לקראת חשיפה היסטורית? מועצת המחקר האירופית (ERC) העניקה לפרופ' מלדן פופוביץ' מאוניברסיטת חרונינגן בהולנד מענק בסך 2.5 מיליון אירו למחקר בן חמש שנים, בשיתוף רשות העתיקות ומעבדות מחקר באירופה. המחקר יבקש לזהות היכן יוצרו ונכתבו מגילות מדבר יהודה, ולשפוך אור חדש על עולמם של הסופרים כותבי המגילות, מרכזי הידע והפצת הטקסטים ביהודה הקדומה. מגילות מדבר יהודה, הנשמרות ומטופלות במעבדות רשות העתיקות בירושלים, מכילות, בין השאר, את הכתבים הקדומים ביותר הידועים של התנ"ך.
אחת השאלות הגדולות בחקר מגילות מדבר יהודה, אשר מעסיקה את החוקרים כבר יותר מ-70 שנה, היא היכן נוצרו ונכתבו הכתבים הקדומים שנמצאו במערות המדבר: האם לפחות חלקן נכתבו בקומראן בידי קהילה יהודית שהתבודדה במקום? האם מגילות אחרות הובאו ממוקדי כתיבה נוספים ביהודה - אולי מירושלים - והוסתרו במערות בשעת סכנה, או שמא המערות שימשו גם כספרייה או כגניזה קדומה?
עוד כתבות בנושא
המחקר החדש מבקש לבחון את השאלה הזו מזווית רחבה: לא רק מה כתוב במגילות ואיך הן נכתבו, אלא גם ממה הן עשויות וכיצד הוכנו. באמצעות בדיקות כימיות של הדיו, הקלף והפפירוס, ניתוח כתב היד, בחינת מבנה המגילות וכלי בינה מלאכותית, ינסו החוקרים לזהות את "טביעות האצבע" החומריות והסגנוניות של המגילות, ולבחון האם הן נוצרו במקום אחד, בכמה מרכזי ייצור, או הובאו אל מדבר יהודה ממקומות שונים.
הכי מעניין
המענק שניתן לפרופ' פופוביץ' הוא אחד המענקים היוקרתיים באירופה, המוענק לחוקרים מובילים בעלי הישגים מחקריים יוצאי דופן, ומאפשר להם להוביל מחקר מדעי חדשני ורחב היקף. בחמש השנים הקרובות יעמוד פרופ' פופוביץ' בראש צוות רב-תחומי של חוקרי מדעי הרוח, מדענים ומומחי בינה מלאכותית, במטרה להתחקות אחר מקורן של מגילות מדבר יהודה.
מערות קומראן במדבר יהודה, מהאתרים המרכזיים שבהם התגלו מגילות מדבר יהודה | צילום: שי הלוי, רשות העתיקות
למרות חשיבותן העצומה של המגילות, הידע המדעי לגבי המקום המדויק שבו יוצרו, עובדו ונכתבו נותר עדיין חלקי. המחקר החדש מבקש להתמודד עם הפער הזה, באמצעות שילוב בין בדיקות כימיות, בינה מלאכותית, ופליאוגרפיה - חקר כתבי יד עתיקים.
במסגרת המיזם, ובשיתוף רשות העתיקות, ייבחנו כ-250 דגימות קלף ופפירוס מאוסף מגילות מדבר יהודה שנשמר ברשות העתיקות. לראשונה בהיסטוריית המחקר, ינותחו גם דגימות פפירוס ממצרים, במטרה להשוות אותן לדגימות מקומראן ומאתרים נוספים במדבר יהודה. ההשוואה בין ההרכב הכימי של החומרים, תוכל לסייע בזיהוי מקורות חומרי הגלם, מסלולי ייצור אפשריים וקשרים בין אזורי כתיבה שונים.
הנתונים שייאספו במעבדה יעובדו באמצעות כלי בינה מלאכותית, אשר יחפשו דפוסים מורכבים בתוך המידע הכימי. לאחר מכן, התוצאות ישולבו עם ניתוחי כתב יד ועם ניתוח קודיקולוגי - האופן שבו הוכנו ונערכו המגילות - למשל, מבנה היריעות, סידור העמודות, השוליים, וסימני החיבור בין חלקי המגילה. לכך, יצטרפו מאפיינים לשוניים וספרותיים.
עוד כתבות בנושא
בדרך זו, מקווים החוקרים לבנות מודל שיסייע למפות את האוסף העצום של קטעי המגילה שבידי רשות העתיקות, הכולל יותר מ-25,000 פיסות כתב יד, כך שניתן יהיה למקם את הסופרים והמגילות השונות בזמן ובמרחב. בנוסף, מקווים החוקרים להצביע על מוקדים שבהם התקיימו כתיבה, לימוד, יצירה והעברה של ידע ביהודה הקדומה - ואולי גם מעבר לה.