"בין התשוקה לכיסוף / בין אחדות להפרדה / נופלת עוד גדר מהגדרה / בין סתירה לסטירה / ואז ישנה הארה"
(מתוך השיר "אבי־נועם")
האלבום החדש והמסקרן של דניאל גד, "דבר והיפוכו", הוא בנפשו. בנפשו ממש. אפילו שמאחוריו הופעות מרשימות בסדרות טלוויזיה פופולריות כמו "שבאבניקים", "השוטרים", "גאליס" ו"המזח", תפקיד ראשי בסרט "מפריח היונים" ועוד - עדיין לא הייתה לגד יצירה שהוא לא הסתתר בה מאחורי דמות. הפעם הוא שם את עצמו בפרונט: חשוף, אינטימי, אמיתי. ועדיין, השיר הפותח את האלבום, ״אבי־נועם״, נולד בהשראת אבינועם לסרי - בחור הישיבה שגד מגלם בסדרה שבאבניקים.
"׳אבי־נועם׳ נולד בתרגיל של אלירן מלכה, שביקש ממני לכתוב פוסט על פרק בעונה השנייה של שבאבניקים״, הוא מספר. ״בפרק, אבינועם שר את הניגון של הבעל שם טוב, כשגדליה מתארס ובאותו הפרק הוא גם רוקד לצלילי שיר של אטה ג'יימס בתוך בית המדרש. המרחק הזה בין שני ה״ניגונים״ העיף לי את הדמיון. שניהם מתקיימים באותו אדם, באותו פרק, אף שהחזות החיצונית של אבינועם משדרת משהו ספיציפי, שלא לומר משהו שלאנשים יש הרבה דעות קדומות עליו. לראות שיש לו עולם פנימי רחב כל כך, שמתקיים בין הבעש״ט לאטה ג'יימס - הצית בי משהו.
דניאל גד | צילום: טל עבודי, איפור: אניה וולקוב, סטיילינג: חומי פולק
"כתבתי אולי 40 בתים לשיר, לאורך הדרך. הבנתי שצריך לצמצם אותו ונשארו 12. שם השיר, 'אבי־נועם', זה כאילו על השם של הדמות, אבל יש שם איזה מקף קטן שבא לשים דגש על תהליכים רוחניים שקורים בעולם שלנו והביטוי שלהם הוא בנועם ההליכות, בעולם הגשמי, בבין לבין".
אל המוזיקה הגיע גד מתוך רצון לתת דרור לנשמה שלו. אחרי 15 שנה של יצירה טלוויזיונית וקולנועית, שכל אחת מהן מגדירה את השגרה שלו במשך תקופה וגוררת אותו אל הניואנסים הדקים של הדמויות שגילם, החליט גד לצאת למסע ולפגוש את עצמו.
"זה נכון שאתה פוגש את עצמך בכל יצירה, אבל זה מסלול עקיף. בסוף אתה עובר דרך טקסטים ומילים וחוויות שהיוצר חווה וכתב בהשראת אירועים פרטיים. אבל האלבום הזה הוא דניאל. דניאל גד. על אמת. זה אני מגיל 16 שכותב למגירה ואף אחד לא יודע, אלו טקסטים שיצאו ממש מעמקי ליבי ונפשי ומחברים אותי לעצמי".
מתוך התשוקה הגדולה להתמסר לטקסטים ולמנגינות, הוא ויתר על הצעות לשחק בסדרה ובהצגת תאטרון. "כבר שלוש שנים אני בתוך זה", הוא מעיד. "אמרתי לעצמי שאם אני באמת רוצה לגרום לזה לקרות, אני חייב לנקות את היומן ולהתמקד. יש לזה מחיר כלכלי אבל אני ממש שלם איתו".
גד אפילו חזר לגור אצל הוריו ברחובות, אחרי שגר במשך שבע שנים בדירה בתל־אביב. "הבעלים של הדירה ביקש להיכנס אליה לפני החגים, אז אמרתי לעצמי שגם ככה אני עם המשפחה בחגים, אז אולי כדאי לחזור הביתה. עשיתי חושבים בנושא הכלכלי, כמה אני צריך באמת כדי לסגור את האלבום, והבנתי שאני לא יכול גם להחזיק דירה ולשלם שכירות וגם להפיק את האלבום, אז ויתרתי על תל־אביב כרגע".
האלבום, שהופק ברובו עם המוזיקאי יוספי שלמה, משלב סגנונות מוזיקליים שונים, ומחבר בין מוזיקה אתנית לנגיעות אלקטרוניות וראפ. את יוספי פגש גד כשהשתתף בסרט הקצר "עַיִן לְבָנָה", שהיה מועמד לאוסקר בשנת 2021. "אחרי שהסרט יצא, נסענו לקדם אותו בארצות הברית", מספר גד. "באחת הנסיעות בלוס־אנג'לס נסענו שעות ברכב, אז התחברתי לבלוטות' והשמעתי את המוזיקה שאני אוהב. יוספי אמר לי: 'אני רואה שהמוזיקה שאתה אוהב מאוד מגוונת'. הוא פשוט הציע לי שנעשה מוזיקה יחד, ומיד אמרתי לו כן.
"בכל תסריט אחר לא היה לי ביטחון לגשת לחומרים שלי. אם כבר שרתי, תמיד היה לי נוח להסתתר מאחורי דמות בסדרה ששרה. תמיד היה לי נוח לחיות במרחב של הדמות. הבאתי את עצמי, אבל בתוך עטיפה מסוימת. הפעם, מכיוון שזה קרה סביב סרט גדול שמועמד לאוסקר ושגל גדות דיברה עליו, ופגשנו את הריסון פורד במסע הזה - זה נתן לי את הכוח לומר 'כן'. אני חושב שלמדתי מזה להיות פתוח, לקפוץ על הזדמנויות ופשוט לומר כן".
מלוס־אנג'לס המשיך גד לסאן־דייגו וניקה את הראש בגלישה, אחד הדברים האהובים עליו. יוספי בינתיים חזר לארץ, הלחין שני קטעים מהאלבום והבטיח להשמיע אותם לגד כשיחזור. וכשחזר, כמו משום מקום, הוא קיבל טלפון משולי רנד, שהכיר במהלך העבודה על "שבאבניקים". "זאת הייתה הפעם ראשונה ששולי רנד מצלצל אליי", אומר גד. "הוא בירך אותי על ההצלחה של 'עין לבנה', ואז אמר לי 'דניאל, בתכל׳ס התקשרתי אלייך כי שמעתי את הקול שלך, שמעתי אותך שר, ואני חושב שאתה צריך להתחיל ליצור מוזיקה'.
"באותו הרגע הרגשתי כאילו הקב״ה מדבר איתי דרך שולי רנד, ויש לי כמו סימן לנתיב שאני רוצה להתחיל לצעוד בו, כי הרי אין סיכוי ששולי מכיר את יוספי או יודע על ההצעה שהוא נתן לי".
גד ניתק את השיחה, סימס ליוספי "מתי נפגשים", ומאז הם יצאו למסע.
"לו רק נצליח לרתום / את תנועות מחול ליבנו / לסדר בראשנו / להפוך מספדנו למחול"
(מתוך השיר "ושכנתי בתוכם")
דניאל גד, 34, נולד וגדל ברחובות בבית חם ועוטף. אביו הוא שמחה גד, כדורגלן עבר ששיחק במכבי שעריים. בתור ילד גם הוא שיחק כדורגל, עד שנאלץ לבחור. "אני חושב שאבא שלי זיהה שלא היה לי ברגליים קסם כמו שהיה לו", אומר גד. "הוא הבין שהפוטנציאל שלי גדול יותר בעולם המשחק, ובגיל 16, כשהבנתי שאני לא יכול גם וגם, בחרתי במשחק".
"לבחורי ישיבה יש רגשות ורצונות כמו לכל אחד אחר". השבאבניקים | צילום: באדיבות HOT ודורי מדיה
הוא החל את דרכו בבימת הנוער בעירו, בהמשך שירת בתיאטרון צה"ל, וכשהשתחרר למד בניסן נתיב. הוא מגיע מבית חילוני מסורתי, כזה ששומרים בו שבת וכשרות, וכיום הוא גם משתדל לשמור מצוות וללמוד. דרך אלירן מלכה, יוצר שבאבניקים, נחשף לרב אברהם זגדון, שתורתו היא הבסיס לסיפורי המסגרת של שבאבניקים. הרבה לפני כן, בגיל 13, נחשף לתורתו של רבי נחמן מברסלב. "זה היה ניגון שלא שמעתי מעולם", הוא אומר. "במוזיקה וגם במשחק, וגם בחיים בעצם, הרבה פעמים אני משתדל לבחור תפקידים או לשאוף לתפקידים שאני מזהה בהם ניגון שאני יכול להתחבר אליו, או שאני יכול לתרום לו. אז התחברתי לניגון של פנימיות התורה שהחסידות מביאה לעולם, שהגיעה אליי לראשונה דרך רבי נחמן בגיל 13.
"בבית הכנסת של סבא וסבתא שלי פגשתי את יהודה סעדו (זוכה 'הכוכב הבא', ר"ר), אמן ומוזיקאי אדיר בעיניי, והתחברנו שם, למרות שהוא גדול ממני בעשור, והוא הביא אותי לראשונה להכיר את רבי נחמן וחשף אותי אליו. משם המשכתי ללמוד ליקוטי מוהר״ן, סיפורי מעשיות ועוד ספרים של רבנו. לאט־לאט נחשפתי גם לרבי מלובביץ׳, ואני אוהב ללמוד תניא".
אבל כשהוא מחפש את נקודת ההתחלה הראשונית, גד נזכר בבית הכנסת הגדול ברחובות, בית הכנסת "אהל שרה", שהוא התפלל בו לצד רבה הראשי של העיר, הרב שמחה הכהן קוק זצ"ל. "הוא היה באמת איש אוהב אדם, כל אדם באשר הוא", אומר גד. "לא עניין אותו דתי, חילוני, מסורתי, חרדי. זה לא דיבר אליו. הרב גר רחוב אחד לידנו, אז אחרי התפילה היינו מלווים אותו הביתה. הוא היה מדבר איתי ומתעניין בשלומי, וכששאל מה אני עושה, עניתי שהחיים מובילים אותי למקום של קולנוע וטלוויזיה ומוזיקה. אז הוא בירך אותי שאזכה לחבר בין עולמות".
מפגש בין עולמות. גד בהופעה | צילום: אוראל דוקרקר
הברכה התגשמה, ובמיוחד בדמותו של אבינועם, אולי הדמות המזוהה ביותר עם גד. "אבינועם היה בתת־מודע שלי", הוא אומר. "בהתחלה עוד לא ראיתי את זה מול הטקסט, אבל כשקיבלתי את התפקיד הבנתי שכל הקטע של אבינועם, כל המהות שלו, הוא הרצון לקרב ולחבר בין עולמות. הבנתי שזה באמת קשור לברכה שבירך אותי הרב קוק.
"כשאני מסתכל על הברכה שלו ממרחק הזמן, אני מבין שהחיבור הזה מתקיים בתוכי כל הזמן. אבא שלי רומני פולני ואמא עיראקית טריפוליטאית. התחנכתי במסגרות ממלכתיות, ולצד זה תמיד היו בית כנסת ומסורת ולימוד. ב'שבאבניקים' זה הגיע מבחינתי לאיזה שיא של קידוש השם וקירוב לבבות.
"חרדים אומרים לי תודה על זה שסוף־סוף מציגים אותם לא כאופסייד, לא באור נבדל או מיוסר או סובל. חברים חילונים אומרים לי: שמע, אני כבר לא מסתכל עליהם כמו שהסתכלתי בעבר. ׳שבאבניקים׳ גרמה לאנשים להבין שגם לבחורי ישיבה יש רגשות ורצונות בדיוק כמו לכל אחד אחר. אז נכון שבחזות הם משדרים מישהו שיש לו כללים וחוקים אחרים, אבל בתכל׳ס הנפש חיה, האדם חי".
צילום: טל עבודי
העונה האחרונה עשתה עמו חסד, ודמותו של אבינועם לוטשה והפכה לבולטת יותר. "היו לי הרבה שיחות עם אלירן על הדמות של אבינועם. אמרתי לו: הבנו שהוא בחור מקסים, שובה לב, מיוחס, אבל מה מתחת? בוא נחצוב, מה מחזיק אותו בעולם החרדי? למה הוא לא יוצא בשאלה אם הוא כל כך נמשך ללימודים בבצלאל ולקפה בממילא? רציתי בעצם שהוא יראה את הצד השני של אבינועם, שזה החיבור למקום שהוא מגיע ממנו.
"אבינועם הוא גיבור טרגי. הוא לא מוצא שייכות עד הסוף בעולם החרדי. וביום שהוא יבין שהשייכות נמצאת בתוך עצמו - תסתיים הסדרה. למזלנו הוא עוד לא מצא, ואני מקווה שיהיה לסדרה המשך. תשובות אפשר לקבל אצל היוצר".
בשיאו של פרק הסיום נושא אבינועם מונולוג בחשיבות החיבור למדינה ולעם. "אני חושב שהפרק הזה מביא הרבה מהשיח הציבורי שקיים כיום, אבל הוא מביא אותו עם ניחוחות של הקשבה", אומר גד. "כצופה אפשר להזדהות עם שני הצדדים, גם עם לימוד תורה כבחינה של שמירה רוחנית, וגם עם שירות צבאי כבחינה של הגנה גשמית. קטונתי מלמצוא את הנוסחה המתאימה, אבל אני כן חושב שאם השיח הזה קיים כבר, ההתאמות כנראה יגיעו.
הכתיבה של העונה האחרונה הסתיימה לפני 7 באוקטובר, בכוונה לצאת לצילומים אחרי החגים, אלא שהם נדחו בעקבות המלחמה. מהר מאוד היה ברור שהסדרה עצמה צריכה להתאים את עצמה למציאות: הדי המלחמה שולבו בה, כשאבינועם מוביל את החיבור למדינה ולנעשה מסביב. השיא, פרק הסיום של העונה, מתמקד במסע של החבורה להציל תפילין מקיבוץ שנהרס ביום הטבח. התפילין שייכות לנער שאביו נרצח, והמסע להצלתן הופך להזדמנות לארבעה למצוא משמעות ולבחון את מחויבותם לערכים שמעבר לחיי הישיבה.
הביא את הקאנון. אמיר אלייב | צילום: צילום מסך
נתן את הדחיפה. שולי רנד | צילום: אבישג שאר־ישוב
חצב לעומק. אלירן מלכה | צילום: אבישג שאר־ישוב
"גם בפרק הזה יש התייחסות לקול שקוף משני צידי המפה, הקול של השבאבניקים, אלה שאין להם כישורי למידה לשבת וללמוד שלושה סדרים. יש כאלה שבחרו להתנדב בזק"א, בעזר מציון. חלקם פגשו את קו האש מקרוב. מהצד החרדי הם שבאבניקים, ומהצד החילוני לא מכירים בהם כמשרתים.
"מאז 7 באוקטובר אנחנו מבינים שהמחיר של החיים פה מותנה בשתי הבחינות האלה: גם בהגנה גשמית וגם בהגנה רוחנית. בליל התקיפה מאיראן - עם כל הכבוד לכיפת ברזל שאנחנו חיים בזכותה - היה ברור שיש פה גם אלמנט שהוא מעל השכל, אז אני בעד שכֹּל אחד יירתם במה שהוא יכול. אם התורה היא חייך אז שב ותירתם בשלושה סדרים, ואם אתה לא לומד אז תתגייס, והצבא צריך לעשות הכול כדי לאפשר אורח חיים חרדי לחיילים החרדים. יש הזדמנות לפתרון, יש הזדמנות למקום טוב יותר, אבל דרושות התאמות משני הצדדים".
"כי לפעמים יש בתוכו / תכונה מיוחדת / לקרב רחוקים / לאחד נפרדים / לכנס אותיות נפזרים / עלים עלים עלים / בתוכך ניחוחות פרדסים / רעיונות קדושים / במרחבים מפוזרים / מחפשים דרכם / לתוך דירה /בעולמות תחתונים"
(מתוך השיר "אותיות נפזרים")
בסדרה "המזח" של כאן 11 - דרמה היסטורית שמבוססת על אירועים אמיתיים ממלחמת יום הכיפורים, שהייתה אמורה לעלות לשידור ב־9 באוקטובר ושידורה נדחה לזמן ממושך - גילם גד את דמותו של סגן שלמה ארדינסט, מפקד מוצב המזח, המתמודד עם דילמות מוסריות קשות תחת מצור כבד. באלבום מופיע שיר מתוך הסדרה, שגד הלחין למילים "מן המיצר קראתי י־ה". השיר, כמו שירים נוספים באלבום מלווה בנגינת קאנון של אמיר אלייב.
"את אמיר ׳גיליתי׳ בהופעות של דודו טסה", אומר גד. "לא ממש הבנתי מה אני שומע, מה זה הצליל הזה. סבא רבא שלי מצד אמא היה שומע פריד אל־אטרש ואום כולתם, אז הכרתי את הכלים האוריינטליים, גם דרך אהובה עוזרי. בנגינה של אמיר הנשמה יוצאת דרך הקאנון. ביקשתי ממנו שיעור בקאנון, ומאז מצאתי חבר לחיים. כששיתפתי אותו שאני עובד על אלבום הוא הגיע לאולפן והתחיל לנגן, ואז שאל אותי באיזה שיר אני רוצה שהוא ישתלב. אמרתי לו: בגדול הייתי רוצה שתנגן בכל האלבום. ובאמת, באלבום יש שני צירים מוזיקליים מרכזיים - אחד של הצליל האוריינטלי שבא לידי ביטוי בנגינה של אלייב, והשני הוא העולמות האלקטרונים שיוספי מגיע מהם״.
שוב מפגש בין עולמות. בין ניגודים. בדיוק כמו הסיפור של דניאל גד בעצמו. בקרוב הוא גם יצא לסיבוב הופעות קצר בזאפה ירושלים (14.8), בהיכל התרבות בתל־אביב (21.8) ובזאפה הרצליה (2.9), והוא מתרגש מאוד לקראתו. "אני כל הזמן בוחר מחדש לאהוב את מה שאני עושה כי אני מבין את כוחן של מוזיקה ויצירה לחבר בין הלבבות ולקרב״.
ואי אפשר לסיים בלי מילה על זוגיות, כמובן: "המשפחה שלי נותנת לי המון כוחות בחיים. הייתי שמח להקים אחת משל עצמי. אני רוצה את זה, אני מכוון על זה ואני מתפלל על זה, ומקווה שאזכה בקרוב״.
עוד כתבות בנושא
