במשך שנים המסר סביב תכנון היריון היה ממוקד כמעט כולו באישה: לקחת חומצה פולית, להפסיק לעשן, להימנע מאלכוהול, לבדוק תרופות ולאזן מחלות רקע. לגבר, לעומת זאת, נותר לכאורה בעיקר התפקיד לתמוך.
בשנים האחרונות התמונה מתחילה להשתנות. גוף מחקר הולך וגדל בוחן כיצד הבריאות ואורח החיים של האב עוד לפני ההתעברות עשויים להשפיע לא רק על הפוריות, אלא גם על תאי הזרע ועל התפתחות הצאצאים. אחד התחומים שנבדקים הוא צריכת אלכוהול.
חשוב לסייג כבר בהתחלה: אין כיום ראיות שמאפשרות לקבוע שכוס בירה או יין מזדמנת של הגבר לפני ההתעברות תפגע בתינוק. הראיות המשמעותיות יותר עוסקות בשתייה כבדה, כרונית או בהפרעת שימוש באלכוהול, וגם שם מדובר במידה רבה בקשרים שנמצאו במחקרים ולא בהוכחה שכל הנזק נגרם ישירות מהאלכוהול. מחקר גדול מדנמרק, למשל, מצא קשר בין הפרעת שימוש באלכוהול אצל האב לפני ההתעברות לבין סיכונים מוגברים מסוימים בצאצאים, אך בהיותו מחקר תצפיתי הוא אינו מוכיח סיבתיות.
הכי מעניין
היריון, אילוסטרציה. | צילום: שארטסטוק
אצל האם התמונה ברורה בהרבה
כשמדובר בשתיית אלכוהול של האם במהלך ההיריון, אין אותה אי־ודאות.
האלכוהול עובר לעובר במהלך ההיריון ועלול לפגוע בהתפתחותו. חשיפה טרום־לידתית לאלכוהול יכולה לגרום לקשת הפרעות האלכוהול העובריות, הכוללת פגיעות התפתחותיות, התנהגותיות וגופניות. לא ידועה כיום כמות אלכוהול בטוחה לשתייה במהלך היריון, וגם לא תקופה בהיריון שבה שתייה נחשבת בטוחה.
"חשיפה לאלכוהול עלולה לגרום לתסמונת האלכוהול העוברי", מסבירה ד"ר עווד ג'יריס. לדבריה, הפגיעה יכולה להתבטא בגדילה, בהתפתחות המוח ומערכת העצבים, בקשיי למידה והתנהגות ובמקרים מסוימים גם בפגיעות גופניות נוספות.
אצל האב, לעומת זאת, אין כמובן מעבר של אלכוהול לעובר. השאלה שמעסיקה את החוקרים אחרת לגמרי: האם שתייה לפני ההפריה יכולה להשאיר חותם בתאי הזרע שאיתם מתחיל ההיריון.
אשה בהיריון | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90
תא הזרע מביא איתו יותר מ־DNA
"היום אנחנו יודעים שתא הזרע אינו רק נשא של DNA", אומרת ד"ר עווד ג'יריס. "הוא מכיל גם מנגנוני בקרה ומידע אפיגנטי שעשויים להשפיע על השלבים הראשונים של התפתחות העובר".
אפיגנטיקה היא שם למנגנונים שמשפיעים על פעילות הגנים בלי לשנות בהכרח את רצף ה־DNA עצמו.
ד"ר עווד ג'יריס מציעה לחשוב על כך כעל ספר הוראות: "ה־DNA הוא הטקסט עצמו, ואילו המידע האפיגנטי הוא ההדגשות והסימונים שמכוונים אילו עמודים ייקראו קודם ואילו יישארו סגורים".
מחקרים אכן מראים שסביבת החיים של האב יכולה להיות קשורה לשינויים אפיגנטיים בתאי הזרע, ואלכוהול הוא אחד הגורמים שנחקרים בהקשר הזה. עם זאת, החוקרים עדיין מנסים להבין עד כמה השינויים האלה עוברים לעובר ועד כמה הם מתורגמים לתוצאות בריאותיות משמעותיות בבני אדם. סקירות מדעיות מהשנים האחרונות מדגישות שהתחום מבטיח, אך הראיות האנושיות עדיין מוגבלות לעומת המידע ממודלים בבעלי חיים.
עוד כתבות בנושא
ומה מצאו אצל ילדים?
כמה מחקרים בבני אדם כבר מצביעים על קשרים שמצדיקים תשומת לב.
מחקר שעקב אחר ילדים עד גיל שש מצא קשרים בין שתיית האב בשלושת החודשים שלפני ההתעברות לבין מדדים התנהגותיים מסוימים אצל הילדים. עם זאת, החוקרים עצמם הדגישו שהידע בבני אדם עדיין מוגבל, ומחקר מסוג זה אינו יכול להוכיח שהשתייה עצמה גרמה לשינויים.
מחקר גדול בהרבה, שכלל כמעט שני מיליון ילדים בדנמרק, מצא כי ילדים לאבות שאובחנו עם הפרעת שימוש באלכוהול עוד לפני ההתעברות היו בסיכון גבוה יותר לכמה תוצאות שליליות, ובהן תמותת תינוקות ולידה שקטה. גם כאן חשוב ההבדל: המחקר עסק בהפרעת שימוש באלכוהול, לא בשתייה מזדמנת של כוס יין בארוחה.
במקביל, ניסויים בבעלי חיים מצאו כי חשיפה של זכרים לאלכוהול לפני ההפריה יכולה להיות קשורה לשינויים בהתפתחות הצאצאים ובתפקוד השליה, ואף לשינויים מטבוליים ואחרים. אבל אי אפשר לתרגם באופן אוטומטי תוצאות מעכברים לבני אדם.
עוד כתבות בנושא
