ממשרד החקלאות נמסר:
"הסרת המכס על ייבוא שמן זית תביא להכחדת עצי הזית לשמן בישראל. בנוסף, הצרכן לא יזכה למחיר זול"
כשהדיאטנית בקופת החולים פסקה שעליי לעבור להשתמש בשמן זית בלבד, הן לטיגון והן לתיבול, עיניי חשכו. מחירו של בקבוק שמן זית (750 מיליליטר) הוא כ־30 שקלים, פי שניים ויותר ממחיר ליטר של שמן קנולה. ובכל זאת עשיתי כמצוות הדיאטנית, עברתי לשמן זית, ומצווה – שכרה בצידה: ועדת המכסות במשרד הכלכלה והתעשייה הודיעה בתחילת החודש כי חילקה מכסת ייבוא פטורה ממכס, בהיקף 600 אלף ליטר שמן בבקבוקים. המשמעות: המחיר לצרכן צפוי לרדת.
שלוש חברות, מאלה שהשתתפו בהליך התחרותי, זכו במכסות הייבוא הפטורות ממכס: מרב מזון כל בע"מ (300 אלף ליטר), וילי פוד (200 אלף) ורמי לוי (100 אלף). החברות התחייבו למכור את השמן במחיר שנע בין 9.8 ל־12.8 שקלים לבקבוק של 750 מ"ל. בקרוב נוכל אם כן לקנות בקבוקי שמן זית מיובא בשליש מהמחיר של שמן מקומי.
למי תודה, למי ברכה? הקרדיט נתון למשרד האוצר, שלמעשה ביקש לבטל את המכס על שמן הזית, או להפחית אותו. במשרד החקלאות, מנגד, טוענים שיש להותיר את המכסים על כנם. הנימוק הראשי שלהם כלל אינו חקלאי, אלא צרכני. "ניסיון העבר מלמד שהסרת מכסים לא מוזילה את המחיר לצרכן, כי ההוזלה לא מתגלגלת לצרכנים אלא נשארת אצל היבואנים ורשתות השיווק, ומעשירה את כיסיהם", מסרו לנו מהמשרד. "מוצרים ששנים רבות אין עליהם מכס כלל, ומיובאים באופן מלא, אינם זולים יותר. דוגמאות יש למכביר: תה, קפה, אורז וכו', שהם כאמור ללא מכס, מותירים פער תיווך של מאות אחוזים בידי היבואנים והקמעונאים. דוגמה נוספת היא מחירי הבשר, שמכסות ענק פטורות ממכס נפתחו עבורו שנה אחר שנה, וגם הן לא הביאו לירידת מחיר לצרכן".
יש לציין שבדו"ח מבקר המדינה נמתחה ביקורת על משרד החקלאות, משרד האוצר ורשות התחרות, שמערכת "המכסות הפטורות" שלהם אינה מאפשרות תחרות של ממש. במקום להוריד את המכס לכלל היבואנים ולעודד תחרות בשוק, הממשלה מחלקת מכסות מוגבלות שנהנות מפטור, בעוד שאר הייבוא כפוף למשטר המכסים. בפועל, מדובר במכסות זעירות: הצריכה השנתית של שמן זית בישראל עומדת על כ־30 אלף טונות, מתוכן בין 15 ל־20 אלף טונות בייצור מקומי וכ־10,000 טונות בייבוא מחו"ל. 600 טונות השמן שזכו בפטור הן 6 אחוזים בלבד מהייבוא, וכ־2 אחוזים בלבד מכלל הצריכה.
באיגוד לשכות המסחר, המקדם כלכלת שוק, מסכימים עם המבקר. "עיקר הוויכוח נוגע לשאלה אם לבטל את המכסות ולפתוח את המשק לחלוטין לייבוא", אומרת ישראלה מני, סמנכ"ל כלכלה באיגוד. "כיום יש מכסות ייבוא לתעשייה שמאפשרות לייבא את השמן במכלי פח מחו"ל ואז לבקבק אותו בישראל, או לייבא בקבוקים מוכנים ארצה. משרד האוצר אומר שביטול המכסים יביא לכניסת יבואנים נוספים, תיווצר תחרות והמחיר ירד. בידי המדינה לחולל תהליך כזה, והדבר כבר נעשה: בשנת 2011 בקבוק שמן זית עלה כ־37 שקלים, ומאז המחיר ירד לכ־32 שקלים. זה קרה כי יבואנים נכנסו לשוק".
הכסף האירופי
בהמשך התגובה שלו התייחס משרד החקלאות למי שהוא מגונן עליהם באמת: חקלאי ישראל. "מכסים נועדו להגן על ייצור מקומי. הסרת המכס לחלוטין תביא להכחדת עצי הזית לשמן בישראל. אם יבוטלו מכסי היבוא, לא תהיה חקלאות במדינת ישראל ונתבסס אך ורק על יבוא. התבססות על יבוא בלבד, מעבר להיעדר ביטחון מזון לאזרחים, לא תאפשר פרנסה בפריפריה ויישוב קרקעות בגבולות המדינה – אזורים שהפרנסה העיקרית בהם היא חקלאות".
מדוע החקלאי הישראלי אינו יכול להתחרות ביבוא? במועצת הצמחים טוענים כי המחיר הזול של השמן המיובא מאירופה, נובע מהסיוע הרב שמוענק לחקלאות שם. "האיחוד האירופי מסבסד את גידול שמן הזית במגוון דרכים – תמיכה ישירה במטעים, תמיכה בייצוא, השקעות ועוד", אומר אורי יוגב, מנהל ענף הזית במועצת הצמחים. "להערכת כל הגורמים, התמיכה נעה בין 1.5 ל־2 אירו לק"ג שמן זית (כשישה עד שמונה שקלים, לפי שערי המטבע בראשית השבוע – ב"א). כל עוד יש תחרות מול ישראל, האירופים ימשיכו לתמוך בשמן שמיוצר אצלם, כדי להקל על העודפים העצומים שהצטברו שם. כאשר לא יהיה שמן ישראלי – המחיר יעלה".
יוגב אם כן טוען שברגע שלא תהיה לנו ברירה אלא לייבא – אירופה תמכור לנו ביוקר, והצרכן ממילא לא יזכה ליהנות מהמחירים הנמוכים. אבל שוק הייצור הישראלי הוא זעיר, כאמור. תפוקת שמן הזית העולמית היא כ־3.2 מיליוני טונות; שליש מהשמן מיוצר בספרד לבדה, וחמישית – באיטליה וביוון יחד. יצרניות מובילות אחרות הן טוניסיה, טורקיה, מרוקו ופורטוגל. ישראל מייצרת כ־0.5 אחוזים מהתפוקה העולמית, ולכן היא מייבאת את רוב הצריכה שלה מטורקיה, מירדן ומספרד.
גם החברות הישראליות המובילות כבר מערבות בבקבוקים שלהן שמן מיובא. אחת מהן, שהחזיקה בעבר ב"תו האיכות לשמן זית ישראלי" מטעם מועצת הצמחים, ייבאה השנה 1,400 טונות שמן זית. מתחרותיה עזבו גם הן את תו האיכות והחלו לייבא. "כללי תו האיכות מחייבים 100 אחוז שמן זית ישראלי", מסביר יוגב. "בספרד, למשל, רוב שמן הזית המיוצר אינו באיכות כתית מעולה, והייצוא הוא בדרך כלל משנת הייצור הקודמת, עקב הצטברות עודפים עצומים.
"שמן הזית הישראלי טרי יותר, ולכן בדרך כלל גם בריא יותר. 'ראשון המסיק', השמן הטרי והחדש בכל שנה, משווק בתקופת המסיק רק מתוצרת ישראלית. ענף הזית במועצת הצמחים, באמצעות תו האיכות לשמן זית ישראלי, בודק באופן שיטתי את איכות השמן ואת האותנטיות שלו, והוא היחיד המפעיל לשם כך פאנלים לטעימה בהסמכת ארגון הזית העולמי".
