הבית // דירת חמישה חדרים בגבעתיים. ״הלב של הבית הוא המטבח. שם אנחנו אוהבים לשבת יחד, לבשל, לאכול, לחבק, לריב, לשמוח, להתעצבן ולשתות קפה. הסלון נמצא מאחוריו, אבל רוב הדברים קורים במטבח״.
אוכל // רווית: ״גדלתי בבית שבו אוכל הוא אהבה, ואני רוצה שזה יעבור לילדים. חשוב לי ליצור להם זיכרונות וחוויות דרך טיולים ובילויים משותפים, אבל גם דרך ריחות ומאכלים. חשוב לנו שיהיו להם זיכרונות מבית סבא וסבתא, מהמאכלים ומהמנהגים המשפחתיים, ושגם הם ירצו לשמור עליהם ולהעביר אותם הלאה".
מסורת // אמו של טדי טריפוליטאית ואביו ז״ל עלה מאורוגוואי. כמעט בכל שבת המשפחה מתארחת אצל אחת הסבתות. ״אנחנו יותר אצל אמא של טדי כי היא גרה בתל־אביב, ובערך פעם בחודש נוסעים לאמא שלי בקריית־שמונה. שם אנחנו גם אוכלים את המאכלים המסורתיים". בבית שלה חשוב לרווית שיהיה אוכל ביתי: ״בחגים יש דברים מסוימים שאני מכינה אצלנו. אני אופה חלות לשבת, בחנוכה מכינה ספינג׳ ומשתדלת לבשל את רוב הארוחות השוטפות. הלוואי שהיה לי זמן לעשות יותר".
עוגות // כשהילדים נולדו היא לימדה את עצמה להכין עוגות יום הולדת מושקעות. ״היה לי חשוב להכין להם בעצמי את עוגות יום ההולדת שלהם".
גבעתיים // הם רצו להישאר קרובים לתל־אביב, אבל לגדל את הילדים במקום שקט. ״טדי גולש גלים וחייב להיות ליד הים, אמא שלו גרה בתל־אביב, ואני מאוד אוהבת את העיר. מצד שני רצינו עיר קטנה יחסית, עם קהילה חזקה, מקום שיהיה לנו נעים לגדל בו ילדים״.
היום // רווית מכינה לכל אחד מהילדים קופת אוכל ומכניסה מדבקה ומשהו אישי. "חשוב לי שיהיה שם משהו שיזכיר להם כמה הם חשובים״. הנסיעה לבית הספר היא זמן משפחתי בפני עצמו: ״אלה עשר דקות ממוקדות להיות עם הילדים וקצת לדבר. לפעמים דווקא בעשר הדקות האלה יוצאים דברים שלא יצאו אחרת״. טדי נוסע לעבודה בתל־אביב או עובד מהבית, ורווית ממשיכה לבית עזר מציון בבני־ברק. אחר הצהריים רווית אוספת את הילדים, לוקחת אותם לחוגים ולמפגשים עם חברים, ו"בין לבין ואחרי ארוחת הערב אני ממשיכה לעבוד״. טדי עובד בדרך כלל עד שעות הערב המאוחרות. ״שנינו הורים מאוד מחוברים לילדים. העבודה תופסת מקום ניכר בחיים שלנו, אבל גם ההורות. בסופי השבוע אנחנו רוב הזמן יחד״.
ניהול // רווית היא עובדת סוציאלית בהכשרתה, וכיום מנהלת בעמותת עזר מציון שלושה תחומים שעוסקים בטיפול ובסיוע לילדים ולמשפחות. ״אני מנהלת את אגף הסמך המקצועי, את היחידה להתפתחות הילד ואת הבריכה הטיפולית". אגף הסמך מספק שירותי סומכות וחונכות בפריסה ארצית למשפחות ולילדים הזכאים לכך דרך לשכות הרווחה, וכן סייעות לפעוטות עד גיל שלוש הזקוקים לסיוע בשילוב או להשגחה בשל אלרגיה מסכנת חיים. באגף מועסקים כשבעים עובדי מטה וסניפים וכ־1,700 עובדים בבתי מקבלי השירות ובמעונות. ביחידה להתפתחות הילד פועל צוות של כ־23 נשות מקצוע מתחומי קלינאות התקשורת, הריפוי בעיסוק, הפיזיותרפיה והעבודה הסוציאלית. בבריכה הטיפולית מעניקים טיפולים שיקומיים ורגשיים לתינוקות, ילדים ומבוגרים, ובהם גם נכי צה״ל, ויש בה צוות של כ־50 אנשי מקצוע.
"בכל המקומות הללו יש משפחות, ילדים ואנשים שצריכים שמישהו יראה אותם וייתן להם את המענה הנכון. מדהימים אותי האנשים שעובדים סביבי. כולם יוצאי דופן ומלאי תחושת שליחות. אני מרגישה שהעבודה בעזר מציון הופכת גם אותי לאדם טוב יותר. המפגש היומיומי עם האנשים, עם הנתינה ועם תחושת השליחות משפיע עליי הרבה מעבר לשעות העבודה״.
נתונים // טדי עובד ב־BigPanda, חברת תוכנה בתחום הבינה המלאכותית ו־AIOps, שמפתחת מערכות המסייעות לארגונים לזהות ולפתור תקלות במערכות המחשוב שלהם. ״אני לוקח כמויות גדולות של מידע ממקורות שונים, והופך אותו למידע שאפשר להבין ולקבל באמצעותו החלטות״.
נחלה // טדי גדל בנחלת יצחק בתל־אביב, הבן האמצעי משלושה. בצבא שירת כלוחם בצנחנים והמשיך בשירות מילואים כלוחם עד גיל ארבעים. הוא בעל תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול משנקר ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במערכות מידע מאוניברסיטת בר־אילן.
שמונה // רווית גדלה בקריית־שמונה, השנייה מארבעה ילדים. שני הוריה עלו ממרוקו. בצבא הייתה מש״קית ת״ש ובהמשך קצינת ת״ש בשייטת 13. היא עשתה תואר ראשון בעבודה סוציאלית במכללת תל־חי, ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בהתנהגות ארגונית באוניברסיטת בר אילן.
והשאר היסטוריה // רווית: ״הגעתי לתל־אביב מהצפון אחרי שסיימתי לימודי עבודה סוציאלית. טדי כבר גר בעיר והיה אז סטודנט להנדסת תעשייה וניהול. ערב אחד יצאתי עם חברה וטדי יצא עם חבר, והתנגשנו במקרה. התעצבנתי עליו אבל בסוף הסכמתי להכיר אותו״. שבועיים אחרי החתונה הם התחילו יחד תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בר־אילן.
ילדים // ״הגישה שלנו הייתה שהם משתלבים בחיים שלנו ואנחנו בשלהם. ברור שהם הדבר הכי חשוב, אבל החיים ממשיכים ואפשר לעשות המון דברים יחד״. החיבור בין הקריירות התובעניות ובין ההורות לא תמיד פשוט, אבל רווית מספרת שהמיומנויות שהיא פוגשת בעולם המקצועי מלוות אותה גם בבית, וטדי מדבר בעיקר על הצורך להתייחס לילדים ברצינות: ״ילדים אינם שונים ממבוגרים. הצרכים שלהם דורשים הקשבה וכבוד. אבל תפקידנו אינו לפתור בשבילם את הבעיות, אלא ללוות אותם ולהדריך אותם להגיע לפתרון בעצמם, כדי שיפתחו עצמאות ויכולת התמודדות בהמשך״.
חופשה // הם מקפידים על חופשה משפחתית שנתית שנמשכת שבועיים, מנהג שהתחיל כשהילדים היו תינוקות. ״זה זמן שהוא רק שלנו, להיות יחד, להתגבש ולחוות חוויות. אנחנו שומרים עליו מאוד״.
להשתתפות במדור - dyokan@makorrishon.co.il