תלמיד ישראלי שסיים 12 שנות לימוד יודע להוכיח אם שני משולשים חופפים (או לפחות אמור לדעת), אבל אין לו מושג איך לקרוא תלוש משכורת. הטענה הזו מושמעת כבר שנים כלפי משרד החינוך, לצד טענות אחרות על כך שמערכת הלימודים איננה רלוונטית מספיק לחיי התלמידים ואיננה מטביעה בהם חותם משמעותי של ידע או כלים. כעת יש סוף־סוף בשורות בנושא. שר החינוך יואב קיש הודיע השבוע כי חינוך פיננסי יהפוך למקצוע חובה בבתי הספר כבר משנת הלימודים הבאה.
בבתי ספר שונים ברחבי הארץ לא חיכו להחלטה והנחילו לתלמידים יסודות פיננסיים עוד קודם לכן. כך למשל באולפנת קריית־ארבע שבה למדתי. בכיתה י"ב, אחת לשבועיים, מנהל התיכון יעקב סופר העביר לנו שיעורי חינוך פיננסי. כשמיניסטית, ההשתתפות בשיעורים לא הייתה בראש סדר מעייניי, אבל לשיעור הזה הקפדתי להגיע. ואכן, זו הייתה השקעה משתלמת, שסייעה לי רבות בצעדי הראשונים בעולם המבוגרים. כך למשל, פיסת המידע על כך שכל אדם מעל גיל 18 צריך לשלם ביטוח לאומי, ומי שאינה מועסקת צריכה לשלם ישירות - הצילה אותי מקנסות מיותרים שחבריי ספגו. גם הידיעה שכבת שירות או סטודנטית אני יכולה ליהנות ממסלול נטול עמלות בבנק הייתה לעזר. זה היה מעט, ולא הספקנו להקיף הכול, אבל העובדה שמישהו העביר לנו בצורה מסודרת ידע על העולם שנראה אז סבוך כל כך, ריככה את המעבר אליו.
גם ענת פלד, מנהלת החטיבה העליונה בתיכון גימנסיה דרכא בקריית־מלאכי, הקדימה את משרד החינוך והכניסה לימודי חינוך פיננסי, בסיוע העירייה, כבר בתחילת שנת הלימודים. פלד החליטה לקחת את המשימה הזו על כתפיה, ובכל שבוע היא עוברת בכיתות י' כדי ללמד את התחום. "זו אומנם רק שעה בשבוע, אבל היא אפקטיבית מאוד", אומרת פלד.
ענת פלד, מנהלת גימנסיה דרכא | צילום: באדיבות המצולמת
היא מלמדת בעזרת תוכנית הלימודים "חכמים פיננסית", שעיריית קריית־מלאכי רכשה לתיכונים בעיר. "יש לנו מצגות צבעוניות עם סרטונים ותמונות, חומרים שמנגישים את הידע לתלמידים", מספרת פלד. "בכל שיעור אנחנו נוגעים בנושא אחר. למשל עכשיו עסקנו באשראי, מה זה בכלל? איך עובד כרטיס אשראי ואיזה כרטיס מתאים לנוער? ויש עוד מגוון תחומים; מה זה מינוס, איך עובדת ריבית וריבית דריבית, מהי משכנתא, איך נכנסים לחובות והאם אפשר לצאת מהמעגל הזה, ועוד ועוד. הרעיון הוא לא להפחיד את התלמידים אלא לגרום להם להבין שאם הם מתחילים להתנהל נכון כלכלית כבר עכשיו בכיתה י', זה יעזור להם מאוד בעתיד".
פלד מדגישה שלא מדובר בידע תיאורטי, מכיוון שרוב התלמידים כבר נמצאים בשוק העבודה. "הם עובדים בחנויות מכולת בסביבה או כמלצרים באולמות אירועים, ומתחילים להכיר את התחום. באחד השיעורים למדנו איך לקרוא תלוש שכר ומהם המרכיבים שבו, והבהרנו מושגים כמו ברוטו ונטו. אם הייתי יודעת שרבים כל־כך כבר עובדים – אני כשהייתי בגילם עשיתי רק בייביסיטר - אולי הייתי מתחילה בזכויות עובדים: כמה שעות מותר להעסיק, האם משלמים על ימי התלמדות, ואיך לדרוש את הזכויות מהמעסיק בצורה יפה ואסרטיבית. הם מספרים למשל שלא תמיד דואגים להם להסעה הביתה אם הם מסיימים כשכבר אין תחבורה ציבורית. המעסיקים מותחים את הגבולות ומנצלים את העובדה שמדובר בבני נוער. עכשיו, כשיש להם ידע, הם יכולים לעמוד מול הבוס, לדבר על החוק ולקבל את מה שמגיע להם בזכות ולא בחסד.
"האמת היא שלי זה היה מאוד חסר בילדותי ונערותי", מוסיפה פלד. "התחלתי את החיים אחרי הצבא ולמדתי את כל הדברים על בשרי – מה זה בכלל צ'ק ואיך כותבים אותו, ולְמה חשוב לשים לב בחשבון בנק. היה חסר לי ידע בכל הדברים הללו, והייתי שמחה שלדור הבא יינתן הידע הזה, כך שהם יתחילו את החיים עם ידע בסיסי".
להמתין 24 שעות
מתוך שאיפה שהתלמידים יתייחסו לנושא ברצינות, פלד החליטה ללמד אותו בעצמה. "בשיעור שהמנהלת מעבירה יש פחות בעיות משמעת", היא מסבירה. "במקום מבחן גדול על החומר, בסוף כל נושא יש בוחן קצר שנותן להם חוויית הצלחה כי הציונים יחסית גבוהים. זה עוד מרכיב שדוחף אותם להתמיד בשיעור, ומוסיף להם ציון יפה בתעודה".
פלד איננה מתיימרת להיות יועצת פיננסית. "גם אני לא מבינה לעומק, בסך הכול יש לי משכורת של משרד החינוך כבר 30 שנה, אבל אני לומדת. בסוף התוכנית יש לנו שיעור מבוא לעולם הקריפטו, זה נושא שאני אצטרך ללמוד אותו ולהתמקצע בו כדי ללַמד אותו. התלמידים מתעניינים מה זה אומר לחסוך מעכשיו, ואיך להגיע למצב שכשאגיע לגיל בוגר יותר כבר יהיה לי כסף בצד. נכנסתי איתם לראות את 'חיסכון לכל ילד' באתר של ביטוח לאומי, הם הרימו גבה ואמרו 'וואלה, לא ידענו שמישהו חוסך בשבילנו'".
עם המידע בשיעור הזה התלמידים דווקא כן ילכו למכולת, כך שההכשרה פה חשובה.
"צריך מורים עם רצון, משוגעים לדבר, שיסכימו ללמוד עכשיו משהו חדש. קשה מאוד ללמד מורים ותיקים ולגרום להם להיכנס לתחום שהוא לא ה'פורטה' שלהם. אבל מספיק אחד בכל בית ספר שיקפוץ על העניין וירצה ללמד משהו חדשני ורענן".
יש נושאים שההתעניינות בהם גדולה יותר?
"שוק ההון. הם כל הזמן שואלים אותי על השקעות, אבל נגיע לזה בשיעורים האחרונים. קודם צריך ללמוד דברים פשוטים יותר. אנחנו נכנסים לפרטים הכי קטנים, למשל בצרכנות, למה מוצרים מסוימים בחנות נמצאים בגובה העיניים? המוצרים הזולים, של מותגים לא מוכרים, יהיו למטה או למעלה, לא מולנו. או לשים לב שליד הקופה תמיד יש שוקולדים קטנים בעוד כמה שקלים, כדי שנקנה גם דברים שלא תכנַנו ונוציא עוד כסף. כשתלמיד מודע לדברים האלה הוא הופך להיות צרכן נבון יותר.
"לפעמים במכולת ליד הבית אני פוגשת תלמידים שעובדים שם. לאחרונה אחד מהם אמר לי 'המורה, שימי לב לכלל 24 השעות'. לימדתי אותם שאם רוצים לרכוש משהו, צריך לחכות יממה ולראות אם אנחנו עדיין רוצים את זה ולא לקנות באימפולסיביות. רוויתי נחת שהוא יודע להשתמש בידע שהוא קיבל. חוץ מהשקעות הם שואלים הרבה על דילמות יומיומיות, כמו מה לעשות אם המעסיק לא שילם לי. אנחנו מוצאים יחד פתרונות ומחפשים באתרים של ביטוח לאומי ולשכת העבודה מהן הזכויות של ילדים, האם מותר להעסיק אותם בשבת או בלילה וכדומה".
השיח על כסף, זכויות ודילמות יומיומיות מקרב בינה ובין התלמידים, מספרת פלד. "פתאום אני מכירה אותם טוב יותר. בית הספר צריך לתת כלים שעושים איתם משהו, למשל הכנה משמעותית לצבא. לצערי המערכת לא מספיק הולכת לכיוון הפרקטי. השיעורים הפיננסיים הם צעד ראשון, כרגע זה לאט מדי ומעט מדי. אני לא מזלזלת במקצועות אחרים, אבל עם זה לא הולכים למכולת. כשאנחנו עוסקים בצרכנות נבונה ואיך לא להתפתות לקנות מוצרים מהר, או ממה צריך להיזהר כשקונים באינטרנט, אלה החיים עצמם. ברור לי שהם לא יזכרו הכול, אבל משהו ילך איתם".
ככלל, פלד סבורה שהמערכת צריכה להתאים את עצמה להווה המשתנה ולהוציא מתוכה בוגרים שמסוגלים להתמודד עם המציאות העכשווית. "למשל עמידה מול קהל, או תקשורת בין־אישית לא דרך מסכים. אפשר להסתכל על הטלפון כאויב, ואפשר להשתמש בו. אני נותנת משימות מקוונות, ומי שמסיים יכול לשחק בטלפון. אי אפשר להילחם איתם וללכת ראש בקיר, צריך לזרום איתם ולהביא אותם אל העולם שלנו".
שרלטנים ברשת
את התוכנית שמעבירה פלד פיתח ד"ר גבי פריי, ביולוג וחוקר, שאחרי 16 שנים בעולם הביוטק והקמת שני סטארטאפים רפואיים, החליט לפני כשנתיים לקחת פסק זמן מעולם המדע ולהשקיע בחינוך פיננסי. "עם כל התארים שלי הבנתי שהידע שלי בתחום ההתנהלות הפיננסית מגיע מניסוי וטעייה, אף אחד מעולם לא לימד אותי שיעור אחד בנושא", מספר ד"ר פריי. "ישבתי מול סוכן הביטוח ולא הבנתי מילה ממה שהוא אומר. יש לי דוקטורט ולא היה לי נעים להגיד שאין לי מושג על מה הוא מדבר, אז הוא עשה מה שבא לו וזה לא באמת התאים לצרכים שלי. אם היה לי קצת ידע, הפנסיה שלי הייתה גבוהה פי שניים.
גבי פריי | צילום: נחשון פיליפסון
"לפני שנתיים, כשהתחלתי להיכנס לעומק לנושא הפיננסי, לבת שלי הייתה שיחה עם סוכן פנסיוני מאחד מבתי ההשקעות הגדולים במשק. במהלך הפגישה שמתי לב שהוא שם לה את הכסף במסלול לבני חמישים ומטה. כששאלתי אותו מדוע לא בחר במסלול מנייתי, שמתאים יותר לבת 23 עם אופק חיסכון ארוך, הוא ענה בכנות: 'את הכסף שלי אני שם במסלול מנייתי, אבל אסור לי להמליץ עליו ללקוחות'. לאחר מכן בדקתי וגיליתי שהפער בין המסלולים, עד שתגיע לגיל פרישה, יכול להגיע ליותר משני מיליון שקלים בצבירה. הרגע הזה המחיש לי עד כמה הציבור חסר ידע וכלים בסיסיים בניהול כסף. המדינה הזניחה את החינוך הפיננסי, ואני שמח שהיא מתעוררת".
ד"ר פריי הקים את "חכמים פיננסית", פיתח קורסים דיגיטליים ומערכי שיעור לתיכונים, ובמקביל מרצה לקהלים שונים. "אלה נושאים שרלוונטיים מאוד לצעירים, וחשוב שהם יכירו אותם מוקדם ככל האפשר. כשאני מרצה יש דממה, כי הם מבינים שזה חשוב. לקחתי את הנושאים שהכי קריטי להבין, כמו כוח החיסכון, מהי ריבית דריבית ואיך מחשבים אותה, או מה זה כסף בכלל והאם הוא מקנה לנו אושר. אני מנסה ללמד איך מנהלים תקציב אישי, 'ניהול עשיר' מול 'ניהול עני', מהו תלוש שכר, מהן הלוואות ופריסה לתשלומים. היום חברות האשראי מרוויחות מזה מיליארדים, וכך גם הבנקים מהכסף שאנשים משאירים בעו"ש או בפיקדונות. אגב, בנק ישראל מנסה לשנות את הדברים האלה, ויחד עם רשות שוק ההון עושים המון כדי להנגיש את המידע. ישנו 'קו המשווה' של בנק ישראל, גמל־נט וביטוח־נט, אבל הציבור לא מגיע לשם כי מחוסר ידע אנשים פוחדים מכל דבר שקשור לכסף. אנחנו עוסקים בטריקים שיווקיים שכדאי שאנשים יכירו כדי לא ליפול בהם, ובכלל בצרכנות נבונה שהיא קריטית תמיד ובמיוחד בעידן הרשתות החברתיות".
פריי מתרשם ש"החבר'ה רוצים לדעת", כלשונו. "הרציתי לשמיניסטים של ישיבת 'שעלי תורה' בבית־שמש, ובמשך שעתיים היה שקט מוחלט. דיברנו על חסכונות ואופק כלכלי, הם שאלו עוד ועוד שאלות ורצו עוד ועוד ידע. הם מבינים שאם ינהלו את הכסף שלהם נכון הם ירוויחו הרבה יותר. כיף לראות את השינוי בתפיסה של הנוער, לי לא הייתה גישה כזאת כשהייתי בתיכון".
הרשתות עמוסות במשפיעני כלכלה, רבים מהם מעניקים עצות מסוכנות לבני נוער, והם חשופים לזה יותר מלמורים בבית הספר. מה העצה שלך בעניין הזה?
"יש אינסוף שרלטנים, אבל יש גם קבוצות טובות ואנשים חכמים שממש נותנים חינוך פיננסי. צריך לברור את הבר מהתבן. בכל מקרה, עצם העובדה שהם מדברים על הנושאים האלה היא דבר טוב. נתינת הידע והכלים בבית הספר בוודאי תעזור להם לקבל החלטות נכונות יותר ולהתמודד עם עצות רעות. בגלל שלא לימדו אותנו אנחנו לא יודעים כלום על כסף, מחפשים עצות שונות ומשונות ואז נופלים לעקיצות. אנחנו לא צריכים להיות כלכלנים אלא לדעת דברים בסיסיים, כדי שביום שנשב מול פקיד בנק או יועץ פנסיה נוכל לשאול את השאלות הנכונות.
התוכנית של משרד החינוך לא מייתרת את התוכנית שלך?
"במידה מסוימת, אבל הגעתי לנושא מתוך תחושת שליחות, ואם משרד החינוך באמת מרים את הכפפה, אני אתפנה לתוכניות אחרות. כרגע התוכנית עוד נצרכת כי מערכת החינוך נכנסת רק לכיתות ט'. המשרד בחר את שכבת הגיל הזו כי לתלמידים אין עדיין בגרויות ואפשר למצוא לזה מקום במערכת. אבל האמת היא שבגיל הזה הם עוד צעירים, רובם עוד לא מרוויחים כסף וזה עוד לא בראש שלהם. אם זה היה תלוי בי הייתי מוריד חלק מהיחידה במתמטיקה ומכניס חינוך פיננסי, כי בכיתה י"א־י"ב הם כבר רוצים את הידע, ואז גם הרבה יותר קל ללמד אותם. אפשר גם להכניס את זה בשיעורי מתמטיקה שמתפנים אחרי הבגרות, יש כל מיני פתרונות".
ללמד את המורים
אלעד אלפסי, תלמיד כיתה י"ב באמית קרית־מלאכי, לומד בחודש האחרון מדי שבוע שיעור כפול בחינוך פיננסי, "למדנו כל מיני דברים", הוא מספר, "אבל מה שהכי תפס אותי זה להבין מה זה ריבית דריבית והכוח של שוק ההון. וואלה, יש לזה כוח מטורף. פתאום הבנתי שאם אתה הצד שעושה את הכסף מהריבית דריבית אתה משפר ממש את הרווחים שלך. אני כבר עובד, ושוק ההון הוא אופציה טובה כדי לעשות עוד כסף ממה שכבר יש לי".
הוא שקל להיכנס לשוק ההון עוד לפני כן, אבל השיעורים נתנו לו דחיפה. "עכשיו יש לי יותר ביטחון, אני מבין על מה מדברים ויודע איך להתקדם. אלה שיעורים שהולכים איתך כי אתה מתעסק בנושאים האלה בחיים. גם בעבודה אני יודע הרבה יותר מה הזכויות שלי בתור קטין, והתחלתי להסתכל על גרפים כדי לראות איך להרוויח".
אלפסי היה רוצה יותר שיעורים כאלה: "היה עדיף אם כבר בכיתה י' היו מתחילים לדבר איתנו על זה. אנחנו גם ככה שומעים על זה בטיקטוק וביוטיוב, ובבית הספר הבנתי שיש כאלה שהם ממש חרטטנים. אבל יש גם מקרים הפוכים, שמה שלמדנו חיזק את מה ששמעתי קודם".
כאמור, על פי הודעת משרד החינוך, משנת הלימודים תשפ"ז ייכנס החינוך הפיננסי כמקצוע חובה בהיקף של שעה אחת, לאורך שנתיים בבתי הספר העל־יסודיים. במקביל יורחבו ההכשרות למורים, כך שעד אז יהיו מספיק אנשי הוראה שיוכלו להעביר את התוכנית. התוכנית גובשה על ידי המזכירות הפדגוגית בלי התערבות של גורמים חיצוניים, והיא מתמקדת בפיתוח אזרחות כלכלית פעילה, חיזוק יכולות רגשיות כגון עמידה בלחצים ודחיית סיפוקים, ויכולת תכנון כלכלי לטווח קצר וארוך. הלמידה תיעשה בצורה מדורגת, כך שבשנה הראשונה יילמדו מושגי היסוד, ובשנה השנייה יעמיקו בהם על בסיס הידע שכבר נצבר. במסגרת התוכנית ייחשפו התלמידים לעקרונות בסיס של כסף וחיסכון, ריבית ואינפלציה, בניית תקציב, עולם הבנקאות, אפיקי חיסכון והשקעה, וכן זיהוי סיכונים והונאות. המושגים יועברו בדרך חווייתית המשלבת כלים דיגיטליים, התנסות מעשית ושיתוף של המשפחה והסביבה.
מכיוון שמערכת השעות של תלמידי התיכונים עמוסה, במשרד נאלצו לצמצם למידה במקצוע קיים. בכיתה ט' ילמדו על פיננסים במקום על גיאוגרפיה; למעשה בתוכנית הלימודים של גיאוגרפיה כבר קיים פרק קצר בנושא והוא יורחב בצורה משמעותית. בכיתה י' התוכנית תיכלל בתוך שיעור השכלה כללית.
מהיכן יימצאו מורים להעביר את החומר? ובכן, הדרג המקצועי במשרד החינוך משלים בימים אלה את ההיערכות להכשרת צוותים, באמצעות גיבוש התכנים ואיתור והכשרה של 30 "מורי מורים". במאי ובספטמבר יתקיימו קורסים להכשרת 1,200 מורים לתוכנית של כיתה ט', ובשנת הלימודים הבאה הם יעברו הכשרה לתוכנית של כיתה י'.
"זהו מהלך שאנו מובילים מתוך תפיסה ברורה שבית הספר צריך להכין את תלמידיו לא רק לבחינות, אלא לחיים עצמם", אמר השבוע שר החינוך יואב קיש. "חינוך פיננסי הוא צעד מתבקש במערכת חינוך שמבקשת להעניק לדור הצעיר יכולת להבין מציאות, לשקול סיכונים, לקבל החלטות ולפעול באחריות. משנת הלימודים הבאה חינוך פיננסי יילמד כמקצוע חובה, ותלמידי ישראל ילמדו באופן סדור לבנות תקציב, להבין ריבית ואינפלציה, לקרוא תלוש שכר, להכיר את זכויותיהם בעולם העבודה ולהתנהל בעולם כלכלי מתקדם וטכנולוגי. זו אינה תוספת שולית – זו תשתית לחיים בוגרים של עצמאות, אחריות וביטחון עצמי".