הבית // דו־משפחתי שנקנה לפני שמונה שנים בהחלטה של רגע. "לא ידענו איפה אנחנו רוצים לגור. נסענו להורים לשבת, וראינו בכיכר של נילי שלט למכירה: בית קרקע בפחות ממיליון שקלים". הם לא הכירו את דולב ולא את הקהילה, אבל "אמרנו ננסה. נכנסנו, נדלקנו וקנינו לפי תחושת בטן. משהו אמר לנו שפה אנחנו צריכים להקים את הבית". כיום הם שמחים מאוד על ההימור שהצליח וההשתלבות בקהילה.
שני בתים // הבוקר בבית משפחת נסימיאן מתחלק לשני מצבים ברורים: כשאסף בבית וכשאסף במילואים. בר: "אלה כמעט שני בתים שונים, עם אותם הילדים ואותו הסלון, אבל קצב אחר לגמרי".
נוהל חירום // כשאסף במילואים, היום מתחיל בשש בבוקר ב"נוהל קרב". קופסאות האוכל מוכנות מהלילה, הבגדים מונחים על השולחן לפי סדר הילדים. הגדולים מתארגנים בעצמם והקטנים מקבלים ליווי צמוד.
בשבע ועשרה נועם יוצא להסעה לתלמוד התורה בנריה, ויעל יוצאת חצי שעה אחריו לבית הספר שמול הבית. בר לוקחת את יונתן ואת ישי לגן ולמעון, חוזרת הביתה, מכינה לעצמה קפה ראשון, מסדרת את הבית ויוצאת לקליניקה.
נוהל שגרה // כשאסף בבית הדופק יורד. בר מתעוררת בשש וחצי ומרשה לעצמה עוד כמה דקות בפיג'מה. אסף חוזר מהתפילה בשבע ועשרה, מלווה את נועם לתחנה ועוזר בשליחת הילדים למוסדות החינוך. בר: "יש רגע קטן כזה של קפה יחד במטבח לפני שכל אחד הולך לעניינים שלו. זה רגע של נשימה".
קליניקה // הקליניקה שלה בדולב היא גם מקום מפגש לנשים מכל הארץ. "מגיעות אליי הרבה נשים צעירות שמעלות בעיות שונות, ואני שמחה לתת להן פתרון. הן מגיעות אליי לא רק לפתרון בעיות עור, אלא גם בשביל תחושה כללית טובה יותר. אני לא מנסה לשנות אותן, אלא להזכיר להן שהן כבר יפות. החברה הדתית מתעוררת לכך שטיפוח יכול לסייע לדימוי ולשיפור התפיסה העצמית". היא גם מעבירה הרצאות בנושא של דימוי גוף והגברת הביטחון העצמי.
אבטחה, נהיגה, רשות // אסף התחיל לעבוד כמאבטח ברכבת הקלה בירושלים בשנת 2013. ב־2015, כחודש אחרי החתונה, נפצע בפיגוע דקירה במהלך העבודה והפסיק לעסוק באבטחה. לאחר תקופת שיקום עבר קורס נהיגה והפך לנהג ברכבת הקלה במשך כשנתיים. בהמשך התקבל לרשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים. בתפקידו הוא עוסק בבדיקת אזרחות ישראלית וקובע אם אדם זכאי למעמד אזרח או לא: "יש אנשים שחיו כאן שנים ועדיין לא יודעים מה המעמד שלהם".
גונדי וקובות // אסף גדל בשכונת רמות בירושלים, במשפחה כורדית דתית־לאומית עם שבעה אחים ו"אוכל מטורף" – גונדי, קובות וכל מה שצריך. הוא למד בבית הספר נועם ובישיבה התיכונית אור תורה, המשיך למכינה הקדם־צבאית אלישע בנווה צוף, ובאוגוסט 2010 התגייס לצנחנים, גדוד 890, ושירת שם שלוש שנים.
מצוות ועבירות // בר נולדה וגדלה ביישוב בית אריה, בבית חילוני עם שלושה אחים. בגיל 12 משפחתה התחילה תהליך של התקרבות לדת, אך היא ואחיה המשיכו ללמוד במסגרות חילוניות. בשנת 2009 התגייסה למשטרה הצבאית, יצאה לקורס מ"כים ובהמשך לקורס קצינים, ואת שירות הקבע סיימה ב־2015, כשהיא בדרגת סרן ובתפקיד ראש מדור עבירות במפקדת החיל.
קריירה // במקביל לשירות הצבאי למדה בר תואר ראשון במנהל עסקים ומשאבי אנוש, ובהמשך תואר שני במנהל עסקים ושיווק. לאחר השירות היא עבדה כבנקאית בבנק לאומי בירושלים, בסניפי גאולה, מאה שערים ורמת אשכול, ולאחר מכן עברה למשרד הבינוי והשיכון. "זה היה המסלול הבטוח: עבודה מסודרת, קביעות, עתיד ברור".
עתיד ברור // משנת 2016 התחילה להתנסות בלק ג'ל, עיצוב גבות וקוסמטיקה - בתחילה לחברות, שכנות ובני משפחה בבית בירושלים. "תמיד חלמתי להיות קוסמטיקאית, אבל חשבתי שאין בזה פרנסה". ודווקא ב־2022, אחרי שקיבלה קביעות במשרד הבינוי והשיכון, קיבלה החלטה חדה: לעזוב הכול, ללמוד קוסמטיקה ולפתוח עסק משלה.
חלום // "הלכתי עם החלום שלי למרות שזה לא היה הדבר הכי 'נורמלי' בעיני הסביבה. כילדה חוויתי תיוג שלילי הקשור במראה החיצוני שלי, והיום אני מרגישה שאני יכולה לעזור לנשים ולנערות לבנות ביטחון עצמי. יש לי תחושת שליחות מטורפת בתחום הזה, שנולדה מהילדות שלי, מכל מה שעברתי. עם כל התארים שלמדתי, הלב שלי נמצא בעולם של העור והטיפול בו".
והשאר היסטוריה // אסף ראה את הפרופיל של בר באתר ההיכרויות שליש גן עדן. היא לא ענתה, אז הוא חיפש אותה בפייסבוק דרך חבר משותף ושלח הודעה. בר: "לא ממש הייתי בעניין". אחרי חודשיים אסף שלח שוב. "אמרתי לעצמי, מי זה הנודניק הזה, בוא נראה מה הוא רוצה". הם דיברו, נפגשו לדייט ראשון, ובר הייתה בטוחה שזה לא זה. ואז אסף יצא לשבועיים מילואים. ההתכתבות השתנתה, משהו נפתח. כשהוא חזר ונפגשו שוב, בר הבינה שזה שונה. "בפגישה השנייה כבר ידעתי שהוא הולך להיות בעלי". שבעה חודשים אחר כך הם התחתנו.
מילואים // באוקטובר 2023 אסף יצא למילואים ומאז משרת לסירוגין כבר קרוב ל־800 ימים. בחול המועד פסח 2024 נפצע במהלך השירות, עבר שיקום פיזי וחזר שוב למילואים. "הבית לומד לחיות לפי הימים שהוא כאן והימים שהוא לא. בתוך זה אנחנו שומרים על שגרה, על קפה של בוקר, ועל תחושה של יחד. זה משפיע על החיים האישיים, על הילדים ועל הזוגיות. יש תקופות טובות יותר ופחות טובות, אבל בגדול אנחנו משתדלים לייצר שגרה נורמטיבית ובריאה, גם בתוך ההתמודדות עם שני ילדים המאובחנים בחינוך מיוחד. אנחנו משתדלים תמיד להסתכל על הצד האופטימי, על השמחה ועל חצי הכוס המלאה".
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il