הבית
דירת גן נעימה, שלושה חדרי שינה. "אני אוהבת לשמור על המרחב שלנו מסודר ומאורגן – בשלב מסוים אפילו עסקתי בארגון בתים באופן מקצועי".
השכונה
הכי מעניין
הבניין מוקף פארקים, בשכונת נווה שמיר ברמת בית־שמש. "השכנים שלנו הם כמה מהחברים הכי קרובים שלנו. הקהילה שלנו מאוד פתוחה ואנחנו מאוד אוהבים את האנשים שבסביבתנו".
הפרנסה
גידי מגייס בחברת השמה, ותמר יוצרת תוכן ומנהלת מדיה חברתית. "שנינו עשינו מסלולי קריירה מפותלים, אבל אנחנו אוהבים את המקום שהגענו אליו".
מגייס
גידי: "אני עוזר לאנשים למצוא עבודה בתפקידים מגוונים. אני מאוד אוהב את העבודה שלי ומרגיש סיפוק כשאני מצליח לחבר בין מחפשי עבודה למעסיקים".
רשת
תמר מנחה את הפודקאסט Anything But Traditional, ומובילה קהילת אינסטגרם תוססת תחת שמה (talesoftamar). היא מספרת את סיפור חייה ואמונתה, ומדברת על ההתמודדות עם טיפולי פוריות לא פשוטים. "החיים מורכבים ובעיות פוריות הן רק חלק מהמורכבות. אגב, את הכול אפשר לראות בשיתוף שאני עושה בעמוד באופן יומיומי".
אקדמיה
תמר נולדה בפילדלפיה, הבת האמצעית משלושה. אביה היה איש אקדמיה, ובשנות חייה הראשונות נדדו בין אוניברסיטת פנסילבניה לאוניברסיטת הרווארד. "הוא היה איש מבריק". כשהייתה בת שמונה הוא נפטר, מה שהותיר חותם עמוק על ילדותה. אחותה עדינה מתגוררת ברחובות; אחיה ג'ו גר בירושלים.
הרחבה
אמה גידלה את הילדים לבדה במשך ארבע שנים וחצי, עד שנישאה בשנית לאלמן עם שלושה ילדים. "קפצנו להיות שישה מתבגרים תחת אותה קורת גג. הם היו דתיים־לאומיים ואנחנו היינו דתיים־לייט. זאת הייתה תקופה מאתגרת, עם הרבה שינויים. גם כשעברתי תקופות קשות, תמיד האמנתי שהקב"ה יעזור לי, ושבסוף אתבגר ואעזור לאחרים. כל מה שעברתי בנה אותי להתמודדות של היום".
ציונות
גידי גדל ברוקוויל שבמרילנד, עם הוריו דיוויד ומרסיה ואחיו. הוא הבכור במשפחה. מאז ומתמיד הרגיש חיבור עמוק לישראל, בהשפעת ערכים ציוניים ולימודיו בתוכנית "תורה מציון" בבית ספרו, האקדמיה העברית ברמן.
לימודים
שניהם למדו בישיבה יוניברסיטי – הוא בקמפוס YU, היא בקמפוס שטרן – ומעולם לא נפגשו שם.
עלייה
גידי עלה לישראל לאחר שסיים את הלימודים בקולג', באוגוסט. הוא הגיע עם תוכנית: חי ועבד בישיבת תורת שרגא בירושלים ולמד באולפן עציון. תמר: "אני עליתי בספטמבר, אחרי שסיימתי תואר ראשון במדעי היהדות, ובלי תוכנית מסודרת – רק ידיעה ברורה שאני רוצה לעלות. חייתי על מזוודות ועברתי דירה עשר פעמים בשנה. לא ידעתי שבעלי לעתיד עלה בדיוק שבועיים לפניי".
ביחד
בתוך זמן קצר הם נפגשו, דרך חבר משותף. הדייט הראשון היה ב־30 באוקטובר 2015. "מהרגע הראשון הייתה כימיה. בדייט הרביעי כבר דיברנו על נישואים". הם התארסו חצי שנה לאחר מכן ונישאו בלייקווד בניו־ג'רזי, כדי שכל המשפחה תוכל להשתתף. "את שם המשפחה בחרנו יחד – מ'הֶרשאנדר' ל'בן־צבי' - מתוך חיבור לערכים, לזהות ולחיים כאן".
מעברים
הם החלו את חייהם המשותפים בדירה ירושלמית עם נוף בגבעת מרדכי, ובהמשך עברו לדירת מרתף בשכונת רמת שילה ברמת בית־שמש, ואז לשכונת המשקפיים, ולבסוף לנווה שמיר. "המגורים ברמת שילה היו קשים – דירת מרתף חמה ובלי הרבה חברים. אבל שכונת המשקפיים שינתה הכול: דירה מוארת עם נוף, שכנים שהפכו למשפחה – ממש פרחנו". כשהחברים עברו לנווה שמיר – הם הצטרפו. כיום הם גרים בדירה מקסימה מוקפת גינות, ועמוסת משפחות עם ילדים.
ילדים
נוכחותם של ילדים רבים בשכונה הובילה את תמר להתחיל לדבר לראשונה על ההתמודדות עם אי־פוריות. "לכולן היו עגלות, והרגשתי חריגה, אז פשוט התחלתי לדבר – ומהפחד נולדה קהילה. אנחנו מרגישים כמו הדודים של השכונה. אנחנו אוהבים ילדים, מוקפים בעשרה אחיינים ואחייניות, ומארחים אותם באהבה. יש לנו גם המון אחיינים חורגים".
אתגרים
"אנחנו עוברים לא מעט טיפולים, אבל לא מאבדים לרגע את שמחת החיים והרצון לשמח אחרים. אנשים מופתעים מכך שלמרות האכזבות, אני קמה בכל בוקר וממשיכה לתפקד. הרופא שלי תמיד מזכיר לי דמויות גדולות כמו הרבי מלובביץ' או נחמה ליבוביץ, שהיו משפיעים מאוד למרות שלא היו להם ילדים".
פנאי
גידי אוהב ללמוד, ואפשר למצוא אותו שוקע לעיתים תכופות בכתבים של הרב שג"ר. תמר דואגת לצחוק בבית: משחק, בדיחה, אתגר – היא תמיד בפנים.
בארץ
"אני מאמינה שיש סיבה שאנחנו פה, בארץ, ורוצה לתרום לסביבה, לתת מעצמי. אנשים שואלים למה לא חזרנו לארה"ב לעשות טיפולים. אני עונה שאם היינו שם סביר להניח שהיינו חסרי אמצעים וללא ילדים. אני מאמינה באמונה שלמה שיהיו לנו ילדים, ומודה על הזכות לגור כאן ולעבור את זה בארץ ישראל. אני שונאת לעזוב את הארץ אפילו לטיול קצר. הבית האמיתי הוא פה".
להשתתפות במדור
dyokan@makorrishon.co.il