שולחנות החג הישראליים מזוהים עם שפע, אירוח וארוחות משפחתיות גדולות, אלא שלשפע הזה יש גם מחיר כבד. כ-260 אלף טון מזון, בשווי כולל של כ-2.5 מיליארד שקל, צפויים לרדת לטמיון במהלך חגי תשרי - לאורך שלבי הייצור, השיווק והצריכה.
כך עולה מנתונים חדשים שמפרסמים לקט ישראל ו-BDO לקראת תקופת החגים, וממחישים את ממדי אובדן המזון דווקא באחת התקופות שבהן הצריכה הביתית נמצאת בשיאה.
המשמעות מורגשת גם בכיס של כל משפחה. ההוצאה הממוצעת על מזון בתקופת החגים צפויה להגיע לכ-4,100 שקל למשק בית. מתוך הסכום הזה, כ-850 שקל משקפים את שווי המזון שאובד לאורך הדרך. במילים אחרות, יותר מחמישית מההוצאה על מזון בתקופת החגים אינה מתורגמת בסופו של דבר למזון שנצרך.
הכי מעניין
השנה מקבלים הנתונים משמעות נוספת על רקע הקשיים שעימם מתמודדת החקלאות הישראלית. במהלך 2025 נרשמו עומסי חום קיצוניים, תנודות במשקעים, מגבלות מים ובצורת, שהשלכותיה ממשיכות להיות מורגשות גם השנה.
לפי הנתונים, כ-41 מיליון מ"ק מים שהושקעו בגידול ובייצור של המזון צפויים להתבזבז במהלך חגי תשרי בלבד. מדובר בכמות מים השווה לכ-12,500 בריכות שחייה אולימפיות.
המשמעות הסביבתית רחבה אף יותר. כל קילוגרם מזון שאינו נאכל מגלם בתוכו משאבים שהושקעו לאורך הדרך - מים, קרקע חקלאית, אנרגיה, הובלה ושעות עבודה. בתקופה שבה גידול המזון נעשה מורכב ויקר יותר, אובדן של מאות אלפי טונות של תוצרת מחדד את הפער שבין המחסור במשאבים לבין דפוסי הצריכה.
חגי תשרי הם באופן מסורתי אחת מנקודות השיא של תרבות האירוח בישראל, אלא שהרצון לוודא שלא יחסר דבר על שולחן החג מוביל לא פעם לרכישה ולהכנה של כמויות גדולות בהרבה מהנדרש.
גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, אמר כי הנתונים צריכים להדליק נורה אדומה. "יש כאן אבסורד שקשה להתעלם ממנו: משפחות מרגישות את יוקר המחיה בסופר ובכל תחומי החיים, החקלאים מתמודדים עם בצורת ומחסור במים, ובאותו הזמן - מזון בשווי מיליארדי שקלים יורד לטמיון".
לדבריו, "מאחורי המזון הזה יש מים, קרקע, אנרגיה ועבודה שהושקעו לשווא. דווקא בחגים אפשר לצמצם את אובדן המזון באמצעות תכנון הקניות, התאמת הכמויות למספר הסועדים ושימוש בעודפים. שמחת החג איננה נמדדת בכמות האוכל שנשארת על השולחן ובטח לא בכמויות שנזרקות לפח".