הבית // בית גדול בשלוש קומות. המרתף משמש לחדר לימודים וחדר טיפול, ולמועדון לילדים – לשחק בו ולצפות בו בטלוויזיה. בקומת הכניסה חדרי השינה של ילדי המשפחתון, סלון גדול ומטבח גדול. בקומה העליונה ישנים בני המשפחה.
בוקר טוב // "הבוקר שלנו די לחוץ". יש ילדים שקשה להם לקום בבוקר, ויש ילדים שקמים ממש מוקדם. על שולחן המטבח הם מניחים ממרחים וירקות, וכל ילד מכין לעצמו כריך לבית הספר. בפינת האוכל הם אוכלים ארוחת בוקר, ולפעמים המדריכות מפנקות את הילדים בלחם ביתי או בקרואסונים שהכינו בלילה, חמים מהתנור. לפני שכולם יוצאים הם מוודאים שיש לכל הילדים כריכים, בקבוק מים וחולצה לבנה כשצריך, ומאחלים הצלחה למי שיש לו מבחן חשוב.
כוח // עידן עובד בתחנת הכוח באשלים, יוצא בבוקר לעבודה וחוזר סביב שש בערב.
עבודה // קרן היא אם הבית של המשפחתון: "זאת המשרה שלי – לטפל, לאהוב ולהעניק ל־12 ילדים שהם לא שלי, אבל הם גם שלי. כל ילד מגיע עם סיפור חיים שונה ומיוחד, ונדרשת עבודה כדי לעזור לו. התפקיד מחייב זמינות מלאה".
יפו // קרן גדלה ביפו. כשהיתה בת 17 עבדה במועדונית לילדים בסיכון שהייתה גם בית קלט חירום. "אם הבית שם הייתה בהיריון, ובאתי לעזור לה. התאהבתי מיד במקום וכבר אז ידעתי שאני גם רוצה בית כזה, מלא בילדים". אחרי השירות הצבאי היא התחילה ללמוד חינוך.
באר־שבע // עידן גדל בבאר־שבע ולמד בנעוריו בכפר הנוער בן־שמן. "הייתי ילד שובב ולא כל כך הסתדרתי לימודית. פעם לא ידעו איך להתנהל עם ילדים שיש להם הפרעת קשב. מיד היו מתייגים". בכפר הנוער עם המרחבים ופינת החי הוא החל לצמוח ולהתפתח.
ההיכרות // אחרי השירות הצבאי עידן עבד בבית דפוס, עם אחות של קרן. "אחותי עברה ניתוח ואני באתי לעזור לה לאחר הניתוח. הוא הגיע עם עוד חברים מהעבודה לבקר את אחותי, ומיד היה בינינו ניצוץ. יום למחרת כבר יצאנו ומאז אנחנו ביחד, נשואים 14 שנים".
משפחתון // עידן נקשר לרעיון המשפחתון כשמישהי הגיעה אליו לבית הדפוס כדי להדפיס אלבומי בר מצווה ובת מצווה לכמה ילדים. "עידן שאל אותה בצחוק: מה זה, כמה ילדים יש לך? היא סיפרה לו שהיא אם בית באור שלום, ושהם מחפשים מורה למשפחתון אז אם הוא מכיר – שיפנה אליה. הוא סיפר לי ובאותו היום כבר דיברתי איתה ולאחר שבוע כבר התחלתי לעבוד אצלה כמורה". לאחר המפגש הם החלו את המבחנים של אור שלום כדי לנהל בית משלהם. "בדרך סיימתי תואר ראשון בחינוך, ובימים אלו אני מסיימת לימודי אבחון דידקטי".
הורים // הם בארגון אור שלום כבר 12 שנים, ומלבד הילדים שלהם חיים אצלם עוד 12 ילדים ששירותי הרווחה הוציאו מהבית. "התחלנו את המשפחתון ביום הולדת שנה של הגדול שלנו – הוא קיבל 12 אחים במתנה ליום ההולדת. שני הבנים הקטנים שלנו כבר ממש נולדו כאן. הילדים שלנו חולקים אותנו עם עוד 12 ילדים ויש לזה חסרונות אבל גם הרבה יתרונות: יש להם תמיד עם מי לשחק ואף פעם לא משעמם להם. הבן הקטן שלי ממש אוהב להיות עם הילדים, ואם יש משהו שאני לא מסכימה לתת לו הוא פונה לאחד הילדים וממיס להם את הלב ומבקש מהם שייתנו לו. כמו כל אחים, לפעמים הם גם רבים, ואחרי עשר דקות משלימים כאילו לא היה כלום. הם עוזרים הרבה זה לזה, גם בבית ספר".
משפחה // "כולנו משפחה אחת גדולה, מרובת ילדים. הילדים לומדים בבתי ספר, משתתפים בחוגים, הולכים לחברים וכמובן גם מזמינים חברים אלינו. כל ארוחה אצלנו היא כמו ארוחת חג, אנחנו כמעט עשרים אנשים. זכינו להגשים חלום, ואנחנו מקווים ששינינו לילדים את החיים ונתנו להם מודל אחר למשפחה".
תיקון // "מעבר לבית החם והחיבוק שאנחנו נותנים לילדים, אנחנו מרגישים שאנחנו מצליחים ליצור אצלם חוויה של תיקון. חשוב לנו שכל ילד יקבל את הטיפול המדויק לו, עד כמה שאנחנו יכולים, ובעיקר שכל ילד ירגיש שהוא מיוחד. ההורים הביולוגיים נפגשים עם הילדים שלהם, ופעם ביום הילדים מדברים עם ההורים".
אירוח // "יש ילדים ללא עורף משפחתי, יתומים, ואנחנו מגייסים להם משפחה מארחת שהם נוסעים אליה לחגים וכו'. אין מספיק משפחות מארחות, כל הזמן יש צורך בעוד משפחות שיארחו את הילדים בזמנים מיוחדים כאלה, אבל מרכז החיים שלהם הוא עדיין כאן אצלנו במשפחתון".
צוות // "יש לנו צוות גדול שמלווה את הבית – בנות שירות, מדריכים, עובדת סוציאלית, מנהל. הם חלק בלתי נפרד מהבית".
ליווי // "אנחנו מגדלים כאן דורות של ילדים. יש ילדים שגידלנו מכיתה ד' עד כיתה י"ב, וליווינו אותם בגיוס. אנחנו עדיין שומרים איתם על קשר, הם מגיעים לבקר אותנו בשבתות ואוכלים ארוחת שישי איתנו".
אור שלום // בארגון אור שלום פועלים היום 21 מעונות משפחתיים, עם 200 ילדים ובני נוער בסיכון שחוו היעדר מוגנות קיצוני וקושי בתפקוד ההורי. יש מעונות מתמחים – לנערות במצוקה, לנערות חרדיות, לאחים. בגיל 18 הילדים עוברים לתוכנית הבוגרים וזוכים לליווי אישי מרכזי התוכנית עד גיל 27.
בוגרים // "בגיל 18 המדינה מסיימת את האחריות על הילדים, אבל זה לא באמת מספיק. ילד בגיל 18 הוא עדיין ילד".
להשתתפות במדור: dyokan@makorrishon.co.il
