"יש לי אלרגיה לקבוצות ווטסאפ"

זיכרון ילדות תרבותי. הייתי בבית הספר היסודי כשאבא שלי לקח אותי בפעם הראשונה לראות סרט בקולנוע. אמצע שנות ה־80, הקולנוע הוא קולנוע ״שניר״ המיתולוגי בקריית־שמונה, והסרט היה ״פנטסיה״, של דיסני. זה היה גדול, זה היה מהמם וזה גם היה מפחיד. הסצנה עם המטאטאים - שוליית הקוסם - נחרתה בי, ובמשך שנים היא הייתה הרושם היחיד שאיתו נותרתי מהסרט המופלא הזה.

ספר שקראת פעמיים. יש לי נטייה לחזור שוב ושוב לספרים שאני אוהבת, אבל שני הספרים שקראתי הכי הרבה פעמים נשארו איתי מאז גיל הנעורים. הראשון הוא ״מר אל, כאן אנה״, של פין - סיפורה של אנה הקטנה, ראיית העולם התמימה והייחודית שלה, ותובנות החיים שעולות מהספר טלטלו את עולמה של הנערה בת ה־12 שהייתי, ועוררו אותי לחקור את העולם בסקרנות גדולה. השני הוא ״התלת־רגליים״, של ג'ון כריסטופר - סיפור הרפתקאות על נער מתבגר שבורח מהבית בעולם שבו שולטים חוצנים בבני האדם על ידי כיפות מתכת שמונחות על ראשם והופכות אותם לצייתנים, והוא דיסטופיית נוער קלאסית, שנכתבה עוד לפני שבכלל היה ז׳אנר כזה.

דמות שמעניקה לך השראה. ביירון קייטי, מפתחת שיטת ״העבודה״ למודעות עצמית ושינוי דפוסים פנימיים, ובאופן כללי אנשים שעשו שינוי משמעותי בחייהם והפכו להיות מורי דרך גדולים עבור אחרים.

מקום המפלט שלך בימים קשים אלה. תמיד הטבע. יש בו שקט אבל הוא לא דומם, הוא מלא התרחשויות אבל בלי עומס, אני תמיד מוצאת בו יופי ויש בו כוח חיים שלא נכנע לקשיים, ומתפרץ גם בסדקי מדרכות.

עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. רייצ׳ל קרסון, מחברת הספר ״האביב הדומם״ שיצא בתחילת שנות ה־60 והפך להיות אבן הפינה של התנועה הסביבתית בעולם. קרסון הייתה ביולוגית וחוקרת, ובספרה היא חשפה לראשונה את הנזקים שחומרי הדברה וריסוסים גורמים לטבע ולבני האדם. יש הרבה ביקורות על הספר, ולמרות זאת הוא נחשב עד היום לאחד הספרים החשובים בתחום. קרסון נפטרה זמן קצר לאחר שהספר התפרסם, והייתי רוצה מצד אחד לספר לה על השינוי שהספר שלה חולל בעולם, ומצד שני לשמוע את דעתה על הדילמות הסביבתיות שעומדות בפנינו היום.

עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. אם הייתי יכולה, הייתי רוצה ליום אחד להיות רקדנית או מוזיקאית מפורסמת, לעמוד על במה ענקית מול אלפי אנשים ולהרטיט לבבות בתנועה ובנגינה. בהופעות חיות יש רגעים של אנרגיה עוצמתית מזוככת, רטט שעובר בין המופיע לבין הקהל, שהוא מעבר לטכניקה או וירטואוזיות, והייתי רוצה לחוות אותו על במה גדולה באמת.

שיר שנוגע בך במקום מיוחד. השיר Russians של סטינג. כנערה בשנות ה־90 הקלטתי אותו על קסטה ושמעתי אותו בריפיט, בלי להבין אותו באמת. זה שיר שנכתב על המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות, והיום כבוגרת, תוך כדי מלחמה, הוא מעביר בי צמרמורת ונשמע רלוונטי מתמיד.

מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלך. האמת היא שיש לי אלרגיה לקבוצות ווטסאפ, מעדיפה אינטראקציות אישית, אחד על אחד.