משה נסים ראה בעיניו את כל מלחמות ישראל מקום המדינה ועד היום. במלחמת יום הכיפורים הוא היה חבר כנסת, במלחמת לבנון הראשונה כבר היה שר בממשלה. אבל הישגיה של המלחמה עם איראן, לדבריו, מגמדים את כל המערכות הקודמות. "אני כבר שנה שלמה מסתובב ואומר שאנחנו לקראת הימים הכי גדולים שיבואו לעם ישראל", הוא אומר. "את חיזבאללה חיסלנו, בסוריה נפל המשטר, את חמאס אנחנו בדרך לחסל, וכמובן נחסל את הגרעין האיראני. אם נעשה את זה, נהיה במזרח תיכון חדש. צודק נתניהו באומרו שאין לנו 'אויבים', האויב היה איראן. הפלנו אותו, ואנחנו בעידן חדש שבו אין בעיות ביטחון למדינת ישראל. המעלה הכי גדולה שיכולנו לצפות לה מאז קום המדינה, ואף לפני כן".
אתה חושב שאנחנו בימות המשיח?
"אני לא בר סמכות להגיד את זה, אבל אני אומר שהכול סייעתא דשמיא. והסייעתא דשמיא הכי גבוהה הייתה שהקב"ה נתן לנו את טראמפ ולא את הבזויה הזו, קמלה האריס. אם היא הייתה נבחרת, לאיראנים היו היום שתי פצצות אטום".
מותר לנו להיות באופוריה?
"כן, מגיע לנו. מפני שאנחנו לקראת עידן שלא היה כמותו ולא חלמנו עליו".
משה נסים | צילום: נעמה שטרן
השיחה שלנו מתקיימת ימים ספורים לאחר הפסקת האש – הזמנית אולי - בתום מבצע "עם כלביא". כדי לנתח את ההישג, נסים מספר גם על היחס המורכב שלו כלפי הממשלה והעומד בראשה. "בנימין נתניהו היה בעיניי ראש ממשלה טוב, שהצעיד את המדינה לימים טובים. היה לנו קשר הדוק בעבר, והוא היה מתייעץ איתי. המפגשים נערכו תמיד אצלו בבית, לא במשרד. אווירה יוצאת מן הכלל. כשהיה צריך להעיר לו – הערתי. אבל כשקמה הממשלה הנוכחית, התאכזבתי מרה מנתניהו. זה שינה הרבה מדעתי עליו, וגם אמרתי זאת בפומבי. את המשא ומתן הקואליציוני ניהלו במשך חודש וחצי - תאמיני לי, אם הוא היה מבקש ממני, בתוך חמישה ימים הייתי מרכיב ממשלה. ניהלו משא ומתן עם חמש מפלגות, כל אחת מהן הביאה מאתיים סעיפים, חלקם מלוכלכים, מבישים, בלתי נסבלים, מעוררי סלידה. ונתניהו מצידו היה כנוע, ענה אמן על כל הלכלוך הזה. הליכוד הסכים לעשות בנושאים דתיים ולא דתיים כל מיני מהלכים בזויים. אמרתי שראש ממשלה צריך לגלות מנהיגות, ואת זה הוא לא עשה. גם הקימו ממשלה של 35 שרים. אנשים שלא ראו את הכנסת יום אחד מונו לשרים. שאלתי, זו ממשלה או ליצנות? אמרו לי שיריב לוין ניהל את המשא ומתן, ועניתי שלוין ידיד נפש שלי, אבל הוא לא טוב במשא ומתן".
בשלוש השנים האחרונות, הוא אומר, נתניהו לא עמד איתו בקשר. אבל המלחמה גרמה לו להעריך מחדש את ראש הממשלה: "אני צריך להגיד לשבחו שעשרות שנים הוא אומר שהבעיה של ביטחון ישראל היא לא מדינות ערב, אלא איראן והגרעין. והוא היחיד מכל אישי תבל שאמר זאת. אין נפש אחת בעולם כולו שעוררה את השאלה, חוץ מנתניהו".
ביקרו אותו על כך. אמרו שהוא מדבר רק על נושא אחד כדי להסיט את דעת הקהל מנושאים אחרים.
"אבל זאת הייתה האמונה שלו - והוא צדק, בלי פקפוק. נתניהו היה היחיד שהוציא לאור את הבעיה, ואני הייתי משוכנע שהאיש הזה יפעל בבוא העת".
הוא היחיד שהיה יכול לפעול?
"הוא היחיד שהיה מסוגל להביא לביצוע המתקפה. היה לו שיג ושיח לפני חודשיים עם טראמפ, שסירב אז, ונתניהו הצליח איכשהו לגייס אותו. זה לגמרי הוא. אם לפיד או גנץ או בנט היו בתפקיד ראש הממשלה, הם היו מסוגלים? לא".
מהיכן מגיעה לדעתך היכולת הזאת?
"הוא חניך של אבא שלו, פרופ' בנציון נתניהו. ויש בו אישיות, יש בו מידה של מנהיגות, יכולת עיצוב דעה".
בעולם הפוליטי והמדיני הוא דווקא נחשב הססן.
"הוא לא פחדן, הוא מהסס, וזו לא בושה. לא היה לי ספק שאם יארע משהו באיראן, זו יוזמה של נתניהו. והוא יזם ופעל, והגענו להישגים שנחשבו בלתי אפשריים. אתם מבינים מה זה שמטוסים שלנו מסתובבים 11 ימים בכל שמי איראן כמו שהם טסים מעל תל־אביב, ואין מי שיכול לנגוע בהם? איפה נשמע כדבר הזה?
"נתניהו עצמו, צריך להגיד גם את זה לשבחו, הפך לכמעט דתי. הלך לכותל כמה פעמים, התעטף בטלית, אמר 'שמע ישראל' בציבור. לפני שהאמריקנים פעלו הוא התפלל להצלחתם. אחרי שהצליחו, הלך שוב לכותל להודות לא־לוהים. אני משבח את הזיקה שלו".
זאת זיקה אמיתית בעיניך? הוא הרי לא ידוע כאדם מאמין.
"את צודקת, אבל אני מאמין באמונה שלמה שחל אצלו שינוי אמוני. הפתק שהוא שם בכותל – מה כתוב בראש הדף? 'בסייעתא דשמיא'. מי שכותב את זה, זה לא ליצנות. זה סימן שיש בו אמונה. והוא גם אמר שהסיעה הכי גדולה היום היא סייעתא דשמיא, ובלעדיה לא היינו מגיעים להישגים האלה".
ולאן אנו צריכים להתקדם מפה?
"קודם כול לבנות את המזרח התיכון החדש, עם סוריה ולבנון בהסכמי אברהם. אני בטוח שגם סעודיה תבוא. אין מי שיכול לאיים עלינו, לא ארגון טרור ולא מדינה".
המזוזה של השומר הצעיר
משה נסים הוא אב לחמישה ילדים וסב לנכדים; בשנה האחרונה נולד נינו הראשון. רות רעייתו היא בתו של יצחק קורן, ח"כ לשעבר ממפלגת העבודה, ובמקצועה הייתה תסריטאית תוכניות ילדים: היא היוצרת העומדת מאחורי התוכניות הזכורות לטוב "ריץ'־רץ'", "שלוש־ארבע־חמש וחצי" ועוד.
נסים הוא הצעיר בשבעת ילדיהם של ויקטוריה והרב יצחק נסים, הראשון לציון. הוריו עלו מבגדד לארץ ישראל על גבי חמורים לפני מאה שנים בדיוק. כשבגר למד בישיבה של אביו, עזר לו בכתיבת תשובות הלכתיות, ובמקביל למד משפטים באוניברסיטה העברית. בשנת 1959, כשהוא בן 24 בלבד, נבחר לכנסת מטעם מפלגת הציונים הכלליים. בהמשך היה ממייסדי הליכוד, וכיהן כשר התעשייה והמסחר, שר האוצר ושר המשפטים. אף שפרש מהכנסת לפני 29 שנים, שמו עדיין עולה מפעם לפעם בהקשרים פוליטיים: רק לאחרונה ביקש ממנו שר המשפטים יריב לוין להצטרף לוועדת האיתור למינוי בכירים בשירות הציבורי, כדי להבטיח שם רוב להדחת היועמ"שית.
"אני מאמין שחל אצלו שינוי אמוני". נתניהו מתפלל בכותל ערב מבצע "עם כלביא" | צילום: זיו קורן - לע"מ
אנחנו נפגשים במכון המחקר של "יד הרב נסים", מול משכן הנשיא בירושלים. בבית יד הרב נסים פועל מכון מחקר שכולל מאות כותרים, לצד ארכיון של אלפי תמונות המספרות את סיפורן הייחודי של קהילות יהדות ארצות המזרח. כל אלה מונגשים לכלל הציבור המבקר במכון, שבו מתקיים גם בית מדרש "שערי ציון" לרבנות ממלכתית, המבקשת ללכת בדרכו הכלל־ישראלית של הרב יצחק נסים.
משה נסים, איש חכם, חם ולבבי, מתגורר עם אשתו לא הרחק מכאן, ומחלק את זמנו בין המכון ובין משרד עורכי הדין שלו השוכן ברמת־גן. השילוב הזה, על הפיזור הגיאוגרפי שבו, יכול ללמד על דמותו של משה נסים - איש ציבור ואיש ספר, אך בראש ובראשונה תלמיד של אביו. גם בגילו הלא צעיר, כשהוא מדבר על אביו הוא נשמע כילד מעריץ ומלא געגועים. במהלך שיחתנו הוא מעיין בכרכי הספר "לכלל ולפרט", המאגד כתבים, נאומים ותשובות של אביו, ומגלה בקיאות של תלמיד חכם שיכול בקלות לעבור מבחן סיכה. מדי פעם הוא מתעכב על תמונות של אביו בעת הכתרתו או בהליכה לכותל, וכן תמונות של דמויות מפתח כמו הרב הרצוג, משה שרת, אבא אבן, הרב שלמה זלמן אוירבך והרב צבי יהודה קוק - "שהיה ביניהם חום לוהט, שלא נברא בתולדות אנוש".
"הרב הספרדי הראשון של מדינת ישראל, הרב בן־ציון מאיר חי עוזיאל, שאל את עצמו לפני פטירתו: מי יבוא אחריי?", מספר משה נסים. "הוא זימן אליו את אבי ואמר לו – 'אני יודע שאתה לא רודף תפקידים ציבוריים, אפילו דוחה מינויים. חלום חלמתי, והנה אנחנו נמצאים בבית הכנסת על שם רבן יוחנן בן זכאי, ששם מכתירים את הראשונים לציון. והנה יום חמישי וצריך להוציא ספר תורה. הלך הרב הראשון להוציא את הספר מן ההיכל – ספר התורה דבוק למקומו. שני, שלישי ורביעי ניסו ולא הצליחו להרים את הספר. הגעת אתה, ובקלות הרמת את הספר והוצאת אותו מההיכל. אות היא משמיים שאתה צריך למלא את מקומי'. הוא היה פוסק הדור, לא היה אדם בעל מעמד וסמכות לפסוק הלכה כמותו, והוא ראה את אבא כאדם היחיד הראוי לתפקיד".
לאחר פטירתו של הרב עוזיאל, ב־1953, לא מונה ראשון לציון. הרב נסים, למרות בקשתו של הרב המנוח והפצרותיהם של רבים אחרים, סירב לתפקיד. רק כעבור שנתיים החליט לקבל את המינוי. "הוא לא היה רק רב ראשי לישראל, אלא רב ראשי לעולם היהודי", אומר בנו. "לראי"ה קוק, שבתקופתו קמה הרבנות הראשית, הייתה נטיית לב ונשמה לפנות אל כלל האוכלוסייה. לעומת זאת הרבנים הראשיים הראשונים במדינת ישראל, הרב עוזיאל והרב יצחק אייזיק הרצוג, עסקו בעיקר בקבלת החלטות הרות גורל בענייני החיים היהודיים בציבוריות הישראלית, וגם בנושאים מדיניים למחצה. הם היו אישים מופלגים, אבל לא היו כלפי כולי עלמא". בתקופת כהונתו של אביו, התחוללה לדבריו תפנית. "לא היה כמוהו רב ראשי שכל־כולו עבור העולם היהודי. ביקורים בקהילות בכל העולם, עשרות אם לא מאות ביקורים בקיבוצים ובמושבים, במועצות פועלים, בוועידות נוער, בוועידות נשים, בקונגרסים – היקף אדיר של פעילות יומם ולילה.
"זמן קצר אחרי תחילת כהונתו הוא החליט לערוך מסע בקרב קהילות ישראל, ובחר לפתוח אותו דווקא בצד הכי קיצוני – השומר הצעיר. יצא מכתב מלשכתו אל מזכ"ל הקיבוץ הארצי, והם מצידם ענו בכבוד. כך אבא הגיע לקיבוצים רבים, כולל מרחביה של מאיר יערי, משמר־העמק של יעקב חזן, עין־שמר ועוד. ילדי הקיבוצים באו לקבל את פניו, והיה שיג ושיח יוצא מן הכלל. הכותרות בעיתונים סיפרו 'בעקבות ביקורו של הרב נסים – מזוזות בקיבוצים של השומר הצעיר'.
"הרבנים הראשיים שלפניו ואלה שבאו אחריו, היו כותבים תשובות שהתפרסו על עשרות עמודים. התשובות של אבי לא היו אפילו של שלושה עמודים. הוא קבע הלכה ופרסם. לא היה לו זמן, הוא השקיע את כל זמנו בציבור הרחב". ועוד ייחודיות הייתה ברב נסים: "הרבנים דיברו בדרך כלל בשפה שלא נקלטת על ידי הציבור, ואילו אבא דיבר תוכן עמוק במילים שהציבור יכול להבין. זו חוכמה שאין לכל אחד".
אחת מגולות הכותרת בפעילותו הציבורית־יהודית של הרב נסים הייתה המהפכה שחולל במעמדן של הנשים היהודיות באיראן, והביקור שערך שם בתחילת תמוז תשכ"ו, השבוע לפני 59 שנים. זה קרה לאחר שהגיעו ללשכתו תלונות ועדויות רבות על אפליה קשה נגד הנשים בכל הקשור לדיני משפחה. ברור היה לו שהמציאות הזאת נוצרה בעקבות השפעות זרות, ובמקרים רבים היא אף מנוגדת להלכה; מצד שני, קשה לעקור מנהגים שהשתרשו במשך מאות שנים.
"החלטנו פה אחד שאפשר לפטר את היועמ"ש". גלי בהרב־מיארה | צילום: יונתן זינדל - פלאש 90
תשע תקנות תיקן הרב נסים לקהילת יהודי פרס בנושא מעמד האישה, וכן הנהיג נוסח כתובה אחיד ומחייב. האישור הסופי לתקנות החדשות ניתן בישיבה לילית במלון קומודור בהשתתפות נציגי הקהילות. להחלטה שהתקבלה שם הייתה השפעה ישירה על חייהם של כ־80 אלף איש – התפוצה היהודית הגדולה ביותר באסיה ובאפריקה. לאחר מכן התבקש הרב נסים להגיע בעצמו לאיראן, כדי להעניק להסכם תוקף מעשי. כך יצא הרב הראשי הספרדי של ישראל למסע בקרב הקהילות היהודיות בטהרן, באספהאן ובשיראז, לצורך תיקון חברתי מהמעלה הראשונה.
"את לא יכולה לתאר איזו אווירה נוצרה בעקבות הביקור של אבא באיראן", אומר משה נסים. הוא זוכר את הפגישה עם אביו בשדה התעופה, כשחזר ארצה ממסעו: "אבא אמר לי עד כמה הביקור היה חשוב ודרוש. זה לא היה כמו בביקורים בצרפת או בארה"ב. שם הוא הטיף, נאם, בירך. פה הוא התקין תקנות".
והן השיגו את מטרתן?
"בלי ספק. מעמד האישה השתפר. הנשים שם היו מדוכאות באמת. אבי לא סבל אפליות כאלה, והוא היה הרב היחיד בישראל שהיה לו אז יחס חיובי לנשים. כולם אמרו 'מי שמלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות', ואבא היה אומר: מי שמלמד את בתו תורה – כן ירבו!"
הרב ד"ר יצחק בן־דוד, ראש בית המדרש "שערי ציון" שבמכון יד הרב נסים, מוסיף שהיחס החיובי של הרב לנשים בא לידי ביטוי גם בהיבטים אחרים: "הרב תמך מאוד בלימוד תורה לנשים, בזמן שזה לא היה מקובל בארץ בכלל. יש לו כמה תשובות הלכתיות בנושא, והדבר עולה גם מהתכתבות עם הרבנית פרחה ששון, אישה יהודייה מלומדת. הרב נסים מתעקש לקרוא לה רבנית ולציין את שמה בתשובה מודפסת בספר על דין ברכת האילנות. היא מתנגדת, והוא לא מוכן לוותר".
בהיותו שר האוצר עם ראש הממשלה יצחק שמיר | צילום: מגי איילון - לע"מ
וכך כותב הרב נסים לרבנית ששון: "אולי בורא עולם ייתן בלב נשים רבות שיעסקו בתורה, וישפיעו מאור תורתן על סביבתן ובפרט על בני ביתן, כי בעוונותינו הרבים ירדנו פלאים בתורה וביראה, ואלמלא מקרא שכתוב לא תישכח מפי זרעו בנחמתנו, אז אבדנו בעוניינו... מצווה לחזק ידי הני נשי דעסקינן באורייתא קדישתא (הנשים האלה העוסקות בתורה הקדושה)".
משה נסים מציג לי מתוך הספר גם את האיגרות הרבות שנכתבו בעקבות הביקור באיראן. "כל אלה מראות כמה הביקור היה משמעותי לא רק ליהודים שם, אלא גם בשבילו. הוא ראה בזה שליחות מיוחדת".
מה הניע אותו להתמסר לפעילות למען קהילות יהודיות?
"אבא עלה לארץ בפעם הראשונה בגיל עשר, אבל כעבור שש־שבע שנים החליט לחזור לבגדד, כדי ללמוד עם גדולי הרבנים. היו שם רבנים ענקיים, גדולי תורה, ואף אחד מהם לא חי מכספי ציבור. היו לומדים עד הצהריים, ואחר הצהריים היו הולכים לעבוד. בהתחלה זה נראה מוזר שבחור צעיר מגיע ללמוד עם רבנים בני שישים ומעלה, אחר כך התחילו לקיים איתו דיונים הלכתיים והתפעלו ממנו. כבר כשהיה בבגדד, היו באים אליו עם שאלות של הקהילה שם, כי הוא לא היה רק בקיא בהלכה; היה לו מרכיב של הבנה בחיי ציבור, מבט ציבורי שהוא נולד איתו. אף אחד לא חינך אותו לזה".
גם רבנים אשכנזים רבים שיחרו לפתחו וביקשו את פסיקתו, דבר נדיר באותם הימים. כיצד הוא הצליח לקבל מהם כבוד כזה?
"כשאבא היה בבגדד הוא עבר על הספרייה התורנית ותהה: איפה הספרים של חכמי אשכנז? הרגיש חיסרון. כששמע על החפץ חיים, שמסתובב בעיירות ומוכר את ספריו, הוא שלח לו מכתב – 'אני מבקש ספרים של חכמי אשכנז'. החפץ חיים העביר לו ספרים, ואבא הכניס ספרות אשכנזית לספריות התורניות בבגדד. בהמשך נוצר קשר בינו ובין החפץ חיים, והם החליפו שאלות ותשובות. את צודקת, לא ביום אחד באו כולם. זה קרה לאט־לאט".
אביך היה אדם חרדי?
"אני לא יודע מה זה חרדי. הוא היה יהודי".
האווירה חייבת להשתנות
נחזור לבעיות הקטנות של ימינו: כשר המשפטים לשעבר, איך אתה רואה את ההתנגשות בין הרשות השופטת לרשויות האחרות?
"לצערי הרב, שני הצדדים לא מתנהגים בדרך ראויה. ידידי הטוב יריב לוין יצא בבליץ חקיקה בלי הכנה מוקדמת, בלי דיון בממשלה או בכנסת. הרפורמה עצמה לא הייתה מוצלחת, היו לי הערות לא קלות נגד ההצעות שהוא הגיש. הרפורמה נחוצה, אבל היא צריכה להיעשות בהיגיון ובשכל ישר ובכבוד הדדי. מצד שני, בג"ץ הפך להיות מעין בית משפט פוליטי. אם לוקחים היום תיק ומציגים את הרכב השופטים, לא צריך להמתין לפסק הדין - הוא ידוע מראש על פי ההרכב. כל התיקים שיושבים בהם השופטים יצחק עמית, דפנה ברק־ארז ונעם סולברג - עמית כותב את פסק הדין, וסולברג בדעת מיעוט. זה רציני? זה בית משפט? אמון הציבור בבית המשפט העליון נמצא בשפל".
מי אשם בזה יותר, הממשלה או בית המשפט?
"בית המשפט העליון", קובע נסים נחרצות. "הם אשמים משום שהתחילו להתערב בפוליטיקה והרחיקו לכת בפרשנות החוק לפי כל מיני השקפות עולם".
"הגעת אתה, ובקלות הרמת את הספר והוצאת אותו מההיכל". הראשון לציון הרב בן־ציון מאיר חי עוזיאל ודוד בן־גוריון ב־1949 | צילום: פין הנס - לע"מ
הסוגיה שהובאה לפתחם השבוע היא מינוי דוד זיני לראש שב"כ. היועמ"שית צודקת באומרה שראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים ולכן אינו יכול לעסוק בכך?
"שום ניגוד עניינים!", הוא כמעט מתעצבן. "רק ראש הממשלה יכול למנות את ראש השב"כ כי הקשר ביניהם הוא בארבע עיניים. לא ב־12 ולא ב־40 עיניים".
אולי אדרבה, זה מה שיוצר ניגוד עניינים, כאשר מתקיימת חקירה הנוגעת למקורביו של נתניהו.
"המינוי של ראש השב"כ נתון לראש הממשלה. זה לא עניין של חוק או שחוק, וגם אי אפשר להמתין עד סוף כל הדורות. החשיבות של מינוי כזה היא ברמה היומיומית. מעניין שלצורך מינוי ממלא מקום לראש השב"כ נתניהו לא היה בניגוד עניינים, לפי קביעתה של היועמ"שית. זה מעיד שחוות הדעת נכתבות לא על פי שיקולים מקצועיים".
מדוע סירבת לבקשת השר לוין, ולא הצטרפת לוועדת גרוניס כדי להדיח את היועמ"שית?
"כי אני לא קשור לממשלה הזאת. הם אמרו לעצמם – זה מישהו משלנו, מהליכוד, נפנה אליו שיעזור לנו בהדחה. לא פרשתי אומנם מהליכוד, אבל יש לי טענות מרות על הליכוד של היום. יש שם כמה דמויות בלתי נסבלות. אין לי אמון בהם, השיקולים אצלם הם שיקולי פריימריס בלבד".
"שום ניגוד עניינים". המועמד לראש שב"כ, אלוף דוד זיני | צילום: אריה לייב אברמס - פלאש 90
לדעתך, צריך להדיח את גלי בהרב־מיארה מתפקידה?
"בוועדת שמגר, שהייתי חבר בה בזמנו, היה דיון נוקב בשאלה אם אפשר לפטר יועץ משפטי או לא. לבסוף החלטנו פה אחד שאפשר לפטר, אבל זה צריך לעבור ועדה. אם הולכים בדרך הזאת, הם זכאים לפטר אותה. יש לי טענות רבות על ההתנהלות שלה, היו לה כמה החלטות מוזרות ומיותרות, אבל לא אני צריך להכריע".
בימין אומרים שהיא מונעת מהממשלה לפעול, יותר משהיא מאפשרת לה.
"אם אומר את זה גדעון סער, שחתר נגד מינוי רז נזרי כדי למנות אותה – מי אני שלא אגיד את זה?"
יש צדק בטענות הימין שהמדינה מנוהלת בידי דיפ־סטייט? שלטון הפקידים הוא הקובע?
"יש צדק. כתבתי לפני הרבה שנים מכתב לנתניהו וגם דיברתי איתו על כך שוועדת איתור ממנה בעלי תפקידים במקום הממשלה, כאילו לממשלה אין סמכות למנות. זו מציאות בלתי נסבלת. השמעתי דברים קשים על הממשלה, שנכנעת לדיפ־סטייט, ואמרתי שהיא צריכה למנות גם בלי ועדות איתור. אני לא מאמין בוועדות האלה".
כשאתה רואה את המריבות והמחלוקות החריפות, אתה מאמין שהעם הזה מסוגל להיגמל מסם הפילוג?
"עד לפני ההתקפה על איראן הייתי מוטרד. חשבתי שאנחנו הורסים את אחדותנו, פועלים באופן שעלול להביא גם לפילוג, ושכך זה אצל כולם - מנתניהו ועד האחרון בקצה השני. היום מצטיירת במוחי אפשרות אחרת. נתניהו ספג קללות ואיומים ברצח, שיאים של תועבה מצד המפגינים למיניהם. ולא רק הם – גם אדון אהוד ברק, ניר חפץ, דן חלוץ, אהוד אולמרט, תמיר פרדו. האנשים האלה בזויים. אם יסתמו אלה את הפיות שלהם ויעזבו כבר את נתניהו, אני חושב שיבוא שינוי. אם תנועת 'רק לא ביבי' תמשיך לפעול, האווירה תהיה מורעלת".
לביביסטים יש חלק באווירה המורעלת?
"יכול להיות שגם להם יש, אבל לא באותה המידה. אם נתניהו יתמודד שוב לראשות הממשלה, אין לי ספק שהוא ייבחר. מי שחושב אחרת, צריך לבדוק את שכלו. אבל אם תמשיך האווירה הנוראה שהייתה, לא עשינו שום דבר. אם האווירה תהיה מתונה יותר – כלומר, לא חייבים לשבח אותו, אבל גם לא לתקוף בצורה הבוטה שנהגה עד היום - יכול להיות שינוי בעם".
חגגת תשעים לא מזמן. ממרום שנותיך וניסיונך, מה הדבר הכי חשוב שלמדת בחיים?
"שליח ציבור חייב לפעול למען הציבור - ביושר, באמינות, בלי שום שיקול צדדי, לא אישי וגם לא מפלגתי. זו הדרך שאני הלכתי בה. כחבר בממשלה, במקרים רבים יצרתי רוב עם מפלגת העבודה נגד שרי הליכוד. כך למשל ביטלתי את פרויקט הלביא. אני חניך של אבא שלי, שהדרך שלו הייתה שיקולים זכים וטהורים, וייקוב הדין את ההר".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il