זיכרון ילדות תרבותי. אני פעוטה בת שנתיים, אולי שלוש, בכל פעם שנשמע הפיפס של "קול ישראל מירושלים" ומתחילות החדשות אני רצה בבעתה לארון ומתחבאת בין הבגדים. נדרש לאמא שלי הרבה זמן למצוא אותי ואני ממררת בבכי ורועדת מפחד. לא משנה כמה פעמים מרימים אותי על הידיים ומנסים להרגיע אותי, הריטואל חוזר על עצמו. עד היום אני שונאת חדשות גם אם הן טובות. מבחינתי: No News Good News.
ספר שקראת פעמיים. "נווה קיץ" מאת סלואן וילסון. ספר שקראתי בנעוריי עשרות פעמים והשפיע על מי שהייתי אז. סיפור אהבה המתרחש באי אורנים במדינת מיין בארצות הברית בין זוג מבוגרים וזוג בני עשרה.כמובן התחברתי לסיפור האהבה של הצעירים, אני אפילו לא זוכרת את סיפור האהבה בין המבוגרים. דמעתי, בכיתי, התרגשתי, חלמתי והתפללתי לאהבת נעורים שכזו שלמזלי זכיתי בה.
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. עם אבא ואמא שלי ולספר להם מה התרחש בחיי מאז שהלכו לשוט על ענן. לבקש סליחה אם חטאתי או פגעתי. לספר להם על ההצלחה של "מלכת היופי של ירושלים" ששתיים מהדמויות המרכזיות בו נכתבו בהשראתם. אבי ליווה את כתיבת הספר ולא זכה לחזות בהצלחתו כי הלך לעולמו זמן קצרצר לפני צאת הספר לאור. ובעיקר לספר להם על שלושת הנינים המופלאים שלהם שממשיכים את השושלת שהם עומדים גם במותם בראשה.
הכי מעניין
דמות שמעניקה לך השראה. עינב צנגאוקר ומאבקה הבלתי מתפשר למען חירותו של בנה מתן. עינב וכל האמהות הנלחמות להצלת ילדיהן.
עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. עם כל מי שחי בארץ שבה אין מלחמה. עם כל מי שאינו חושש מהדפיקה בדלת. עם כל מי שמגדל את ילדיו להיות אנשים ולא חיילים, עם כל מי שבביתו אין לא ממ"ד ולא מקלט. עם כל מי שמרגיש בטוח בארצו ובביתו.
מקום המפלט שלך בימים קשים אלו. ב־22 ביוני 2025 הרס טיל איראני את ביתי ואת הרחוב היפה והשקט שבו גרתי. השמיים נפלו והרגשתי כמו ילדה אבודה. אולם למזלי חבריי ומשפחתי בהרבה אהבה ותמיכה עזרו לי לקום מחדש על הרגליים. אחרי חודשיים בבית מלון כמפונה, מצאתי דירה מול הים, שאחרי הסערה שאיימה להטביע אותי היא חוף מבטחים, ומהמרפסת שלה נשקפות השקיעות היפות בעולם.
מי מצחיק אותך. "הגשש החיוור". הומור שהפך לקאלט: "היה מנוע", "סע לשלום המפתחות בפנים", "הקפיטריה בטבריה" ו"נשרקה". תמצית הישראליאנה בלי להעליב אף אחד ואף עדה. הומור שגם כשהוא בא עם ביקורת הוא מלא אהבה. שלושה כישרונות בלתי נשכחים - גברי, פולי ושייקה, תמיד מצחיקים אותי, אף שמאז 7 באוקטובר אני כמעט לא צוחקת.
מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלך. משפחה. בלי התחכמויות, בלי קיצורים ובלי שם חיבה. היש בשפה העברית מילה חזקה יותר ממנה?