בגט חריף-מתוק בצומת תפוח, בלי הממרח שמתאים לגבעת שמואל

היעד

חונכים את הפונדק החדש בצומת תפוח

על הצלחת

בגט עם בשר מתוק ופלפל חריף עד דמעות

מסקנות

בשר באוויר הפתוח הוא לא הבשר בבית

שוב מצאנו את עצמנו מגיעים לפונדק. בניגוד לפונדק הוותיק מהמדור לפני שבועיים, הפעם הגענו לפונדק צעיר, בן ארבעה חודשים, שיושב על צומת תפוח. על רקע פסטורלי אבל לא לגמרי שלֵו עומדת משאית שהוסבה לפודטראק, תחתיה דק עץ תחום בקירות שמשונית, ומעל הכול מתנוסס שלט צהוב ענק: "הפונדק - בשרים ולחמים על האש". זה היה יום ראשון בשבוע, שעת צהריים, החום המעיק של אוגוסט נשבר ובריזה נעימה נשבה. בחורה צעירה תפעלה לבדה את הדלפק, קיבלה הזמנות בזו אחר זו משיפוצניק, חבורת נערים בני 14 מיצהר שעלו ברגל מהצומת ועובר אורח רעב־אך־ממהר. אנחנו הזמנו כריך אסאדו. את פיצות הבשר המיוחדות של המקום לא היה אפשר להזמין באותו יום, כיאה לגלגוליו של מקום חדש.

אושפיזין עילאין. ברקע התנגן אביתר בנאי קצת חזק מדי וצליליו התערבבו בקולה של העובדת שקראה "ארנון!" "יהודה!" "יוסף!" כמו מזמינה אושפיזין, לבוא לאסוף את המנות המוכנות.

החוויה של אכילת בשר בישיבה בצל באוויר הרענן, במקום ארעי עם דק מתנודד שעדיין לא קובע למקומו, נסכה עלינו אווירת סוכות. הראש מדמיין את הדרכים המובילות לירושלים, בעלייה לרגל השלישית והאחרונה של השנה. ודאי צצו להם על הדרך עשרות פונדקי ארעי שהאכילו את העולים לרגל ואפשרו להם מקום לשבת לרגע, לשתות ולנוח מהשמש.\

הממרח של השומרון. הריח של הצ'יפס והשמן השרוף הזכיר לנו איפה אנחנו נמצאים. הכריך שלנו, שהיה אמור להגיע בג'בטה, הגיע בסוף בבגט. וטוב שכך, הבגט רך וטרי וקיבל חימום אחרון בטאבון עם להבה גלויה עד שהצבע החום שלו התכהה אפילו עוד קצת. רק מתוך הצצה קצרה בפלנצ'ה אפשר היה לראות שתבשיל הבשר מתוק, מאוד מאוד מפורק ורך. הבגט קיבל מילוי של בצל מטוגן, כרוב לבן, שום קונפי, ערמה יפה, דביקה ומפורקת של בשר שהובא על גבי שפכטל גדול מהפלנצ'ה, וזילוף טחינה מעל הכול. הכריך הזה לא בא עם מיונז וגם לא עם חרדל - בני הלוויה המקובלים של בשר מספר 9 בבישול ארוך, כי בחוות ובשומרון הטחינה היא ברירת המחדל. מיונז הוא הממרח של המרכז, גבעת־שמואל, חשמונאים וגוש עציון.

חריף–מתוק. הביס היה מצוין, מפוצץ טעמים. מאוד קריספי מבחוץ, רך ומהביל מבפנים. הבגט ספח את המיצים של הבשר, הבצל המטוגן והשום הוסיפו מתיקות אחרת לבשר שכבר קצת מתוק מדי, והכול התאזן בביס נלווה של פלפל מטוגן חריף עד דמעות בעיניים. לא משנה כמה ניסינו לשמור על הניקיון, הנדיבות של הכריך נשפכה עלינו מכל עבר והאירוע נפתר רק בזכות ערמת מפיות נכבדת.

כריך האסאדו שלנו עלה 60 שקלים, שזה לא זול אך גם לא יקר במיוחד, והוא המנה הכי יקרה בתפריט.

האוויר הפותח. כיף לאכול בשר באוויר הפתוח. יש לו טעם אחר מבשר שנאכל בתוך הבית.

איכשהו באופן לא רשמי חג סוכות נחשב לחג הכנסת אורחים. אולי זה בעקבות הזמנת האושפיזין בכל ערב, ואולי בגלל המנהג של סבב סוכות בלילה הראשון של החג. משהו ביציאה החוצה מהבית מאפשר להזמין אנשים אחרים פנימה. זה בדיוק מה שאביר יעקב, בעל הבית של הפונדק, מנסה לעשות. לצאת החוצה כדי לעשות מקום שיוכל להזמין את כל מי שרוצה לשבת ולאכול. והוא עושה את זה בלבביות ובשמחה. האווירה בפונדק נעימה מאוד ומכניסת אורחים. המקום פתוח גם לישיבה בערבים, לשתות משהו באזור שאין בו הרבה אפשרויות, לשחק משחקי קופסה או לשבת לדייט קריר. שיהיה חג שמח ומארח!