודי חינוך מיוחד באוניברסיטת בר־אילן היא יצאה לטייל במזרח.
אסון // זמן קצר לאחר שחזרה לארץ נהרגו אחותה, בעלה ובנם בתאונת דרכים. אחותה הצעירה נפצעה באורח אנוש. "זו הייתה טלטלה גדולה בשבילי. פתאום הבנתי כמה החיים שבריריים, וזה העלה אצלי הרבה שאלות באמונה ושאלות על הקשר שלי עם הקב"ה".
ההיכרות // אחרי שסיימה את לימודי התואר הראשון עברה לתל־אביב, וב"שבת שינקין" פגשה את אלדד. במהלך השיחה התברר שהוא הכיר את אחותה שנהרגה מצילומיו בתחום המחול. "היה לנו מפגש מאוד מרגש. דיברנו עליה והיה חיבור".
יחד // אלדד היה אז בתחילת תהליך החזרה בתשובה וחיה אלינור עדיין חיפשה את דרכה. אחרי שנישאו יצאו לחצי שנה בדרום אמריקה, וישבו עם מטיילים ישראלים לשיחות על יהדות, אמונה, זוגיות ומשמעות. חיה אלינור: "ראיתי שזה מדליק אותי - המפגש עם החבר'ה, והדיבורים על דברים עמוקים". כשחזרו לארץ הכירו יחד את עולם החסידות והניגונים. חיה אלינור: "זה פתח לי את הלב, והחלטנו שאנחנו בונים את הבית שלנו על החסידות".
שליחות // השליחות הפכה עם השנים לחלק מחיי המשפחה. באחת התקופות הקימו בשכונת רחביה בירושלים את "הבית של מירי וסיני", לעילוי נשמת אחותה של חיה אלינור. הם יצאו עם ילדיהם הקטנים לחלק חלות והזמנות לצעירים ולסטודנטים באזור ולהזמין אותם לסעודות שבת. אלדד: "הילדים הקטנים עושים את העבודה הכי טובה בעולם, אין להם מחיצות".
החלמה // לפני כשנתיים השתנו חייהם שוב, כשחיה אלינור חלתה במחלה קשה. "זה היה מפתיע. המצב שלי היה קיצוני ולא יכולתי לתפקד. זה היה ניסיון שהפך את כל המשפחה". בתהליך ההחלמה החזיקו אותה האמונה, הברכות שקיבלה והאנשים שסביבה. הרב יצחק גינזבורג הוסיף לשמה את השם חיה ודיבר איתה על היכולת של האדם להתחדש בכל יום. "הייתי מדברת עם השם ומבקשת לחיות. הרגשתי קרבת א־לוהים גדולה. המשפחה, הקהילה והחברים נתנו לנו תמיכה אדירה, וחווינו המון אהבת ישראל". במשך חודשיים שהו בני הזוג בגרמניה לצורך טיפולים אלטרנטיביים. כשהמצב השתפר, חיה אלינור הרגישה שקיבלה את חייה במתנה. "נולד בי רצון להודות לקב"ה ולעשות משהו שיש בו אהבת ישראל. אחרי 7 באוקטובר, הרגשתי שהדבר הכי חשוב הוא החיבור והאחדות".
פאי // אחרי נסיעה לאומן החליטו בני הזוג לצאת לשליחות בחו"ל. אחיין ששהה בפאי סיפר להם על העיירה ועל הישראלים הרבים שנשארים בה לתקופות ארוכות. חיה אלינור, שכבר טיילה בעבר בתאילנד, הרגישה מיד שזה המקום: "יש פה טבע, שקט ונופים מדהימים. הרגשתי שזה מקום שמאפשר באמת להיפגש". הדרך לשם לא הייתה פשוטה. היו קשיים כלכליים ומשפחתיים ובשלב מסוים הנסיעה אפילו בוטלה. אחרי שקיבלו את ברכת הרב שלהם החליטו ללכת על זה, והם לקחו הלוואה של 70 אלף שקל ופשוט נסעו.
סדנאות // כמעט בכל ערב הם מזמינים את הישראלים בפאי למפגש אחר. יש מדיטציה יהודית, לימוד חסידות, "דמיון נובע", מוזיקה ושיחות. מבחינתם התוכן עצמו הוא רק חלק מהעניין. אלדד: "אנשים מגיעים לכאן ופוגשים המון שיטות רוחניות מהמזרח, ולא תמיד יודעים שגם בתוך היהדות יש עולם שלם של התבוננות ועבודה פנימית". אחת הצעירות שהגיעה אליהם סיפרה שהיא יוצאת לשלושה ימים למנזר. כשחזרה סיפרה שביקשו ממנה להשתחוות לפסלים והיא סירבה. אחר כך שבה לסדנה של משפחת ברון ואמרה שדווקא שם הרגישה חיבור עמוק יותר לאמונה שלה.
מפגש // רוב המפגשים החשובים כלל לא מתרחשים בתוך סדנה. חיה אלינור יושבת עם צעירות שמדברות איתה על זוגיות, אמונה, גבולות והחיים בישראל. אלדד נפגש עם צעירים לשיחות שנמשכות לעיתים עד אמצע הלילה. "לפעמים יותר נכון לשבת עם אדם אחד או שניים מאשר לעשות עוד סדנה".
הבנות // גם ארבע הבנות שנמצאות איתם הפכו לחלק מהשליחות. הן מצטרפות למפגשים ומביאות איתן משהו שאי אפשר לייצר בסדנה: בית ומשפחה. יעל: "במשפחה כולנו מפרים זה את זה. כל אחד תורם ומביא משהו לשליחות. מרגישים שזה של כולם ביחד, וכמובן של השם". היא הופתעה מכך שהמטיילים מחפשים את המפגש הזה: "אנשים רוצים את הרוחניות ואת החיבור לנפש". רחל אמונה הופתעה מהעוצמה של המקום: "הנפלאות של הבריאה והטבע המטורף הפתיעו אותי. זו חוויה מהממת, מגבשת מאוד. חוויה של התמסרות".
לחזור // אחרי ראש השנה ישובו לעין כרם. הם לא מתכוונים לעבור לתאילנד, אבל כן חולמים להפוך את פאי לחלק קבוע מחייהם ולחזור לכאן מדי שנה לכמה חודשים, אם ימצאו שותפים ומימון. בשביל חיה אלינור, החוויה הזאת אחרי תקופה שבה לא ידעה כיצד ייראו חייה היא כבר סגירת מעגל: "לפני 29 שנה התחלנו את חיינו המשותפים בדרום אמריקה, כשמטיילים ישראלים התיישבו לידנו וביקשו לדבר על אמונה, זוגיות והחיים. שישה ילדים, שני נכדים ומחלה קגשה אחת אחר כך, היום אנחנו שוב רחוק מהבית, יושבים עם מטיילים ישראלים ומדברים על אותם הדברים".