יום כיפור מביא איתו כמעט באופן אוטומטי את המילה סליחה. אנחנו חושבים על האנשים שפגענו בהם, על דברים שאמרנו, על מריבות שלא הסתיימו טוב ועל מקומות שבהם אולי היינו יכולים לנהוג אחרת. לכאורה, בקשת סליחה היא פעולה פשוטה: לזהות שפגענו, לומר שאנחנו מצטערים ולנסות להתקדם. בפועל, דווקא בתוך הקשרים הקרובים ביותר, זו יכולה להיות אחת הפעולות המורכבות ביותר.
אחת הסיבות לכך היא שבקשת סליחה מחייבת אותנו לוותר, לפחות לרגע, על העמדה שמגינה עלינו. בזמן מריבה אנחנו נוטים לבנות לעצמנו סיפור שלם שמסביר למה פעלנו כפי שפעלנו. הוא אמר קודם, היא לא הקשיבה, הייתי עייף, לא הייתה לי ברירה, גם הצד השני עשה דברים לא בסדר. חלק מההסברים האלה יכולים להיות נכונים לחלוטין, אבל הם גם מאפשרים לנו להישאר בעמדה שבה אנחנו עדיין הצודקים המרכזיים בסיפור.
כאן בדיוק נוצרת המלכודת. אם אנחנו חווים התנצלות כהודאה בכך שהצד השני צדק בהכול ושאנחנו אשמים בהכול, ברור שננסה להגן על עצמנו גם תוך כדי בקשת הסליחה. לכן מופיעות התנצלויות כמו "אני מצטערת שנפגעת, אבל גם אתה..." או "לא הייתי צריך להגיד את זה, אבל ממש פגעת בי". לכאורה נאמרה סליחה, אבל בפועל ההגנה נשארה כמעט שלמה.
הכי מעניין
תפילת סליחות בכותל | צילום: חיים גולדברג/Flash90
מתחת לקושי הזה נמצא לעיתים צורך עמוק מאוד בצדק. אנחנו רוצים שיראו גם את החלק שלנו בסיפור, את מה שעבר עלינו ואת מה שהוביל אותנו להתנהג כפי שהתנהגנו. אנחנו חוששים שאם נוותר על ההסבר, יישאר רק כתב האישום נגדנו. לכן היכולת לבקש סליחה דורשת גמישות רגשית: האפשרות להכיר בכך שפגענו גם אם לא רק אנחנו טעינו, ולקחת אחריות על החלק שלנו בלי לקחת על עצמנו את כל האחריות למערכת היחסים.
וכשאנחנו מצליחים להחזיק את המורכבות הזאת, לתת מקום גם לסיפור שלנו וגם לכאב של הצד השני, ולהכיר בחלק שלנו בלי למחוק את עצמנו, מתאפשר בדרך כלל משהו נוסף: להרגיש אשמה בלי להיבהל ממנה.
אשמה היא רגש חשוב. היא מצביעה על הפער בין הדרך שבה פעלנו לבין הדרך שבה היינו רוצים לפעול. היא מאפשרת לנו לזהות שלא היינו מספיק רגישים, שפגענו, שהחמצנו משהו או שחצינו גבול. בלי היכולת להרגיש אשמה, קשה מאוד לתקן יחסים.
אבל כדאי להבחין בין עצם תחושת האשמה לבין מה שאנחנו עושים איתה. לפעמים נדמה לנו שעצם העובדה שאנחנו מרגישים רע כבר יוצרת תיקון. אנחנו מצטערים, חושבים שוב ושוב על מה שהיה, אולי אפילו מתייסרים, ולכן מרגישים שמשהו משמעותי כבר התרחש. אלא שהאשמה עוסקת בעיקר במה שהיה. היא יכולה להיות כנה ועמוקה מאוד, אבל היא לא בהכרח משנה את מה שיקרה בפעם הבאה.
זוגיות. | צילום: שאטרסטוק
בתוך מערכות יחסים הפער הזה נעשה ברור מאוד. אפשר להצטער בכל פעם מחדש על כך שאיבדנו סבלנות מול הילדים, אבל אם לא ננסה להבין מה מביא אותנו שוב לאותה נקודה, ההתנהגות תחזור. אפשר להתנצל בפני בן הזוג על כך שאנחנו מדברים בזלזול בזמן מריבות, אבל אם בכל עימות חוזרים אותם משפטים, קשה לחוות את ההתנצלות כתיקון אמיתי. ואפשר להצטער מאוד על כך שלא היינו נוכחים ברגע שבו האדם הקרוב אלינו היה צריך אותנו, אבל אם לא נבדוק מה גורם לנו להתרחק דווקא ברגעים כאלה, החרטה לבדה לא תשנה את הקשר.
עוד כתבות בנושא
כאן נכנסת האחריות. אם אשמה אומרת "עשיתי משהו לא בסדר", אחריות שואלת "מה אני עושה עכשיו עם ההבנה הזאת?". היא לוקחת את המבט מן העבר אל העתיד ושואלת מה צריך להשתנות כדי שהפגיעה לא תחזור באותה צורה.
לפעמים מדובר בשינוי מעשי מאוד, כמו ללמוד לעצור לפני שמגיבים, לכבד גבול שכבר הובהר לנו או לשנות הרגל שחוזר ופוגע. ולפעמים האחריות דורשת גם להפנות את המבט אל האדם שנפגע ולנסות להבין למה הוא זקוק כדי להרגיש שמשהו באמת השתנה.
מכאן אפשר להבין למה בקשת סליחה, חשובה ככל שתהיה, לא תמיד מספיקה. מבחינת מי שהתנצל, נעשה כבר צעד משמעותי, ולכן טבעי שהוא ירצה להשאיר את האירוע מאחור. אבל מי שנפגע עשוי להזדקק לזמן, לשינוי עקבי או פשוט לראות שההבנה שהובעה בשיחה ממשיכה להתקיים גם אחריה.
המשפט "אבל כבר ביקשתי סליחה" מפספס לפעמים בדיוק את הנקודה הזאת: סליחה יכולה לפתוח את הדרך לתיקון, אבל היא אינה התיקון עצמו.
דווקא האחריות היא שמאפשרת לא להישאר שקועים באשמה. המטרה אינה להמשיך להעניש את עצמנו על מה שהיה, אלא ללמוד ממנו ולהשתמש במה שהבנו כדי להתנהל אחרת. אשמה שנשארת רק כהלקאה עצמית משאירה אותנו עסוקים בעצמנו, ואילו אחריות מחזירה את המבט אל הקשר ואל האפשרות לבנות בו משהו חדש.
זוגיות | צילום: שאטרסטוק
אולי זו אחת המשמעויות החשובות שאפשר לקחת מיום כיפור אל מערכות היחסים שלנו. לא רק לעצור ולהכיר במקומות שבהם פגענו, ולא רק למצוא את האומץ לומר סליחה, אלא גם לשאול מה ההבנה הזאת מבקשת מאיתנו מעכשיו.
החרטה עוזרת לנו לראות את מה שהיה, האחריות היא זו שמאפשרת לנו לעשות איתו משהו מכאן והלאה.
גמר חתימה טובה.
עוד כתבות בנושא
