החרם האקדמי: ארכיאולוגים שחופרים ביו"ש נאלצים למחוק את שיוכם הארגוני

חוקרים ישראלים נדרשו להצניע או להשמיט לחלוטין את שיוכם המוסדי כדי להשתתף בכנסים מדעיים בינלאומיים - כך עולה מעדותו של ד"ר אהרון טבגר, חוקר בקמ"ט ארכיאולוגיה. השבוע, בכנס הבינלאומי השני לארכיאולוגיה של קמ"ט (קצין מטה) ארכיאולוגיה במנהל האזרחי, בשיתוף משרד המורשת והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, סיפר טבגר שבכנס הארגון האמריקני לחקר המזרח שנערך השנה בארצות הברית דרשו ממנו להשמיט את מקום עבודתו הרשמי ושיוכו הארגוני – אוניברסיטת אריאל וקמ"ט ארכיאולוגיה - ולהציג את עצמו כחוקר עצמאי כדי שיוכל להציג את מחקריו. לשאלתו מדוע עליו לשקר, ענו לו תשובה פשוטה: אלה גופים מיהודה ושומרון.

בשנים האחרונות הפך קמ"ט ארכיאולוגיה מגוף קטן, שעוסק רק בחפירות הצלה, לארגון שיוזם, מפקיע אתרים כדי לטפל בהם ולשקם אותם, מבצע אכיפה נגד ונדליזם וטרור, דואג לחיבור של האתרים לציבור, וגם מרחיב ומעמיק את המחקר. סגן ראש קמ"ט ארכיאולוגיה אייל פריימן, שהסיפור של טבגר היה קו פרשת מים מבחינתו, לקח על עצמו את המאבק נגד החרם האקדמי.

"אנחנו לא מוכנים שיחרימו גוף ממשלתי", הוא אומר, "אני לא פועל ביהודה ושומרון כי בא לי, אלא מתוקף החלטות ממשלה, חוקים ותקנות. אני לא ארחי פרחי שמסתובב בשטח, אני החוק. פנינו במכתבים לשגרירות ארה"ב ולהנהלת הכנס דרך השר עמיחי אליהו. הם אכן חזרו בהם מההחלטה - אגב, רק לגבי הקמ"ט. את האזכור של אוניברסיטת אריאל הם השמיטו מתוארו של טבגר ומתוארה של חוקרת נוספת. אני לא מבין איך האוניברסיטה הסכימה לזה, אבל הם לא רצו לעשות רעש".

כנס מחקרי יהודה ושומרון, שנחשב למענה עקיף לתנועת החרם, נועד לאפשר הצגת חפירות ארכיאולוגיות ותגליות, ולעודד שיתופי פעולה מדעיים. הוא הפך גם לחזית ישירה במאבק בחרם האקדמי.

בכנס השתתפו 400 חוקרים, אנשי אקדמיה ומקצוע מהארץ ומהעולם, ויש בהם מי שגם שילמו על כך מחיר כבד: "בשנה שעברה הגיע להרצות בכנס חוקר איטלקי שמתמחה בקומראן, וכשהוא חזר מהכנס ביצעו לו שימוע באוניברסיטה", מספר פריימן. "השעו אותו לשבועיים, והוא על סף פיטורין. השנה הוא כבר לא הגיע, וגם אף אחד מהאוניברסיטה הזאת לא יבוא. יש חוקר מאנגליה שעושה דוקטורט על ממצאים מאתר ליד רמאללה שנחפר בשנות החמישים. הוא עצמו מעולם לא חפר בו. הוא הגיע להרצות על המחקר בשנה שעברה, וכשחזר לאוניברסיטה השותף הפקיסטני שלו הודיע לו שהוא מוציא אותו מהמחקר אחרי חמש שנים שהם יחד. הוא איבד את פרנסתו".

רשימה שחורה

לדברי פריימן, חוקרים מאירלנד ומספרד אף התאגדו בחודשים האחרונים כדי לערוך "רשימה שחורה" של חוקרים שעבדו ביהודה ושומרון. "הרשימה עוברת בדוא"ל ובקבוצות דיון, ואם חוקר מופיע בה חוסמים את הפרסומים שלו, גם אם הפרסום הנוכחי לא קשור בכלל", הוא מסביר. לדבריו, "זה התחיל כמשהו קטן, אבל זה תופס תאוצה. לאחרונה חוקר באוניברסיטת תל־אביב שעוסק בתל עזקה סיפר שגילה שהתנהל דיון עליו. הבינו שהוא נקי מחשד, אבל עצם הדיון כבר יכול לשתק".

זמן קצר לפני כנס הארגון האמריקני לחקר המזרח קרה אירוע דומה באירופה: בכנס האיגוד האירופי לארכיאולוגים, חוקרים ישראלים גילו שחשיפת השיוך המוסדי שלהם עלולה להביא לפסילתם או להחרמתם. במקרה הזה דרשו מחוקרים בכירים לא להציג בשם המוסדות שבאו מהם, כמו אוניברסיטאות חיפה, העברית ותל־אביב.

בעקבות זאת מזהיר פריימן מפני שאננות באקדמיה הישראלית: "זה אולי מתחיל ביהודה ושומרון, אבל בקרוב מאוד כל מרצה וחוקר ייתקלו בחרם הזה וישלמו את המחיר. אגב, במקרה זה הם ידעו לדבר, ואפילו להפעיל את שותפי המחקר שלהם מגרמניה ומצרפת כדי שיתמכו בישראל ויילחמו במחרימים".

אלא שהדרישה ירדה מהפרק לזמן קצר, עד שבסיום הכנס האיגוד האירופי לארכיאולוגים קרא לישיבת ועד כדי לקבל את ההחלטה שמרצים ישראלים לא יכולים להרצות בכנסים הבאים, וככה תיפתר את הבעיה.

אולי מארגני הכנס רוצים להגן על החוקרים, כדי שלא יגיעו פעילים אנטישמים ויפוצצו את ההרצאות, למשל?

"אתה צריך לבחור אם אתה נלחם בתופעות שליליות או נכנע להם. ברגע שבחרת להיכנע, אתה משתף פעולה ובפועל מחרים את ישראל. זה בריוני ולא לגיטימי".

אולי זה הגיוני יותר לא להזמין מאשר להזמין בלי השיוך?

"יש פרופסורים שהם שם דבר, ובכנס לא רוצים לפספס את המחקרים שלהם, אבל הם לא באמת רוצים אותם. אף אחד לא רוצה לצאת אנטישמי, אז הם יגידו רק שהם נגד ציונות, כיבוש ומלחמות".

העין בשטח

מכיוון שהחרם גובר, גם האוניברסיטאות בולמות את מעט החוקרים שכן העזו ועבדו באתרים ביו"ש. "נציג של אחת האוניברסיטאות קיבל מסר שהמחלקה צריכה להפסיק לעשות פעילות יזומה ביו"ש כי זה מרחיק תורמים ותמיכה. עכשיו הוא היחיד במחלקה שעובד שם", אומר פריימן, "החוקרים רוצים לבוא לחקור פה, ואחרי 7 באוקטובר גם היה להם גב, אבל בגלל החרמות המגמה התהפכה. בשומרון העתיקה אנחנו לא מוצאים אף מוסד שיבוא לחקור, וזה אבסורדי. זה אתר שכל ארכיאולוג רוצה, אבל בורחים ממנו כמו מאש.

"החרמות האלה גורמים נזק עצום לא רק ליהודה ושומרון, אלא קודם כול למדע ולמחקר. את רואה מאמר על תקופת הממלכה המפוצלת, ישראל ויהודה, שסוקר את באר־שבע, תל דן, גזר, לכיש וירושלים - אבל איפה דביר, חברון, שילה ושומרון? הן לא מוזכרות. זה כמו לספר על אדם בלי לדבר עליו, רק על השכנים והאחים שלו. איך אפשר לדבר על סיפורי דוד בלי חברון? כמעט אין חפירות בחברון. בכנס האחרון הציגו פה ממצאים מהחפירה האחרונה שם, אבל זה כלום. יש ריק עצום במחקר כי אף אחד לא מעז לחקור, ובטח שלא לפרסם".

בקמ"ט ארכיאולוגיה משקיעים מאמצים בהגנה על האתרים ובפיתוחם, משום ש"התיישבות ותיירות מגבירות את השמירה על העתיקות", לפי פריימן. "יישובים וחוואים הם העין בשטח שיודעת להגן על האתרים", הוא אומר, "כשהייתה התיישבות בדואית במרחב, האתרים היו נשדדים השכם והערב. היינו באים שבוע אחרי שבוע לאתר, מזהירים, מוציאים צווים, עורכים מעצרים - אבל שום דבר לא עצר את השוד. מאז 7 באוקטובר מרבית הבדואים עזבו את השטח, ולכן חלה ירידה בשוד העתיקות. יש עוד גורמים: הגדלנו את יחידת האכיפה מפקח אחד בכל יהודה ושומרון לעשרה פקחים עם תובע צבאי צמוד, והממשלה נותנת תקציבים שמאפשרים לנו לפעול יותר".

אולי מה שקורה בעולם זו תגובת נגד לתנופת ההגנה והפיתוח שאתה מתאר?

"צעקו עלינו כבר קודם - אז לפחות עכשיו אנחנו מגוננים על העתיקות ומפתחים את האתרים. יש גם תמיכה גדולה בעולם מנוצרים אוהבי ישראל. הם מראים את זה ברגליים. במלחמה עם איראן נחתו בירדן מאות אוונגליסטים ועברו את גשר אלנבי כדי להגיע לתל שילה. זה מדהים, אבל גם מסנוור ומטעה, כי בעולם המדעי התמונה אחרת. שם אנחנו בצלילה חופשית.

"אנחנו רגילים שלא מפרסמים אותנו בכתבי עת, אבל עכשיו זה חמור יותר. מרוב ייאוש חוקרים הפסיקו לשלוח מחקרים, ומי שכן שלחו קיבלו מיד שאלה: 'באיזה צד של הקו הירוק נמצא האתר?'. בעולם פשוט מוודאים שלא יהיו פרסומים ביהודה ושומרון".

מאוניברסיטת אריאל נמסר שהיא פועלת "באפיק האקדמי ובאפיק המשפטי" כדי "להילחם בתופעה המגונה של חרמות באקדמיה. למרות האתגר האוניברסיטה וחוקריה מייצרים שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים וחוקרים מרחבי העולם. כמו כן מגיעים ללמוד בה סטודנטים, דוקטורנטים וחוקרים רבים מחו"ל והיא זוכה לארח כנסים בינלאומיים".