אחי הגדול יצחק התקשר אליי כדי לספר לי על סנדוויץ' גבינתי, חמאתי ונפלא שהוא נתקל בו במקרה כשיצא מהעבודה בעמק רפאים. כשניסה להבין מה יש למקום להציע, וראה את פרוסות הלחם נוטפות הגבינה יורדות מהפלנצ'ה הכפולה, שאל את בעלת המקום "נו, מה יש לך פה, טוסטים?" היא הרימה מבט ובחצי חיוך אמרה לו "אין פה טוסטים חביבי, אנחנו מכינים גריל צ'יז". מי שלוקח את עצמו ברצינות כזו כנראה יודע מה הוא עושה. כשאנחנו חושבים על טוסט אנחנו חושבים על לחם אחיד פרוס, פרוסת גבינה צהובה של עמק ושליכטה של קטשופ. מי שמוכן להשקיע מוסיף כמה זיתים והופ - לטוסטר למשך ארבע דקות והנה, ארוחת ערב לארבעה ילדים רעבים. רק שמהתמונות שיצחק שלח ראינו שזה ממש לא הסיפור, ושאנחנו נזמין לפחות אחד מכל גרילד צ'יז שיש להם בתפריט: "קלאסי", "גרין אנד גולד" ו"טונה מלט".
בלונדי גריל צ'יז | צילום: ג'ו ונאוה
אז הגענו, והדבר הראשון שנתקלנו בו היה החיוכים. ברית, האמא ובעלת הבית, קיבלה את פנינו בחמימות, ובתה שתפעלה את הכריכים והקופה הייתה עם חיוך גדול עוד יותר. מיד כשזיהתה נשק על הכתף הציעה לנו עוגה לשבת על חשבון הבית, הכריזה שתעשה לנו את מה שנבקש בחצי מחיר ורק אז שאלה את אמה אם זה בסדר. הבן הקטן מנקה את השולחנות, והאחות הקטנה סתם קפצה להגיד שלום. הכול נקי, מסודר ומשפחתי. המדפים עמוסים במיני מאפים, עוגות ולחמים שנאפים במקום מדי יום. מכונת קפה מבריקה עובדת בלי הפסקה וריח מפתה של גבינה נמסה ממלא את החלל. העוברים והשבים זורקים חיוך, מוסרים ד"ש, מאחלים שבת שלום וכולם נענים באותו יחס אוהב מבני המשפחה במקום.
לאחר מספר דקות של המתנה הגיע האוכל. זה כל כך לא טוסט. כל סנדוויץ' מורכב משתי פרוסות גדולות ומרובעות של לחם קסטן שחום וטרי שמקבלות מריחה נדיבה של חמאה בצידן החיצוני. הן ממולאות בכמות נדיבה של שלוש גבינות שונות מעורבבות ותוספות למיניהן, ונלחצות בין שתי פלנצ'ות רותחות כך שהחמאה מותכת ומקבלת גוון וארומה אגוזית ונספגת בלחם, והלחם מקבל קרום חום כהה ויפהפה כך שכל ביס מפתה את השיניים לעמוד באתגר הביס הבא. הוא מוגש חתוך לרבעים ומשופד בערמה עם קורנישון קטן פריך ומלוח ממעל, לצד מטבל מיונז חמוץ־חריף ופסטו ביתי.
כל הנוצץ זהב. ה"גרין אנד גולד" הזה נמרח בגבינת שמנת, בנוסף לשלוש הגבינות, ומקבל חיזוק של עלי תרד. לתרד טעם חזק ודומיננטי, שמוסיף עוד גוון של מליחות רעננה יותר מזו של הגבינה, וגבינת השמנת כמו מפרידה בין הפרוסות של הלחם ומשנה את המרקם של כל המנה. מלוח, ירוק, קראנצ'י גבינתי ונפלא.
| צילום: סטודיו מקור ראשון
נמס אל תוך עצמו. למי שלא רגיל לסלט טונה עם גבינה בטוסטר ה"טונה מלט" יכול להיות קצת מפתיע. למי שמכיר זה בדיוק מה שאתם מצפים לו. סלט טונה עם קוביות קטנטנות של סלרי, בצל סגול, מלפפון חמוץ ופלפלים קלויים. כמובן ערמה של גבינות. טבילה קטנה במיונז המתובל ואתם בבית. אומנם בית שלא הכרתם לפני כן, אבל בבית במלוא מובן המילה.
הקלאסי. טוסטי, חמאתי, קראנצ'י, חם, מלוח מהגבינות. כמו טוסט שמכינים על ברזל יצוק במדורה. אולי זו המליחות שבאיזון בין כל סוגי הגבינות, אולי משהו אחר, אבל לא חסר שום דבר. עם מספיק גבינה שתרגיש מושחת, ולא יותר מדי שתרגיש רע. זה טוסט שמחייב אותך לנגב את הידיים תוך כדי אכילה ולשטוף פנים בסוף. ובזכות זה שאין מרכיבים אחרים שיפריעו, הלחם, החמאה והגבינות מתלכדים יחד למין יציר הומוגני חדש וטעים בטירוף. כל סנדוויץ' בפני עצמו סוגר פינה.
קטנה על המקום. בסוף הארוחה המפוצצת שעולה כ־50 שקלים למנה, התיישבה איתנו ברית וסיפרה לנו על בתי הקפה שהקימה בירושלים, ועל הבית שנאלצה לפנות בשאר־ישוב. היא דיברה בכזו פתיחות ואהבה, והזכירה לנו כמה חשוב להיות טובים זה לזה ואיך לכל אחד במלחמה הזאת יש סיפור.