הבירור שקיימה בשבוע שעבר לשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית, נערך בלי הגיבור המרכזי שלו: ד"ר עמוס סבו, שבחר להיעדר ממנו. "אני רופא בכיר ואיש ימין", הוא אומר השבוע. "אני לא שותק, מזמן הפסקתי לשתוק, ואני יוצא חוצץ נגד עוולות".
בעת שירותו במילואים לפני כחצי שנה צייץ סבו שהוא מתרגש להיכנס לעזה ומבקש להשתתף בחיסולי המחבלים "כרופא, במסגרת רפואה מונעת". בהמשך כתב כי הדבר משתווה בעיניו ל"חיסול ג'וקים ושאר חרקים מתועבים". הציוץ עורר ביקורת, ובעקבותיה סבו מחק אותו.
"בתוך ימים ספורים מפרסום הציוץ התחיל עליי עליהום מכל הכיוונים", מספר סבו. "הגישו נגדי תלונות, ודובר צה"ל פרסם הודעה שיערכו לי בירור. כיוון שחיי חיילים חשובים לי מאוד, והמטרה העליונה שלי בגיוס למילואים הייתה לטפל בחיילים ולהציל חיים, החלטתי להסיר את הציוץ הזה כדי לא להגיע למצב של סיום השירות". סבו מתאר סיטואציה אירונית: "אני נמצא במוצב בלב שכונת שג'אעייה הידועה לשמצה, והאוגדונר עושה לי בירור על ציוץ שבו כתבתי שאני מבקש לחסל מחבלים".
ד"ר אמיר רובין | צילום:
חצי שנה אחרי האירוע, ולמרות הבירור שערכה לו כעת ההסתדרות הרפואית (הר"י) ושמסקנותיו טרם פורסמו, סבו אינו מתנצל על כתיבת הציוץ. "לאורך כל השירות הנוכחי, למעט ימים בודדים, צוּוַתי ליחידות קרביות", הוא מספר, ומתאר את הרגע שגרם לו לכתוב את הציוץ שעורר סערה. "הייתי בסבבים בלבנון שלוש פעמים, באיו"ש פעמיים, ולפני כשבעה חודשים נכנסתי בפעם הראשונה לעזה עם היחידה שלי, צנחנים דרומית. ביום שהיינו במחנה נחל־עוז, ממש לפני הכניסה לעזה, הייתי יחד עם החובשים שלי בתאג"ד. סידרנו את התרמילים עם החומרים לעזרה ראשונה עם התחמושת, וכל זה סמוך לחדרים שבהם טבחו בתצפיתניות. זה היה רגע מאוד קשה על הלב. כולנו היינו בסערת רגשות ובתחושות נקמה, וכולנו הבענו רצון עז לחסל את מחבלי הנוח'בה.
"אחת הדרכים להתמודד עם כאב עצום כזה הוא הומור שחור, ומבחינתי האמירה שאני רוצה לחסל מחבלים כרפואה מונעת הייתה סוג של הומור שחור. צריך להבין שרופא כמוני ביחידה קרבית לוחמת, בתוך חטיבת צנחנים במילואים בלב עזה, הוא לוחם לכל דבר. אני נושא איתי נשק, ובווסט שלי יש כיסים לציוד רפואי וגם כיסים למחסניות מלאות בכדורים. התפקיד של רופא ביחידות קרביות הוא גם להיות חלק מהלחימה, לא רק לטפל בפצועים. הכלל הראשון בטיפול בפצוע הוא להרחיק את מקור הסכנה. אנשים מלינים על כך שצייצתי שאני כרופא מעוניין להשתתף בחיסולים. אני חושב שהם טהרנים. רובם כנראה לא היו בשדה הקרב ולא עמדו מול מחבלים שמנסים להרוג אותך".
ד"ר עמוס סבו, רב־סרן במילואים, הוא בן 69, נשוי בשנית לד"ר עדי סבו, פסיכולוגית, ומתגורר בעתלית. יחד יש להם ארבעה ילדים מנישואיהם הקודמים. לפני כשנתיים וחצי יצא סבו לגמלאות אחרי 34 שנות עבודה כמומחה בכירורגיה כללית ובטיפול נמרץ ב"מרכז הרפואי לגליל" בנהריה, וכמרצה בפקולטה לרפואה בצפת. בעת פרסום הציוץ המדובר הוא עבד במרפאת מכבי בעיר מעלות, וכיום הוא מכהן כרופא פוסק בוועדות של הביטוח הלאומי, וכותב חוות דעת רפואיות לעורכי דין. הוא גדל בנהריה לאב ניצול אושוויץ ואם ילידת הארץ, ושירת כקצין צנחנים בסדיר ובקבע. אחרי סיום לימודי הרפואה, שימש כרופא גדודי בגדוד צנחני מילואים. "בזמן לימודי הרפואה יצא לי גם להילחם כמפקד", הוא מספר. "במלחמת לבנון הראשונה נלחמנו בשטח בנוי בצור ובצידון, וכבשנו את מחנה עין אל־חילווה".
מומחיות תחת אש
סבו סיים את שירות המילואים בגיל 45, אבל בספטמבר 2023, חודש לפני טבח שבעה באוקטובר, הוא חזר והתגייס למילואים כשהוא בן 67, עשרים שנה אחרי שנעל את הדלת הזו מאחוריו. לדבריו, הוא חש דחף לעשות זאת בעקבות אירועי הרפורמה המשפטית. "שמעתי בתקשורת ומחברים שלי שהמון רופאים נוטשים את העמדות שלהם ומפסיקים לטפל בחיילים במסגרת המחאה נגד הרפורמה המשפטית. כמאתיים רופאים שמתנדבים במילואים הודיעו על הקפאה מיידית של השירות הצבאי שלהם. זה חרה לי מאוד, ממש כאב לי בלב. באותה תקופה הייתה קבוצה קטנה בטוויטר שמנתה כמה אלפי חברים ונקראה 'דרושים למילואים', והיית יכול להציע שם את עצמך לשירות. הצעתי את עצמי, ובתוך שעה פנו אלי כ־15 יחידות שונות. יצרתי קשר עם שתיים־שלוש יחידות, ובגלל הפרוצדורה של הבירוקרטיה לחיֵיל אדם בן 67, זה לקח מעט זמן".
עוד כתבות בנושא
שירות המילואים המחודש שלו נעשה מתוך מוטיבציה גדולה, אומר סבו. הוא יצא לסבבים עם החיילים ביחידות־האם, וכשהם השתחררו ביקש להסתפח ליחידות אחרות. כך צבר יותר מ־400 יום במילואים. "הייתי קצין לוחם בצנחנים, שהשתתף במלחמות ועבר קרבות. בלי להצטנע, השילוב הזה של בן אדם שלא פוחד להיות תחת אש, ושיש לו יכולות גבוהות בטיפול בפצועים קשה, הביא לכך שהסיכוי שלי להציל חיים של חייל שנפצע בשדה הקרב גבוה יותר מהסיכוי של רופא צבאי שהוא מומחה בתחומים אחרים.
"זה הוכיח את עצמו בשדה הקרב", מספר סבו. "למשל, במתקפה על המוצב שלנו, חייל נפצע מכדור של צלף שחדר סמוך ללב שלו. זיהיתי מיד את הפציעה הקשה והזמנתי מסוק. בתוך 30 דקות החייל הגיע מלב עזה לניתוח בסורוקה, וחייו ניצלו. גם הרופאים בבית החולים וגם בתחקיר הצה"לי אמרו שחייו ניצלו בזכותי. אם רופא מתחום אחר היה מטפל בו, לא בטוח שהוא היה נותר בחיים".
המפתיע הוא שלשכת האתיקה של ההסתדרות בחרה לדון בציוץ של סבו, אף שהוא לא חבר בה כבר שנתיים וחצי. "אחרי שברפורמה המשפטית הם השתמשו בדמי החבר של הרופאים כדי לממן הסעות להפגנות מחאה נגד הממשלה, החלטתי שאני לא רוצה להיות חלק ממנה", הוא אומר. "לכן היום, כשהם יוצאים נגדי, אין להם סמכות עליי. הסנקציות שהם יכולים להפעיל במקרה של הרשעה הן השעיה זמנית או לצמיתות של החברות בהסתדרות הרפואית. זה לא רלוונטי כי אני לא חבר, אבל הם עדיין מתעקשים לקיים את הדיון הזה בוועדת האתיקה. ביקשתי שישלחו לי את התלונות כדי שאוכל לבוא חשבון עם המתלוננים שמפיצים עליי דיבה ומנסים לפגוע בפרנסה שלי, אבל לשכת האתיקה לא הגיבה למייל ששלחתי".
מדוע אם כן דנה ההסתדרות הרפואית בהתנהלותו של רופא שאינו חבר בה? לדברי עו"ד זיו מאור, המלווה משפטית את ד"ר סבו, דיון כזה עשוי להיות רלוונטי לאור תפקידו כרופא הכותב חוות דעת רפואיות לעורכי דין. "ההסתדרות הרפואית משוללת מעמד סטטוטורי, אבל יש לה מעמד שאינו סטטוטורי, והקביעות שלה יכולות להשפיע. כשרופא מתפרנס ממתן חוות דעת לבתי משפט, ומורשע בדין משמעתי על ידי ההסתדרות הרפואית, היא אמנם לא יכולה להפעיל עליו סנקציה, אבל עורך דין של הצד שכנגד יציג את העמדה הזו בבית המשפט באופן שיערער את רמת האמינות של הרופא. מומחה שאמינותו מעורערת, גם האטרקטיביות שלו מעורערת, וזה פוגע משמעותית ביכולתו להתפרנס".
"במבט שטחי על האירוע", מוסיף מאור, "הר"י מצטייר כארגון רופאים שיש לו עמדה מקצועית. אנשים שאינם בקיאים בסוגיות מוטעים לחשוב שזו עמדה רפואית ניטרלית, כאשר בפועל מדובר באצטלה רפואית כדי לקדם אג'נדות שמאל".
פוליטיקה בחלוק לבן
בשנים האחרונות נקטה ההסתדרות הרפואית כמה פעמים מהלכים פוליטיים, בניגוד למצופה מאיגוד רפואי מקצועי. כך למשל, ב־18 באוגוסט 2025, יום שכונה "יום העצירה", רופאים ואנשי מערכת הבריאות צעדו מבניין ההסתדרות הרפואית ברמת־גן אל כיכר החטופים בתל־אביב. בהפגנה, שנערכה ביוזמת ארגון "החלוקים הלבנים", תועדו רופאים לבושים בחלוקים לבנים חוסמים כבישים. ההסתדרות הרפואית לא הצטרפה לפעילות הזו באופן רשמי אך נתנה לה את ברכתה, הודיעה כי כל רופא שירצה בכך יוכל להשתתף במחאה, וביקשה מהמנהלים להתאים את העבודה כך שיתאפשר לרופאים להיעדר ממנה.
במהלך המחאה נגד הרפורמה המשפטית בקיץ 2023, עצרה שופטת בית הדין האזורי לעבודה, אריאלה גילצר־כץ, את שביתת הרופאים שהוכרזה בתגובה להעברת החוק לצמצום עילת הסבירות. בפסק הדין ציינה השופטת כי השביתה עלולה לפגוע ברפואה הציבורית, במטופלים וברופאים, וכי החששות שהציגה הר"י הם עתידיים ותיאורטיים, ואינם מצדיקים שביתה שעלולה להיות ממושכת.
ד"ר סרגיי גולדשטיין | צילום:
ההסתדרות הרפואית הביעה עמדות שנויות במחלוקת גם במהלך המלחמה בעזה. במאי 2025 קראה הר"י למדינה לאפשר מעבר בטוח של סיוע הומניטרי לתושבים בעזה. ביולי 2025 פנה יו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ציון חגי לרמטכ"ל, וביקש ממנו להבטיח הכנסת ציוד רפואי ואמצעים הומניטריים לרצועה. באוגוסט 2024 שלח איגוד בריאות הציבור בישראל, שהוא חלק מההסתדרות הרפואית, מכתב לשרי הביטחון והבריאות ובו טען כי נוכח התפשטות מחלת הפוליו בעזה יש לנקוט "פעולות כירורגיות ובהן הפסקת אש מיידית".
כניסת הוויכוח הפוליטי אל השדה הרפואי השפיעה במיוחד על ד"ר אמיר רובין, אורתופד ומנהל המערך האורתופדי ב"טרם". רובין החליט כי יצמצם בקרוב את פעילותו המרפאתית והכירורגית, בין השאר בעקבות הפוליטיזציה שנכנסה אל חדר הרופא בעידודה של ההסתדרות הרפואית.
"השיח נהיה אלים וכועס, הפכנו לחברה במאבק", אומר רובין. "אני מאשים באופן חד־משמעי את מובילי המחאות שמשתייכים באופן מובהק לצד אחד של הפוליטיקה, והרופאים ביניהם. היום פציינט נכנס לחדר הרופא במוד מלחמה. הוא מרגיש שמותר לו להגיד מה שהוא רוצה בתוך המרפאה, כי גם הרופא הוא אדם פוליטי שמרשה לעצמו להפר את הסדר הציבורי בשביל מחאה. אנשים עושים לי מחאות בתוך המרפאה שלי. כשאני שואל פציינט מה שלומו והוא אומר לי שכשכולם יחזרו הוא ירגיש טוב, זו הצהרה פוליטית. זו דוגמה קטנה, יש דוגמאות גרועות יותר".
ד"ר רובין מאשים את ההסתדרות הרפואית, שהפכה את עצמה לצד מובהק בשסע החברתי ויצרה מאבק סמוי בין רופאים למטופלים. "עשו כאן פוליטיזציה של הרפואה", הוא אומר. "הר"י חטאה בכך שהשתמשה בחלוק הרפואי כדי לעסוק בפוליטיקה. השיטה של שימוש בסמכות חברתית כאמצעי לשכנע, מכיוון שאני רופא או טייס – זו פוליטיקה של זהויות. הזהות שלי היא אסמכתא לכך שהדברים שאני אומר הם נכונים. זו אסטרטגיה טובה, אבל במקצוע הרפואה זה חמור במיוחד. לרופא יש תפקיד חברתי חשוב מאוד, וברגע שהוא הופך לפוליטיקאי, הרפואה מתפרקת.
רב־סרן (במיל') ד"ר עמוס סבו בפעילות מבצעית | צילום: באדיבות המצולם
"ברוב המקצועות הרפואיים, הקשר הטיפולי חייב להתבסס על אינטימיות מסוימת כדי שהטיפול יהיה יעיל. זו ברית אנושית חמה, קרובה. הרופא צריך להיות אמפתי, והפציינט צריך להרגיש את האמפתיה הזאת. ברגע שנכנסים למוד של מאבק, לא תהיה האינטימיות הזאת, והמפגש הרפואי נמצא במקום אחר לגמרי. מהר מאוד עולים תסכולים ונוצר עימות. זה לא חייב להיות באופן ישיר על פוליטיקה, זה יכול להיות על בקשה של המטופל שנראית לך לא הגיונית, ואתה מנסה להסביר לו, אבל הוא עכשיו במוד מלחמה ומרגיש שאתה מתנכל לו בגלל העמדות הפוליטיות שלו.
"מי שהכניסו את המאבק לתוך הרפואה הם הרופאים הפוליטיקאים. הוא כבר לא רופא, הוא לוחם, ולמען הדמוקרטיה הכול מותר, גם לסגור בית חולים ולפגוע באנשים. נעשה לגיטימי שרופא ימנע טיפול ממטופל כי הוא רוצה לדפוק את הממשלה, לגיטימי לעצור מלחמה כי בצד השני יש חולי פוליו או כי אנחנו מפחדים על החטופים".
בני ערובה
ד"ר סרגיי גולדשטיין הוא מנתח בכיר בבית החולים לניאדו בנתניה. עובדת היותו של לניאדו תאגיד ציבורי שהוקם על ידי קהילת צאנז, מאפשרת לו להתבטא בחופשיות רבה יותר. ההסתדרות הרפואית, הוא אומר, נחשפה במלוא הטייתה הפוליטית בתקופת הרפורמה המשפטית. "הר"י החזיקו את ציבור החולים כבני ערובה למטרות פוליטיות", הוא מאשים. "למשל, כשהם הכריזו על שביתה בזמן הרפורמה מסיבות פוליטיות, צמצמו מאוד את הפעילות, ביטלו ניתוחים מתוכננים שהחולים חיכו להם חודשים רבים, ביטלו את המרפאות שגם אליהן התורים ארוכים, ודחו פעולות אבחון שאולי לא מצילות חיים באופן מיידי, אבל לגילוי מוקדם יש השפעה על תחלואה ותמותה.
"אני אפילו לא מדבר על עוגמת הנפש, אלא על נזק של ממש. במהלך השביתה הזו מרפאות נסגרו, תורים בוטלו, ניתוחים לא בוצעו, חולים נשארו בבית. אחרי כמה שעות התקבלה החלטה מבית המשפט שביטל את השביתה, אבל יום העבודה כבר הלך והביקורים במרפאות התבטלו לגמרי. זה מנוגד לאתיקה הרפואית להשתמש בחולים לצורך יצירת הד ציבורי והשגת מטרות פוליטיות. מדובר באנשים עם מחלות וקשיים שלא מקבלים מענה מסיבות פוליטיות, כי ההסתדרות הרפואית או זרוע המחאה שלה, 'החלוקים הלבנים', מחליטים להשבית פעילות בבתי החולים ובמרפאות".
בחזרה לד"ר סבו. כאמור הוא לא מתנצל על הציוץ, אבל במבט לאחור הוא מבין שאולי היה נכון יותר לכתוב אותו מעט אחרת. בדומה לביקורת שנשמעת נגד ההסתדרות הרפואית, על השימוש שהיא עושה בחלוק הרופא לצרכים פוליטיים, גם הוא היה יכול להימנע ממנו. "אני חושב שלא דייקתי מספיק בציוץ, ואולי לא היה במקום לכתוב 'כרופא'. לכן גם מחקתי אותו. הייתי צריך לומר שאני מוכן לעשות זאת כרופא־לוחם. כמי שמשמש בתפקיד זה אני בהחלט רוצה לחסל מחבלים, וגם צריך לעשות זאת כדי להרחיק את הפצוע ממקור הסכנה", הוא מסכם.
תגובת ההסתדרות הרפואית: "ההסתדרות הרפואית בישראל היא ארגון א־פוליטי, הדואג לרופאות ולרופאים, למטופלים ולבריאות הציבור. היא פעילה מאוד בהסברה בזירות הרפואיות הבינלאומיות, ושומרת על מקצועיותם ומעמדם של רופאי ישראל. כללי האתיקה חלים על כל רופאה ורופא, בישראל ובעולם, בלי שום קשר לשייכותם הארגונית".
עוד כתבות בנושא
