תכולת הספרייה הספרייה בבית משולבת מספרי קודש בחלקה התחתון, וספרי חול בחלקה העליון. בין ספרי הקודש יש ש"ס בבלי (שלמדתי הרבה) וירושלמי (ממש מעט); כתבי הרב קוק, "ליקוטי הלכות" של רבי נתן מברסלב נחמן ו"מי מרום" לרב חרל"פ. לאחרונה רכשתי וסיימתי את תשעת הכרכים של מניטו. בחלק העליון ישנם ספרים שצברתי במהלך השנים, בעיקר ספרי הגות, ביוגרפיות (מנחם בגין, יאיר שטרן ואחרים), קצת פסיכולוגיה והיסטוריה צבאית. בלב הספרייה ניצבים כל גיליונות כתב העת "השילוח", כתב העת "צריך עיון" וספרי ספריית שיבולת, שהוצאנו לאור במהלך העשור האחרון.
הספרייה במשרד מורכבת בעיקר מספרי הגות. נמצאים בה מרבית ספרי הוצאת שלם, והרבה ספרי מקור באנגלית. בצד עומדים בגאון עותקים ישנים מאוד של חיבורי הרצל, ז'בוטינסקי, בן־גוריון, צ'רצ'יל, סולז'ניצין, והרבה גיליונות של "השילוח" המקורי מתחילת המאה העשרים. לצערי אני לא קורא מספיק פרוזה וספרות יפה, ומתכוון לעשות זאת יותר בשנים הקרובות.
שיטת מיון בחלק התחתון שבבסיס הספרייה נמצאים התנ"כים המשפחתיים, חומשי "מקראות גדולות", ופרשני התורה והתנ"ך. מאז שלמדתי תנ"ך עם הרב אליעזר קשתיאל, הוא הפך להיות אבן היסוד של ההבנה שלי את רעיון המלכות. אני חוזר ומעמיק בספרי הנביאים ומבין מדוע הם השפיעו כל כך על האנושות. החלק השמאלי של הספרייה מורכב מפרשני ההלכה, תלמוד בבלי וירושלמי, רמב"ם, ראשונים ואחרונים, והעמודה הימנית מלאה בספרי אמונה וחסידות. סט מיוחד שתופס מקום הוא "תורה שלמה" של הרב כשר. במדפים למעלה מסודרים ספרי החול, ההגות, הפסיכולוגיה, הפילוסופיה, ההיסטוריה ועוד, אבל ספריית העיון האמיתית נמצאת כאמור במשרד.

עמיעד כהן | צילום: יוסי אלוני
מדף קרוב ללב יש לי סט קטן, שחוק ובלוי, של תלמוד בבלי שהולך איתי הרבה שנים. מגיל צעיר אני אוהב גמרא, מאז שבכיתה ז' הצטרפתי לאבי לשיעור הדף היומי אצל הרב שלמה ריסקין. אחרי הצבא ישבתי בבית המדרש במשך כמעט ארבע שנים ולמדתי שלושה סדרי עיון ביום. היום, לצערי, אני לא מספיק ללמוד הרבה תורה. במהלך השנים הרגלתי את עצמי ללכת עם גמרא קטנה ולהספיק ללמוד מתי שאני יכול – בטיסות, במילואים ובכל הזדמנות. אומנם רמת הלימוד ירדה ואלה כבר לא סדרי עיון, אבל השחיקה של הסט הקטן מראה לי שאני עדיין קצת מחובר לבית המדרש.
השפעת המלחמה כמעט חצי מהשנתיים האחרונות ביליתי במילואים, רובם על גבול הצפון. בתחילת המלחמה ניסיתי להעמיק יותר בסוגיות של אסטרטגיה וביטחון לאומי, וקראתי שוב ספרים כמו "משבר" של קיסינג'ר, "מסך של חול" של יגאל אלון, "ייחוד וייעוד" של בן גוריון, ו"שורשי המלחמה" של דונלד קגן.
על ארבעה ספרים
כניעה
מישל וולבק, כתר
ישראל חסרה סופרים גדולים שמתארים את המציאות הפנימית של האומה, כמו שוולבק עושה לאירופה. הספר מתאר עתיד צרפתי לא רחוק, על רקע עלייתה לשלטון של מפלגה מוסלמית. הקורא מקבל היכרות עם נפשה של האליטה האירופית, ומבין שדעיכתה והתאסלמותה של מערב אירופה כמעט בלתי נמנעת.

| צילום: ללא
סקיפיו אפריקנוס
ב"ה לידל הארט, מערכות
ישנה חשיבות אדירה בלימוד היסטוריה צבאית, מדינית ואסטרטגית. סקיפיו היה מצביא רומי שניצח במלחמה הפונית השנייה והכריע את חניבעל. למרות זאת, האליטות הפוליטיות חששו ממנו והאשימו אותו בשחיתות, והוא בחר לעזוב את רומא. כן, זה קצת מזכיר לי את ההתנהלות של אליטות פוליטיות בימינו מול מנהיגים מצליחים.

| צילום: ללא
סוד מדרש התולדות
הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו), ספריית חווה
הרב אשכנזי מציע קריאה רוחנית היסטורית של התורה כתהליך בירור זהות האדם והעם העברי. מתוך כך הוא מאיר גם את האופן שבו עלינו לראות את התהליכים ההיסטוריים שאנו נמצאים בהם, כשהכול מבוסס על פירוש מדויק ומעמיק לתנ"ך, למדרשים ולקבלה.

| צילום: ללא
The War of the World
ניל פרגסון
ההיסטוריון הדגול מספר מחדש את ההיסטוריה של המאה העשרים, ומראה כי שתי מלחמות העולם היו למעשה רצף אחד. בספר ניתן דגש על יחסו של העולם ליהודים.

| צילום: ללא