זיכרון ילדות תרבותי. אבא שלי ואחיו יושבים ביחד בסלון ורואים בטלויזיה הופעה בשחור־לבן של ג׳ו עמר והאנדלוסית ושרים בקולי קולות את שירי ילדותם. על השולחן היו ערק, בוטנים וסרדינים עם לחם שחור. אבא שלי חשף אותנו למוזיקה השורשית שלנו. תמיד הייתה מוזיקה בבית - אנריקו מסיאס, פיוטים, ג׳יפסי קינגס וחוליו איגלסיאס - ותמיד הוא שר יחד איתם עם אור בעיניים ושמחה, אחחח, געגועים.
ספר שקראת פעמיים. משפטי הרב קוק, מורי ורבי, שם הוא נותן דרור וחופש לנפש האמן להיות היא ולא לנסות להיות שום דבר אחר בעולם הזה כי תפקידו כה חשוב ונצרך וכמה זה מנחם לשמוע מרב גדול וסמכותי שמותר לי להיות אני ושאין לי מה להילחם בנשמתי להיות משהו אחר. מזל שפגשתי בכתביו, ובזכותו בחרתי באמת שלי.
דמות שמעניקה לך השראה. אתי אנקרי, הזמרת הכי עמוקה וטובה בארץ לדעתי. אתי היא המורה הראשונה שלי ללימודי ימימה (היא הייתה תלמידה ישירה שלה) ולמדתי אצלה יותר מעשור. היא לימדה אותי מי אני, פרשה לי כנפי רוח לשיר בשיעורים ובמפגשי מוזיקה ותמיד חיזקה את ידי, נפשי ורוחי להמשיך לשיר.
מקום המפלט שלך בימים קשים אלה. מפגשים עם הקהל שלי, הופעות, סדנאות, לראות את העיניים של כולן מקרוב ולתת להן חיבוק דרך השירה והניגון. בנוסף אנחנו נפגשות כל ראש חודש למפגש יוצרות ומוזיקאיות, לשפוך שיח לב ונפש עם רוחמה בן־יוסף ואודהליה ברלין אחיות ליבי, לשיר יחד ולהתחזק, וזה מטען נייד לנשמה שלי. וכמובן המטבח של אמא שלי כשאני באה לביקור בימי שישי. לא היה ולא יהיה על מצעד הסירים שמחכה לנו בכזו התרגשות שאנו באים לבקר אותה, אין על אמא שלי בעולם.
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. הייתי רוצה לשבת לקפה עם סבתא מזל שלי שהיא הכוכבת שלי בהופעות, ובעיקר להבין ממנה איך היא עשתה את הכול: איך היא ילדה את אמא שלי באונייה, איך הם גרו 12 נפשות בבית של שלושה חדרים, איך היא כיבסה בידיים ואפתה לחם כל שבת, איך היא הכינה את הקוסקוס שהספיק לכולם, איך הן עשו את זה פעם. אני עם שני ילדים, רצה אחרי הזנב של עצמי בין כל התפקידים.
עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. עם המורה שלי הרבנית מיכל פרץ, הייתי רוצה לראות את העולם דרך העיניים שלה ליום אחד. להרגיש איך זה לחיות בעולם הזה שרק הבורא ועבודת המידות שלך מול עינייך, ואיך זה לחיות בחסד מתמיד בלי להרגיש שאת עובדת רגע אחד אלא מהלכת בעולמו של השם מטוב – לטוב יותר.
מי מצחיק אותך. אחותי הגדולה אדל רון. היא שחקנית וסטנדאפיסטית קורעת מצחוק. היא מצחיקה אותי מאז שאני זוכרת את עצמי בחיקויים ופרצופים שהיו קורעים את כולנו. עד היום בהצגות שלה ובסרטונים שהיא מעלה אני צוחקת בקול רם בחדר ובעלי צועק מהסלון: את עוד הפעם שומעת את אדל נכון?
שיר שנוגע בך במקום מיוחד. ״אין עוד מלבדך״ של ישי ריבו מפלח לי את הלב.
מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלך. בנות אלבחר אימפריה.