זיכרון ילדות תרבותי. בילדותי בשנות ה־60-70 גרתי בירושלים עד גיל 12, ובמשך כמה שנים, כל חנוכה היינו הולכים לראות את פסטיבל שירי הילדים המיתולוגי בבנייני האומה. זמרים מוכרים שרו את השירים ואחרי ההפסקה ילדים שרו את אותם שירים. צפיתי בהם בהערצה. אחרי המופע קנינו תקליטים ושמענו את השירים בהתלהבות בבית.
ספר שקראת פעמיים. "טירת הזכוכית" של ג׳נייט וולס. זה ספר מרגש ומעורר השראה על משפחה לא שגרתית, ועל כוח רצון לצמוח מתוך כאוס מוחלט. זה ספר שנשאר בלב ומעורר מחשבה.
דמות שמעניקה לך השראה. קוקו שאנל תמיד שימשה עבורי השראה. היא הייתה אישה חזקה, מהפכנית, פורצת דרך, והלכה עם האג׳נדה שלה עד הסוף. היא פיתחה סגנון ברור ומובהק שנשאר נצחי, ייחודי ותמיד נוטף ממנו ניחוח של סטייל ואיכות. אני חושבת שהושפעתי לאורך הדרך גם מהסגנון שלה וגם מהנאמנות הזו לעצמה, לסגנונה ולכתב ידה.
מקום המפלט שלך בימים קשים אלה. הבית. אני אוהבת מאוד לעשות דברים, לצאת, לחוות, אבל בסוף תמיד לחזור הביתה. אני אוהבת להיות מוקפת בחפצים ובאוספים שלי ובעיקר בבני המשפחה שלי. אני אוהבת שהבית מלא ושוקק חיים, ולפעמים גם את השקט, עם מוזיקה נעימה ועוטפת.
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. הייתי רוצה לשבת עם כל האמהות והנשים של החיילים הקרביים ולהגיד להן שאני מורידה בפניהן את הכובע על איך שהן שורדות את התקופה הקשה הזו שעוברת עלינו.
שיר שנוגע בך במקום מיוחד. Shape Of My Heart של סטינג. אני מאוד אוהבת גם את המלודיה שלו וגם את תוכנו. זה שיר על אהבה ועל איך אנשים מביעים אהבה בצורות שונות, ושזו תחושה פנימית מורכבת.
עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. הייתי מתחלפת ליום אחד או יותר עם אחת מהנשים האלה מאירופה שמצלמות לאינסטגרם את הבתים המסוגננים שלהן. תמיד נראה שהן גם גרות באזורים יפים במיוחד, ואני בטוחה שהחיים שלהן הרבה יותר שלווים ורגועים מהרבה בחינות.
מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלך. יש לנו כמה וכמה, אבל השתיים הכי פעילות - הקבוצה של המשפחה המורחבת עם האחים שלי ומשפחותיהם ואמא שלי - ״בצלאל אימפריה״, ושל המשפחה המצומצמת שלי - ״הרוננים״ (שם המשפחה של ליאור בן זוגי ושל הילדים שלי הוא רונן).