במשך שנים השאלה הראשונה בתכנון הסלון הייתה כמעט מובנת מאליה: איפה תעמוד הטלוויזיה, מה יהיה המרחק ממנה לספה ואיפה יסתתרו הכבלים. עכשיו מתחזקת מגמה שמבקשת להזיז את המסך מעט הצדה ולהחזיר למרכז הבית פעילויות אנלוגיות יותר – שיחה, קריאה ומשחק.
המגמה מכונה Dumb Room, או בתרגום חופשי "החדר הטיפש": חלל שמוותר במכוון על חלק מהטכנולוגיה. אלא שהרעיון אינו מסתכם בהוצאת הטלוויזיה מהחדר. הוא מבקש גם להחזיר לעיצוב חומרים מוחשיים כמו עץ, זכוכית, אבן ומתכת, וטקסטורות שאינן מנסות להיראות מושלמות דרך מצלמת הטלפון.
אחד הביטויים המעניינים של השינוי הזה הוא החזרה של משחקי השולחן אל מרכז הסלון. לא עוד קופסה צבעונית שמתחבאת בארון ומופיעה רק כשמשעמם לילדים, אלא פריט שהמראה שלו חשוב כמעט כמו המשחק עצמו.
הכי מעניין
שחמט מזכוכית יכול להישאר על שולחן הקפה גם אחרי שהמשחק נגמר. לוח שחמט או שש־בש מעץ מוסיף חומר טבעי וחם לחלל, ומזוודת משחק מעוצבת יכולה להשתלב במדף או על קונסולה. הגבול בין משחק, פריט שימושי ואובייקט דקורטיבי נעשה מטושטש יותר.
Dumb Room: טרנד העיצוב שמחזיר משחקי קופסה לסלון | צילום: AI
במקום פלסטיק צבעוני – עץ, זכוכית ומתכת
גם הדרך שבה המשחקים עצמם נראים משתנה. חפצים שפעם זוהו כמעט אוטומטית עם חדרי ילדים מקבלים גרסאות שמיועדות במובהק לחללים של מבוגרים: פחות פלסטיק בוהק, יותר עץ, זכוכית, מתכת וצבעוניות מאופקת.
"יותר לקוחות מחפשים היום משחק שנראה מספיק טוב כדי להישאר בסלון כחלק מהעיצוב", אומר טל רז, מבעלי רשת ג'נטלמן. לדבריו, הרעיון הוא לתת למשחק שתי פונקציות: לייצר זמן משותף, ובמקביל להוסיף אופי לחלל.
ומה קורה כשמגיעים אורחים?
כאן נכנס גם הצד החברתי. משחק שמונח כבר על השולחן או במדף אינו דורש כמעט תכנון כדי להפוך לפעילות משותפת. אחרי ארוחה, במקום שכל אחד ייגש אוטומטית לטלפון שלו, אפשר לפתוח לוח שחמט, שש־בש או משחק אחר שכבר נמצא בחדר.
היתרון הוא שהפריט אינו רק קישוט. הוא מזמין להשתמש בו. משחק מעוצב יכול להישאר בסלון כל השנה, לעבור מהמדף לשולחן כשמגיעים אורחים – ואז לחזור למקומו בלי צורך להסתיר אותו.
בסופו של דבר, ה־Dumb Room אינו בהכרח ניסיון להפוך את הבית לנטול טכנולוגיה. הוא מבטא בעיקר עייפות מהרעיון שכל חלל צריך עוד מסך, עוד אפליקציה ועוד מכשיר חכם. אחרי שנים שבהן ביקשנו מהבית לעשות עבורנו יותר ויותר, אולי דווקא החידוש הבא הוא חדר שנותן לנו סיבה לעשות משהו בעצמנו – לקרוא, לדבר, לשחק ולהישאר בו קצת יותר.
עוד כתבות בנושא
