הבית // בית במשק עזר. כשהגיעו היה שם שדה חרוש ועץ פקאן, ועכשיו יש יער של עצי פרי, ערוגות, צמחי תועלת, בריכה טבעית, פרפרים וציפורים, בית עץ וספינת פיראטים ענקית. ליאורה: "קודם כול התחלנו לגדל פה אדמה בריאה. אחר כך שתלנו עצים ויצרנו את הסימביוזה של היער". ליאורה עשתה את רוב עבודת הגינון, ועידו סייע בבנייה הקשה: "השתילות, העצים והטיפול הם פחות התחום שלי". ליאורה: "אני חולמת, הוא בונה. אמרתי שאני רוצה פה גינת ירק, מזרקה, במבוק, והוא לקח את הרעיון ועשה אותו הרבה יותר יפה ממה שיכולתי לדמיין".
הבוקר // ליאורה ועידו קמים סביב שש, וליאורה מטפלת בגינה, קוטפת פירות וירקות טריים ואוספת ביצים מהתרנגולות. גם ארוחת הבוקר והאוכל לבית הספר מגיעים במידה רבה ממה שגדל בחצר. אחר כך מסיעים את הילדים לבית הספר בקריית־אונו, לפני הפקקים. שניהם חוזרים לעבוד בבית: ליאורה מעבירה בחצר את הקורסים שלה, ובית המלאכה של עידו נמצא גם הוא במשק.
תפאורה // עידו מנהל את "להבות הפקות אמנותיות", שיש לה מחסן תפאורות גדול ומחסן תלבושות לאירועים, והוא בונה, משפץ ומתחזק את התפאורות בעצמו. "אם אנחנו עושים ארץ הפלאות, הפטריות בגובה שניים וחצי מטרים והפרחים בגובה שני מטרים. אם זה עמי ותמי, הבית בגובה ארבעה מטרים. ויש גם ספינת פיראטים באורך 12 מטר עם מפרשים".
יער // ליאורה מנהלת את יער המאכל "יער בכפר", ומעבירה בו סיורים וסדנאות בגינון ובאקולוגיה, קורסים מקצועיים בפרמקלצ'ר ובגינון אקולוגי וקורס אקותרפיה לאנשי טיפול.
אוכל // גינת הירק, שמונה מטרים על שמונה מטרים, מייצרת בתקופות מסוימות יותר ירקות ממה שהמשפחה מצליחה לאכול. "אני נותנת לחברים פירות וירקות. כמעט אין לנו צורך לקנות". הם לא משק אוטרקי - יש מערכת סולארית, מגדלים מזון, משתדלים להיות עצמאיים ככל האפשר, אבל "אם הילדים רוצים משהו שלא גדל עכשיו - הם קונים. אין אצלנו אסור. אני רוצה שהם ירצו להיות בריאים".
הילדים // ליבי וליאם לומדים בבית הספר הדמוקרטי בקריית־אונו. ליבי: "אף אחד לא מכריח אותי להיכנס לשיעורים ואני יכולה לבחור בעצמי מה מתאים לי ומה מעניין אותי".
השורשים שלו // עידו גדל בגבעתיים, הצעיר משלושה בנים. תמיד נמשך למכניקה.
השורשים שלה // ליאורה נולדה באנגליה, אחת משישה אחים. אביה, ניצול שואה, עלה לישראל בעליית הנוער, אומץ בקיבוץ ושם הכיר את אמה, מתנדבת מאנגליה. השניים עברו לאנגליה, אבל אביה של ליאורה תמיד רצה לחזור. "גדלנו על ערכי ארץ ישראל, הציונות ואהבת הארץ. אבא שלי כל הזמן רצה לחזור". כשליאורה הייתה בת ארבע הם חזרו, בהתחלה לתל־אביב ובהמשך לכפר־סירקין, שם קנה אביה את המשק. לפני כשנה נפטר אביה בגיל 91, וגם אחיה הגדול הלך לעולמו.
נחשים // כבר בילדותה התעניינה ליאורה בטבע ובמצבו. בגיל 13 גידלה נחשים וזוחלים והרצתה עליהם למבוגרים: "הייתי מרוויחה 500 שקל להרצאה של שעה, והייתי עצמאית מגיל צעיר".
עולם // כשהייתה בת 17, בשנת 1996, עזבה את בית הספר, השלימה חלק מהלימודים במסגרת אקסטרנית ויצאה לטייל בעולם. היום, כשהיא אמא בעצמה, היא קצת מתקשה להבין איך ההורים שלה נתנו לה לעשות את זה. במשך ארבע שנים היא טיילה באוסטרליה, בניו־זילנד, בהודו, באינדונזיה ועוד ועוד. היא למדה מדיטציה, דמיון מודרך, יוגה ורייקי, וחיפשה מסע "רוחני וגם אדמתי". באוסטרליה היא פגשה לראשונה את הפֶּרְמָקָלְצֶ'ר, החקלאות בת־הקיימא, כשהתנדבה בחוות פרמקלצ'ר מקומית.
פסטיבל // כשחזרה לארץ התחילה להעביר סדנאות בפסטיבלים כמו בראשית, שאנטיפי וסגול. במקביל עשתה מופעי אש ואקרובטיקה "בשביל הכיף, ואז אנשים התחילו להגיד לי, בואי, נשלם לך". ממופעי האש נולד עסק של אמנים, להטוטנים, הולכי קביים ושחקנים.
ההיכרות // הם נפגשו לפני 18 שנה במועדון דארק אייטיז. "הכרנו בדרך שאומרים שאי אפשר להכיר בה, באמצע הלילה, כשכל אחד מאיתנו בכלל הגיע ממסיבה אחרת". עידו התחיל לבנות תפאורה למסיבות, בהתחלה להפקות של ליאורה ואז ללקוחות אחרים, וכך נוצר "להבות הפקות אמנותיות", העסק שהם עבדו בו ביחד.
אל הקרקע // ב־2021, בעקבות הקורונה ומשברי המסיבות, היא התחילה לשתול את "יער בכפר". "כל עץ נשתל עם החברים שלו. גם מתחת לאדמה הכול כבר מחובר: הפטריות, המיקרואורגניזמים, הכול עובד ביחד. זה כמו קהילה. כל אחד בפני עצמו פחות חזק, אבל כשיש חברים ועוזרים אחד לשני כולם יותר חזקים. כל אחד אור קטן וביחד אור איתן".
איזון // עולם האירועים חזר אחרי הקורונה, ואז הגיעה המלחמה ושוב האטה אותו. היום עידו מנהל את "להבות" ובונה את העולמות הענקיים שלו, וליאורה מנהלת את "יער בכפר", שותלת, מלמדת ומארחת. "המטרה שלנו היא למצוא איזון. שיהיו האירועים והסדנאות, אבל שיהיה גם זמן לנו ולילדים. לא לעבוד כדי לחיות, אלא לחיות, ושהעבודה תהיה חלק מהחיים".
הגנה // "יער בכפר" נועד לתת תחושה של טבע, אבל במקום מוכר ומוגן: "כשאת הולכת ליער את לא תמיד יודעת מה תפגשי. פה זאת הגינה שלנו. לקחנו את הטבע ובמקום עצי בר שתלנו עצי פרי וצמחי תועלת". הטבע משתף פעולה: הציפורים מגיעות, הפרפרים מגיעים, בעלי החיים מגיעים. "רצינו מקום שמשרת גם אותנו וגם את הטבע. שנותן אוכל לנו וגם להם".
קורסים // "בפרמקלצ'ר ובגינון אקולוגי אנחנו מכינים את גן העדן הפיזי. באקותרפיה אנחנו חוזרים לאדמה, לטבע, לבריאה ולא־לוהים, כל אחד בדרך שבה הוא מאמין". קורס האקותרפיה שלה כולל 12 מפגשים בקבוצות של עד 15 משתתפים ומיועד לאנשי טיפול וחינוך שרוצים לשלב את הטבע בתוך העבודה שלהם.
כסף על העצים // בקורס האקותרפיה ליאורה אוהבת ללמד על השפע – שפע של פירות, שפע של אהבה ושפע כלכלי. "כסף הוא דרך של החלפה. פעם הייתי נותנת למישהו עגבניות ומקבלת משהו אחר. היום אנחנו עושים את זה בכסף". ליבי כבר לקחה את התאוריה של אמא שלה: היא אוספת בגינה פרחים של אפונת פרפר ומוכרת אותם. "היא עשתה סרטון ואמרה שכסף לא רק גדל על העצים, הוא גם נופל על הרצפה".
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il