בעוד הנשיא דונלד טראמפ שוקל בפומבי האם על ארצות הברית להצטרף לישראל בתקיפה ישירה באיראן, יש המזהים בין השורות מטרה נוספת: הפלת המשטר בטהרן.
טראמפ החריף את הטון, ודרש השבוע מ"הכניעה ללא תנאים" מצד טהרן – מבלי לפרט מה פירוש הדרישה. ברשתות החברתיות טען כי לארצות הברית יש מידע מדויק על מיקומו של המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמנאי – אך "לפחות לעת עתה", אין כוונה לחסלו.
ארצות הברית אומנם לא קראה בפומבי לשינוי משטר, אך לפני למעלה מ-70 שנה, היא כבר מילאה תפקיד מרכזי בהפלת ממשלתה של איראן – גם אם הנסיבות היו שונות לחלוטין.
הכי מעניין
"רוב האמריקנים שכחו מזה. גם הבריטים, שהיו שותפים להפיכה. אבל באיראן – זה צל תמידי על הפוליטיקה שלהם", אומר ההיסטוריון רוהם אלוונדי מבית הספר לכלכלה של לונדון.
בצל המלחמה הקרה ותסכולה של בריטניה מאובדן השליטה על שדות הנפט, ה-CIA תיאם בשנת 1953 פעולה חשאית משותפת עם הבריטים שהפילה את ראש הממשלה הדמוקרטי מוחמד מוסאדק.
מוחמד מוסאדק, ראש ממשלת איראן לשעבר | צילום: Ali Janzadeh: Mosadegh. Tehran
במקומו הוחזר מהגלות השאה מוחמד רזא פהלווי, שליט אוטוקרטי שתמך במערב והתנגד נחרצות לקומוניזם. שלטונו נמשך עד המהפכה האסלאמית ב-1979, אך אלוונדי מדגיש: ההפיכה נותרה "סמל מרכזי בלאומיות האיראנית המודרנית".
מה הוביל להפיכה של 1953?
כשנבחר מוסאדק בשנת 1951 על בסיס לאומני – ובמרכז מדיניותו: הלאמת הנפט – ניצבה ארצות הברית בפני דילמה. לתמוך בממשלתו הנבחרת או לעמוד לצד הבריטים, שראו באיום על חברת הנפט האנגלו-איראנית (לימים BP) פגיעה כלכלית חמורה.
ברקע הייתה גם המלחמה הקרה. ארצות הברית, שחששה מהתפשטות הקומוניזם אחרי מלחמת העולם השנייה, ראתה במוסאדק סיכון אסטרטגי. הבריטים הזהירו כי עלייתו של מוסאדק עשויה להביא להגברת ההשפעה הסובייטית באיראן.
"האמריקנים העדיפו בסוף את הבריטים – כי פחדו שאם משבר הנפט לא ייפתר, הקומוניסטים או ברית המועצות יעלו לשלטון באיראן", מסביר אלוונדי.
"לא היו פצצות אמריקניות – אלא מבצע מודיעיני מתוחכם"
מה קרה בפועל?
קרמיט רוזוולט ג’וניור, סוכן בכיר ב-CIA ונכדו של הנשיא תיאודור רוזוולט, קיבל אור ירוק לפעול ב-25 ביוני 1953. ב-19 ביולי הוא הגיע לאיראן דרך עיראק, תיאם עם סוכנים מקומיים, גייס קציני צבא, והסית את דעת הקהל נגד מוסאדק.
"לא היו פצצות אמריקניות – אלא מבצע מודיעיני מתוחכם", מסביר ההיסטוריון סיאוווש רנדג'בר-דאמי מאוניברסיטת סנט אנדרוז. לדבריו, המבצע כלל בין היתר הפצת חומר תעמולה קומוניסטי מזויף כדי להציג את המפלגה הקומוניסטית המקומית כאנטי-אסלאמית באופן קיצוני.
מפגינים בעד מוחמד רזא שאה פהלווי | צילום: המכון ללימודים ומחקר פוליטיים
ב-19 באוגוסט שודר בשידור חי ברדיו טהרן דיווח כוזב על נפילת ממשלת מוסאדק – שעה שזו עדיין החזיקה מעמד. "מרגע שהשידור יצא – הכול נגמר", אומר רנדג'בר-דאמי. "זה היה אחד ממבצעי הפייק-ניוז היעילים ביותר בתולדות העולם".
כאשר התברר שההפיכה הצליחה, שלח רוזוולט מברק בו כתב: "השאה ישוב לטהראן תוך ניצחון. נשיקות ואהבה מכל הצוות".
רק ב-2013 חשפה סוכנות הביון האמריקנית מסמך פנימי שבו אושרה לראשונה רשמית מעורבותה: "ההפיכה הצבאית שהפילה את מוסאדק וממשלת החזית הלאומית נעשתה בהכוונת ה-CIA ובאישור הדרגים הגבוהים ביותר של ממשלת ארצות הברית".
טנקים ברחובות טהרן בשנת 1953 | צילום: ללא
מה היו ההשלכות?
פהלווי חזר לשלטון כמלך איראן ושלט במשך יותר משני עשורים כאוטוקרט פרו-מערבי. התקופה לוותה בצמיחה כלכלית מואצת ובפיתוח עירוני, אך גם בדיכוי פוליטי חריף מצד ארגון המודיעין SAVAK.
"השאה ניסה במשך 20 שנה לשכנע שהוא מייצג את הלאומיות האיראנית – אבל הצל של מוסאדק ורוח 1953 רדפו אותו", אומר אלוונדי.
יריבו המרכזי, האייתוללה רוחאללה חומייני, הציג את השאה כבובה של המערב. הכלכלה שהתבססה על נפט הביאה לצמיחה – אך גם לשחיתות מסיבית. כשהכלכלה החלה לקרוס ב-1977, התערער שלטונו. בינואר 1979 הוא עזב את המדינה, ואיראן הפכה לרפובליקה האסלאמית תחת שלטונו של חומייני.
עבור האיראנים, ההפיכה ההיא נותרה תמרור אזהרה. "לא משנה עד כמה האיראנים סולדים מהרפובליקה האסלאמית – הם ימאסו בכל מי שייראה כמשתף פעולה עם מדינה זרה שמבקשת לפגוע באיראן", מסכם אלוונדי.