משק // יגאל הוא משרד החוץ של העסק: הוא יוצא לפזר סחורה או מתכונן להדרכות במרכז המבקרים של דבורת התבור. מלכה היא המנכ"לית, ממונה על ניהול שוטף של העסק ומנהלת את מערך השיווק. הבן בועז הוא הדבוראי המומחה שעוסק בפועל בגידול הדבורים ובייצור הדבש. "הוא מומחה בעל שם עולמי".
דבוראות // הם בנו את העסק המשפחתי בעשר אצבעות ומקווים להמשיך לעבוד בו עוד שנים רבות. סבא רבא של מלכה גידל דבורים עוד כשהיה בהונגריה. אבא של מלכה הקים עם יגאל את המכוורת בארץ לפני ארבעים שנה.
אלרגיה // מלכה בכלל אלרגית לדבורים. "זה אירוני, אבל אני מכירה את ההתנהגות שלהן. הן לא תוקפות סתם. אז אני לא דואגת".
תיירות דבורים // "דבורת התבור" הוא מרכז מבקרים כפרי שמספר על תהליכי הפקת הדבש והמשי, ועל חרקים שגויסו לתועלת האדם. קהל היעד הוא בעיקר מערכת החינוך, מגני ילדים ועד לסטודנטים. עשרות אלפי תלמידים, משפחות וגמלאים ביקרו שם, וגם משלחות רבות מחו"ל.
"המטרה שלנו היא להנגיש את הידע לקהל. יש לכך חשיבות כי הדבורה היא חיה שהולכת ומתמעטת, ואם לא יהיו דבורים – בתוך כמה שנים גם לא יהיו בני אדם. שליש מהמזון שלנו קשור להאבקה של הדבורים, כולל מזון לבעלי חיים, ירקות, פירות וצמחים שמעשירים את האוויר. בלי דבורים תהיה פה קטסטרופה.
"לכן אנחנו מחנכים את הדור הצעיר שמוצרי המזון לא גדלים בסופר או בקניון, ושהם צריכים להבין את התהליכים שקורים בטבע בשילוב עם החקלאות המודרנית".
קונספט // הרעיון להקים מרכז תיירות נולד לאחר משבר המושבים, בשנת 1992. "החלטנו להיאחז בחקלאות, אבל מזווית של תיירות". לאחרונה חגגו שלושים לייסודו של המרכז בפסטיבל הדבש השנתי של מועצת הדבש.
מדריך // יגאל מדריך במרכז המבקרים בעברית, באנגלית ובשפות אחרות. מלכה: "הוא מדריך בחסד עליון, בעל חוש הומור יוצא דופן, ושמו יוצא למרחוק".
יגאל: "תחום ההדרכות מרתק, אבל שביר מבחינה כלכלית. מספיק שיורים על עוטף עזה – ובתי הספר בצפון מבטלים. לכן הקמנו ענף נוסף של מארזי שי לחגים, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם עמותות של נוער עם צרכים מיוחדים, כמו עמותת 'כיוונים'".
צבר // יגאל נולד לזוג הורים ממייסדי שדמות־דבורה, שהגיעו לארץ מברלין לפני שהנאצים התחילו ברצח היהודים מגרמניה. "היה להם רכוש עצום בברלין, אבל הם איבדו את כל רכושם. הם הגיעו ציונים וחלוצים שאהבת הארץ וההתיישבות בדמם, והקימו את המושב בשיטת חומה ומגדל". הוא למד במקווה ישראל, היה חבר בגרעין עין־יהב ושירת בנחל המוצנח ("גם במילואים במשך תקופות ארוכות מאוד"). בין השאר היה מכובשי רמת הגולן והחרמון.
מוצר יבוא // מלכה מעידה על עצמה שהיא "יבוא אישי": היא נולדה בירושלים למשפחה שברחה מהונגריה. "ההורים שלי עלו באוניה דוריאן 2, בעלייה הבלתי לגאלית. הם נתפסו וישבו במחנה המעצר הבריטי בעתלית במשך שנה וחצי, שוחררו על ידי ההגנה, עלו לירושלים והיו שותפים פעילים בלחימה בעיר.
"לימים אבי השלים בשווייץ תואר בהנדסת משאבות, והיה להכשרה הזאת ביקוש רב בהקמת פרויקטים גדולים, כמו המוביל הארצי. הוא זכה בפרס על תרומתו להצלחת המפעל". בשנת 1967 יצאה המשפחה לאיראן שבימי השאה הפרסי, כשאבא של מלכה עבד שם כמהנדס מים מטעם מקורות ועסק בפיתוח תשתיות הולכת המים ברחבי המדינה.
עושר פרסי // "המשכורות של הישראלים שם היו גבוהות ביחס לישראל, והיינו מחוברים לעשירי איראן. הם היו מארחים אותנו לארוחות ולאירועים חברתיים. הסתובבנו המון בארמונות ובבתי מלון מפוארים. עד היום אני חולמת על המקום הזה ומשתוקקת לחזור לבקר שם. לצערי כמובן אי אפשר"
ההיכרות // יגאל יצא לאיראן עם קבוצת מתנדבי חקלאות מטעם המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי. הם נפגשו באירוע חברתי של הישראלים באיראן, ומאז הם יחד. לאחרונה חגגו 56 שנות נישואים.
הסתגלות // כששבו לארץ מאיראן למדה מלכה הוראה בסמינר בית הכרם בירושלים, ואז לימדה בבית הספר היסודי והחטיבה בכדורי. "הגעתי למושב ב־1970, צעירה עירונית שלא הכירה חיי מושב. ההסתגלות הייתה לי קשה מאוד. הגעתי מחיי המותרות של עשירי איראן למושב שאפילו כביש סלול לא היה בו, עם טלפון אחד במרכז המושב וריח של רפת באוויר, שלוקח לא מעט זמן להתרגל אליו. בדיעבד, היום לא הייתי מחליפה בעד שום ארמון את החיים במושב".
אמנות // כשנולדו הילדים היא הפסיקה לעבוד לזמן מה, ורק כשהצעיר שבהם הלך לגן היא חזרה לעבוד. היא עשתה תואר באמנות, לימדה במכללת עמק יזרעאל, והקימה את המכון להכשרת מדריכי אמנות במרכזים הקהילתיים בעפולה. "גם ייצגתי את ישראל בתערוכות בתחום אמנות הסיב". כשהחליטו לפתוח את מרכז המבקרים עזבה את ההוראה וההדרכה.
צאצאים // יש להם שלושה בנים ותשעה נכדים. "תמיד היה לי חשוב שהילדים יחזרו לבית עוטף עם אוכל מוכן, חיבוק והקשבה לחוויות שעברו, ואכן שלושתם בחרו לגור לידנו גם אחרי שנישאו. אנחנו משתדלים לראות את הנכדים כמה שיותר. זה מקור האושר הגדול ביותר בחיים".
