"אני אדם מאוד אופטימי, מאמין בעם ישראל, ורואה שאנחנו כל הזמן מתקדמים", אומר צביקה מור, שהשבוע הודיע על הצטרפותו למפלגת הציונות הדתית. "בהתקדמות יש גם ייסורי גדילה. החברה הישראלית עברה תהליך של התפרקות מדמיונות בשנתיים וחצי האחרונות, הכרה במציאות שיש כאן אויב שרוצה להשמיד אותנו. והמלחמה מטבעה גם חיזקה את הזהות היהודית, הישראלית, את הקשר לאדמה הזו. בסוף אתה צריך סיבה טובה למה ללכת להילחם, למה לשלוח את הילדים שלך לצבא ולא לישון בלילה. אני גם לא רואה קרע בעם ישראל. ותאמיני לי, טחנתי את המדינה לאורך ולרוחב".
עם כל מה שהוטח בך וכל מה שספגת?
"אתה לא בוחן מציאות לפי אירוע קצה. אנחנו באמת אחים. יש גם קצוות, זה נכון. ואני בעד מחלוקת, כזו שמחדדת את הדעות. רוצה לקחת על עצמי את המשימה הזו, שהמחלוקת, גם אם חריפה, לא תגיע לפירוד".
יממה לאחר ההכרזה החגיגית של השר בצלאל סמוטריץ' על הצטרפותו של ד"ר צביקה מור לרשימת המפלגה לקראת הבחירות הבאות, אנחנו יושבים במשרדו של מור בכפר־עציון לריאיון פוליטי ראשון. עד לערב שמחת תורה ההוא, הוא היה איש חינוך, אב לשמונה, נטול שאיפות להשפעה ציבורית. "לא נפגשתי אף פעם קודם עם שר. אפילו לא הייתי בתוך הכנסת". אבל אז נחטף בנו איתן, שעבד כמאבטח במסיבת הנובה, לשבי בעזה. מור האב ניהל מאבק ציבורי מתיש פיזית ורגשית, שבו עמד בראש קבוצת משפחות החטופים שגרסו כי יש להשיב את החטופים מתוך מהלך של עוצמה, לא של ויתורים.
צביקה מור | צילום: נעמה שטרן
"לפני כארבעה או חמישה חודשים השר סמוטריץ' פנה אליי", מתאר מור. "אני לא יכול לומר שחיכיתי לקריאה, כי בעצמי לא ידעתי מה אני רוצה. כשאיתן חזר הבנתי שהדרך להבטיח ששבעה באוקטובר לא יקרה שוב עוברת בזירה הפוליטית. זה התחיל להתגלגל בראש, והבשלתי".
קיבלת הבטחות למקום מסוים ברשימה? חמישייה ראשונה?
"אמרתי לשר סמוטריץ' שאני לא מוכן להיות קישוט. באתי לעבוד. הוא מבין את זה היטב. מה המשמעות מבחינת הפרטים, עוד חזון למועד. מה שהובטח לי הובטח לי".
המצב בסקרים לא מזהיר. מגרדים את אחוז החסימה.
"בסקרים האחרונים הייתה עלייה, ורק עכשיו אנחנו מתחילים את הקמפיין, זאת לעומת מי שעבד עליו כבר מתחילת המלחמה", הוא עוקץ, בלי להזכיר את שמו של נפתלי בנט. "אני מבין את הפער בין העשייה הענקית של המפלגה לבין זה".
עוד כתבות בנושא
תסביר את הפער.
"השר סמוטריץ' וכל חברי המפלגה עשו שינוי היסטורי במדינת ישראל בכל הנוגע למפעל ההתיישבות. בפועל, ביטלו את חזון המדינה הפלסטינית, את תוכנית פיאד להשתלטות על השטחים הפתוחים. לכן היום יש רצועת הגנה - לא לקריית־ארבע, אלא לכפר־סבא ולמודיעין. לא כולם מבינים מה זה אומר. מי שמגיע ורואה בעיניים לא יכול להישאר אדיש. זה היסטורי. אבל אנשים לא מספיק מכירים את המשמעות. שמעו על החוות, אבל איך לחווה יש חשמל למשל? זו הרבה רגולציה ופרקטיקה שעמלו עליה.
"בנוסף, ישנה הדמוניזציה. כמו מה שעברנו בפורום תקווה, גם הציונות הדתית עברה. האמירות 'אתם אוכלי מוות', 'אתם הורגים את החטופים', אותה דמוניזציה הייתה גם להתיישבות. הניסיון לצבוע את כולה ב'טרור המתנחלים', לתייג אותה כאלימה. זה עלול להרתיע מצביעים, אבל זו לא אמת. אנשי החוות למשל, הם לוחמים במילואים. צריך להציג את הדברים באופן נכון, וכך לסגור את הפער".
"הישיבות לא יהפכו למפלט"
אתה מסכים ששחיקת המפלגה בסקרים קשורה לחוק הגיוס? ההתנגדות של רבים מהמגזר שהמפלגה נושאת את שמו, לחוק שנראה כי פוטר רבים מחובת שירות.
"לדעתי גם בחורי ישיבות צריכים לשרת בצבא, כי זו מצווה. איפה שמענו שמי שלומד תורה פטור ממצווה? על הצלת יהודי אחד מחללים שבת, אז להציל מיליונים ברור שזו מצווה שכולנו חייבים בה. אלא שיש פער עצום בין הנחיצות הקריטית בלוחמים, כ־7,000 שחסרים, לבין המקום שהחרדים נמצאים בו כרגע מבחינת היחס למדינה. זה פער שאי אפשר לסגור בקלות. יש בנושא הזה פופוליסטיות, ויש מי שמנסה באמת לפתור את הבעיה. עמדת המפלגה ברורה – לא נסכים לשום חוק שלא מביא חיילים בצורה אמיתית. צריך לתת להם את הישיבות, והם ייתנו לצה"ל את מי שלא לומד. בלי שהרבנים יכריזו שמי שלא נמצא בישיבה באמת, לא כעיר מקלט, הולך לצבא - בשום אופן לא נסכים. ושמענו השבוע את ההקלטות של יאיר גולן, וההבטחות שלו לחרדים.
"אני רוצה להראות לך משהו", מעיין מור במכשיר הטלפון, ומציג זימון למילואים, למאה ימים. "אף אחד לא יכול לומר שלציונות הדתית לא אכפת מהמילואימניקים".
זה בערך כל תקופת הזמן עד לבחירות.
"נכון. אני רס"פ. חזרתי לשירות מילואים מפטור שכבר היה לי, כלוחם, אבל אפרת אשתי השביעה אותי כשאיתן היה בשבי שלא אחצה את גבולות המדינה בלחימה. אז עברתי לתפקיד לוגיסטי. ברור לי שאבוא ליומיים הראשונים לתת יד ובאמצע כמה שאוכל".
אחת המטרות המרכזיות שלמענן הוא נכנס לפוליטיקה היא דאגה למילואימניקים, הוא מוסיף. "רוצה לראות שהמילואימניקים מטופלים בצורה הכי טובה שיש עם כל ההטבות והתמריצים האפשריים. ושאין מצב שיש פגועי נפש מילואימניקים שאינם מטופלים, גם ממלחמות קודמות. זה מבחינתי קריטי. שמעתי את הזעקה שלהם בכנסת".
עוד כתבות בנושא
אפשר להגיע לחוק כזה שבמסגרתו החרדים שולחים בהסכמה את מי שלא לומד לצבא?
"מהישיבות לא יקרה. פוניבז', מיר, חברון, לא יתגייסו. ייקח שנים של לאט לאט. אין טעם להביא אותם בכוח, זה גם לא יעזור לצבא. אנחנו מדברים על המשפחות שזקוקות ללגיטימציה לגיוס הבן. ברור גם שהצבא צריך להראות מוכנות לקלוט את כל הבחורים האלה. כאשר הרמטכ"ל עושה טעות כזו עם עונש כבד לחייל עם פאץ' משיח, כשהוא נתפס על זה כעל האירוע המשמעתי של המלחמה, זה רע מאוד. צריך לבסס חזק את ה'חשמונאים', להוריד את החששות, אין קיצורי דרך. אני לא מאמין שיעבוד בסנקציות. מי שיבוא בגלל הסנקציות רוצה להיות לוחם?"
ומי שיבוא בגלל החוק ירצה להיות?
"אני מדבר על אלה שיושבים על הברזלים, אלה שעובדים בשחור".
איתן מור | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בדיוק עליהם הסנקציות כן יכולות לעבוד. אם לא יוכלו לנסוע לחו"ל, לא יוכלו להוציא רישיון.
"ואם אפשר לסגור את זה בלי סנקציות? הדברים שלי מגיעים גם על רקע דמוניזציה שעשו לציבור החרדי בשנים האחרונות, כזו שמגיעה גם מהציבור שלנו. כל הסובלנות שאנחנו יודעים לגלות כלפי השמאל והחילונים, כל המרדף אחרי מעגלי אחדות עם מי שתופסים אותנו כאיום, אבל בלי טיפת סובלנות כלפי החרדים. איפה אהבת ישראל שלנו?"
המגזר הדתי־לאומי עושה דמוניזציה לחרדים?
"היה פה קמפיין של השמאל. מי שהתחיל בינואר 24' עם 'גיוס שווה לכולם', היו אחים לנשק. חודשיים של פרסומים בעלוני שבת. לתוך זה הצטרפו אנשים מהציבור שלנו.
"הקמפיינים, כמו שראינו בנושא החטופים, מאוד חכמים. כל קמפיין עומד על נקודת אמת. והאמת פה היא שהציבור החרדי חייב לשאת בנטל, אם מצד ההלכה של עזרת ישראל מיד צר ואם מצד להיות בן־אדם. הישיבות לא יהפכו למפלט. גם הן לא רוצות בכך, שיסתובבו להן חבר'ה עם סיגריות ואייפונים. אנשי הציבור החרדי הם עתודה רצינית בעם, והם אחים שלנו. התהליך שהם עוברים הוא כזה שלא היה לפני עשור. לפני המלחמה, בין היתר, הכשרתי במכללה מאמנים למתבגרים עם הפרעת קשב. הייתי ממונה על קורס הגברים. כל מי שהגיע לשם היו אברכים, דיברו בהפסקות יידיש. זה חידוש וזו דוגמה קטנה.
"אם מסתכלים על תהליך הישראליזציה, יש התקדמות ענקית. ההורים שלי גרים בבני־ברק. אני הולך שם ברחוב, אנשים ניגשים אליי. מכירים. לא כאלה עם סמארטפונים. יש משהו לא טבעי בחיים של החרדים, ולכן הוא לא יכול להתקיים לאורך זמן. אבל הציבור החרדי מבחינת עולם התורה, הוא היום רוב עולם התורה של עם ישראל".
אם תיבחר, מה תרצה לעשות בכנסת?
"נושא החינוך מאוד מדבר אליי. לא רק שאני בא משם, אני מאמין שזה המפתח לכול. הנשמה של המדינה, הזהות, התודעה. מפתח לשגשוג עוד הרבה יותר גדול – כשכולנו מגויסים למטרה עליונה ולא רק לקריירה אישית".
איך אתה רואה את שערוריית דיווח הציונים של השבוע האחרון?
"לא בקיא באירוע הזה. פגשתי את מערכת החינוך בתור תלמיד שהיה לו קשה לשבת. אחר כך בתור מחנך בישיבות תיכוניות ואז בתור מטפל. המציאות היום היא שתלמידים לא מסוגלים לשבת שעות מול מה שלא מעניין אותם. והם צודקים. אין שום סיבה שאדם ילמד מתמטיקה עד סוף י"ב, אם זה לא העניין שלו והכישורים שלו. מתי בפעם האחרונה הלכת לסופר והיית צריכה להשתמש בחפיפת משולשים? אז למה זה חשוב למי שסובל מזה? למה צריך ללמוד את זה? תלמד מה שמעניין אותך. אנחנו תקועים לפני חמישים שנה.
יו"ר מפלגת הציונות הדתית ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' עם חבר הציונות הדתית החדש צביקה מור במהלך מסיבת עיתונאים בה הודיעו על הצטרפותו של מור למפלגה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
"בנוסף, מדינת ישראל היום נשענת על כוח עבודה ערבי, בצורה מאוד רחבה. אנחנו צריכים לבנות את ארצנו. החינוך המקצועי כאן נכשל בגלל המון טעויות שעשו. זה מצליח בהרבה מדינות מערביות. בכתה ח' עושים בחינות, בודקים כישורים, מתוך הבנה שלא כל בני האדם עם אותם כישורים. אז למה לא כאן? למה שתלמיד שמסיים י"ב לא יסיים גם עם תעודה של ספּר, מנעולן, רצף, צבע? ומי שטוב במתמטיקה, שיסיים 12 שנות לימוד עם תואר ראשון בזה. בתי ספר לא אמורים להיות מקום שסובלים בו, אלא מרחב להתפתחות".
השבוע אמר השר סמוטריץ' שעל כל רחפן מלבנון צריך להוריד עשרה בניינים. אתה חושב כמוהו?
"אני חושב שכל זמן שחיזבאללה יישאר בעיה של מדינת ישראל, זה לא ילך. צריך להפוך את חיזבאללה לבעיה של לבנון. ולכן צריך להוריד יותר מעשרה בניינים. צריך להחשיך את לבנון, להפוך אותה למקום שלא ראוי למגורים. כי אחרת אלו שוב סתם הבטחות לתושבי הצפון. וגם כל העיסוק ברחפנים - יש כאב אמיתי כי נהרגו לנו חיילים, אבל מדינה צריכה לחשוב אסטרטגית. האויב הוא לא הרחפן ולא המנהרה, אלא בעזה חמאס והאוכלוסייה העזתית, ובלבנון חיזבאללה והאוכלוסייה השיעית. אם ממשלת לבנון היא ממשלה ריבונית – שתחסל את חיזבאללה. אם היא לא – אז אין כאן מדינה, ואנחנו צריכים לעשות מה שצריך לעשות".
כרגע, הפסקת האש בלבנון מגיעה מוושינגטון, שצעדה איתנו יד ביד מול איראן. אתה חושב שנתניהו צריך להיות יותר תקיף, להעמיד קו אדום מול טראמפ?
"נתניהו בספר שלו 'ביבי', כתב שלמד מאביו פרופ' בנציון ז"ל שצריך להפוך את האינטרס שלנו לאינטרס של ארה"ב, וכך לשכנע אותם. זה מה שראש הממשלה צריך לעשות. אם חיזבאללה מסיים את העימות הנוכחי עומד על הרגליים, זה הפסד שלנו, אבל גם של ארה"ב שרוצה לעשות שלום במזרח התיכון. לא יהיה שלום כל עוד ארגוני טרור יושבים במדינות ריבוניות. וצריך להספיק כמה שיותר משימות ואינטרסים ישראליים כל זמן שטראמפ פה".
העזתים הם האויבים, לא רק חמאס
השבוע פורסם בכאן 11 שראש השב"כ דוד זיני נפגש עם מוחמד דחלאן, אולי כמנהיג הבא של רצועת עזה. זה כיוון שישראל צריכה ללכת בו?
"ממש ממש לא. מי שחטף את איתן הם לא נוח'בות, אלא אזרחים עזתים. האויב שלנו הוא לא המנהרות ואפילו לא חמאס, אלא אוכלוסיית עזה. המחשבה היהירה של המערב שנצליח לחנך אותם מחדש - אני לא מאמין בה בכלל. ולכן צריך לדבר על הגירה. לשכנע את כל העולם שזה הפתרון".
זה לא קורה, בין היתר כי אין מדינות קולטות.
"המדינות הערביות שנגדנו לוחצות על כולם לא לקבל עזתים, כדי להשאיר את הסרטן הזה בתוכנו. אני לא רואה דרך אחרת מלבד לחצים של טראמפ עם הטבות למדינות שיקלטו, ושם לפזר אותם כדי לפרק את העניין הלאומי. שיעברו ככוח עבודה. אתם זקוקים לידיים עובדות, קחו".
גם ערביי יו"ש?
"אחרי עזה. אבל אם כ־80 אחוז מערביי יהודה ושומרון תומכים בשבעה באוקטובר, על פי הסקרים של ח'ליל שקאקי, אנחנו לא יכולים יותר לישון לידם בלילה".
אם "מועצת השלום" תיכשל בפירוז חמאס, צריך להיכנס לעזה קרקעית?
"היא נכשלה. אסור שהמצב יישאר כמו עכשיו. למרות שיש להם 40 אחוז מהשטח ונגסנו להם בצורה רצינית, הם עדיין עומדים על הרגליים. אומנם אין להם רקטות, אבל יש להם קלצ'ניקובים, והם לא צריכים יותר מזה כדי לעשות לנו עוד שבעה באוקטובר. חייבים להיכנס שוב, אבל בניגוד למה שהיה קודם, אז שמנו על עצמנו מגבלות בגלל החטופים, הפעם מנקזים את האוכלוסייה, חמאס יברח למנהרות - ואז הכול כשר כדי לחסל אותם במנהרות. לא להטיל על עצמנו שום מגבלה, כדי שנוכל להסתכל בעיניים של הילדים והנכדים שלנו, ולומר שעשינו הכול כדי שזה לא יקרה שוב".
תפעל לחקיקה בנוגע להתנהלות עתידית של ישראל בעסקאות חטופים, אם חלילה שוב יהיו על הפרק?
"אני עוד בודק את זה, הכיוון הוא כן. חוק שמעוגן ב־80 חברי כנסת כפי שח"כ אוהד טל הוביל. חוק שמטרתו להפוך את הקערה. עד היום מדינת ישראל שידרה לארגוני הטרור שאם ילחצו חזק היא תיכנע, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, גם לרחוב הישראלי. צריך לשדר שאנחנו לא נכנעים. חוק שגם הממשלה וגם צוות מו"מ יודעים שהם לא יכולים לזוז ממנו, לשחרור מספר חד־ספרתי של מחבלים על כל שבוי. ויש עוד דברים שצריך לעשות, כמו גירוש משפחות מחבלים. לפני חצי שנה רצחו שכן שלנו מקריית־ארבע, אהרן כהן ז"ל, כאן בצומת הגוש. היה צריך בתוך 24 שעות לארוז את המשפחה של המחבל ולתת להם לבחור - לבנון, סוריה, עזה. שיאבדו מיידית את הבית והרכוש, ולתת ליתומים של אהרן כהן פיצוי. אני חושב שזה יעזור, אבל ישראל עדיין פוחדת לעשות צעדים כאלו. צריך שהאויב ישלם הכול. לא אנחנו".
בדיעבד, אופן הקידום של הרפורמה המשפטית בקדנציה הנוכחית היה טעות?
"אני לא בטוח. אומרים שזה טעות כי צריך להתחשב בכאב השמאל. ומה עם כאב הימין? זו זעקה שאני שומע כל הזמן".
אפשר להתחייב לציבור שרוצה רפורמה, שבממשלה הבאה זה כן יקרה?
"כדי שזה יקרה ונבחרי הציבור ימנו את השופטים ויהיה גיוון בבית המשפט העליון כך שכל ישראלי ירגיש ייצוג, צריך ממשלה לאומית גדולה ורחבה. וצריך שהציונות הדתית תהיה גדולה כדי שחבר הכנסת שמחה רוטמן, שהוא פרלמנטר מעולה, יוכל להמשיך לעבוד על זה".
יהיה איחוד עם "עוצמה יהודית" של איתמר בן־גביר לפני הבחירות?
"לא נראה לי. אני בטוח שנעבור את אחוז החסימה. בטוח שנגיע יותר מאחוז החסימה, ולא נצטרך את האיחוד".
ואם ראש הממשלה ילחץ?
"בצלאל סמוטריץ' מנוסה. אני רק אתמול באתי".
צביקה מור במתחם הנובה | צילום: נעמה שטרן
מה דעתך על הסרטון שפרסם השר בן־גביר בשבוע שעבר עם משתתפי המשט, ששר החוץ גדעון סער וגם ראש הממשלה נתניהו גינו?
"אני חושב שהמטרה הוחמצה בגדול. בסופו של דבר הפרובוקטורים במשט לא הוענשו מי יודע מה. הם מגיעים לפה בזמן מלחמה ומטרידים את חיל הים שלנו. המדינה הייתה צריכה לטפל בהם באופן כזה, שהמסר יהיה שלא שווה לעשות דבר כזה".
אז שר החוץ וראש הממשלה טעו בגינוי?
"לא רוצה להתייחס לבן־גביר. יהיו עוד משטים. צריך להיות הרבה יותר תקיפים. צריך להגיע לתוצאה ששום אנרכיסט אירופי לא ירצה להצטרף. נכנסנו למלחמה בפערים של תודעה במה שנוגע להפעלת הכוח. זה לא שינוי שקורה מהר. צריך לבנות מחדש את פורום מטכ"ל. היום יושבים שם אנשים עם תפיסה של דאגה לחיי האויב - איפה נשמע כדבר הזה?"
מה איתן אומר על המעבר שלך לפוליטיקה?
"המשפחה מאוד תומכת. אנשים שואלים למה אני צריך את זה, המהלך ידרוש ממני הרבה ובטח יתקפו אותי בתקשורת. אבל אם יכול לסייע לעם ישראל, אני בא".
אתה מרגיש חסין מפני מתקפות?
"האמת שכן. אני לא יודע איך אדם מגיע מאפס ישר לפוליטיקה. לי היה 'קורס מזורז' של שנתיים".
רגע לפני סיום, אני שואלת מה שלום איתן בימים אלו. מור משיב כי "הוא בסדר גמור. בונה את עצמו לאט. גם פיזית - חזר שְחיף, ועכשיו כמה פעמים בשבוע בחדר כושר. מקדיש המון זמן למשפחה וחברים בניסיון לפצות על הזמן שאבד, ונהנה ממרחבים. אוהב לשבת מול הים. לא פלא, לגבי מי שהיה כלוא במנהרות. ואני מקווה שהוא יסייע לביטחון המדינה עם כל הידע שיש לו. רוצה לחזור למילואים".
עוד כתבות בנושא
