פעם בריכה פרטית הייתה מזוהה כמעט אוטומטית עם וילות גדולות במיוחד. היום היא נכנסת לתכנון של לא מעט בתים פרטיים הרבה לפני שמתחילות העבודות בשטח – ולעיתים עוד לפני רכישת המגרש.
האקלים הישראלי, תרבות האירוח והחיים שמתנהלים במשך חודשים ארוכים בחוץ הפכו את הבריכה מבחינת משפחות רבות מחלק מפנק בחצר למרכיב שמשפיע על הבית כולו: על הסלון, הפתחים, אזורי האירוח והקשר בין הפנים לגינה.
אבל בריכה היא גם אחד האלמנטים שכדאי לחשוב עליהם מוקדם. הגודל הוא רק חלק מהעניין. המיקום, התשתיות, הבטיחות, התחזוקה ואופן השימוש העתידי יכולים להשפיע הרבה יותר על התוצאה.
לפעמים בוחרים את המגרש לפי הבריכה
"הבריכה בישראל היא כבר מזמן הרבה יותר מאלמנט של יוקרה", אומר אבנר צדוק, מנכ"ל ובעלי פלגים. "אנחנו חיים במדינה חמה במשך חלק גדול מאוד מהשנה, מארחים הרבה בבית ורוצים לנצל את החוץ. הבריכה משמשת את הילדים, את ההורים, לאירוח, לבילוי משפחתי ובשנים האחרונות יותר ויותר גם לפעילות גופנית".
האדריכלית שירה מוסקל, מבעלי "הלל אדריכלות", מספרת שהשאלה על הבריכה עולה לעיתים עוד לפני רכישת הקרקע.
פרויקט של הלל אדריכלות | צילום: מאור מויאל
"יש לקוחות שמגיעים אלינו להתייעצות לפני רכישת המגרש, ואחת השאלות הראשונות שלהם היא האם אפשר יהיה לתכנן שם בריכה", היא אומרת. "יש גם אנשים שעבורם מגרש שלא מאפשר בריכה פשוט יורד מהפרק".
וזו גם הסיבה שלא תמיד כדאי להשאיר את תכנון הבריכה לסוף.
בעבר היה מקובל לעיתים למקם אותה במקום שנשאר פנוי בחצר. היום אדריכלים רבים מעדיפים לתכנן את הבית והבריכה כמערכת אחת: לקבוע כיצד הסלון נפתח אל המים, מאיפה רואים אותם, מה היחס בין מפלס הבריכה לריצוף ואיפה נמצאים אזורי הישיבה והאירוח.
"המטרה מבחינתנו היא שהבריכה לא תהיה משהו שפוגשים רק כשיוצאים החוצה", אומרת מוסקל. "שיושבים בסלון ורואים את המים, שנמצאים במטבח או בפינת האוכל והבריכה היא חלק מהנוף".
גם כשהרחצה נגמרת, התאורה וההשתקפות של המים יכולות להפוך אותה לחלק מהנוף של הבית בשעות הערב.
עוד כתבות בנושא
איזו צורה בוחרים?
לדברי צדוק, אחד הכיוונים הבולטים כיום הוא בריכות בקווים ישרים ופשוטים.
"הכיוון הוא פחות צורות מורכבות ויותר בריכות נקיות ומדויקות", הוא אומר. "אנשים רוצים שהבריכה תתחבר לאדריכלות של הבית, לריצוף ולפיתוח החוץ".
לבריכה מלבנית יש גם יתרון פונקציונלי: היא מנצלת את השטח בצורה פשוטה ויכולה להתאים למי שרוצה להשתמש בה גם לשחייה ולא רק לרביצה במים.
אבל לפני שבוחרים את הגודל והצורה, כדאי לשאול שאלה בסיסית יותר: מה באמת הולכים לעשות בבריכה?
משפחה שרוצה בעיקר מקום לילדים ולאירוח זקוקה לבריכה אחרת מזו של מי שמתכנן לשחות בה כמה פעמים בשבוע.
פרויקט של הלל אדריכלות | צילום: מאור מויאל
ומה אם החצר קטנה?
בריכה ביתית לא חייבת להשתרע על חלק גדול מהחצר.
אפשרות אחת היא לתכנן בריכה קומפקטית או "שכשוכית", עם מדרגות רחבות וספסלי ישיבה בתוך המים. עבור מי שמחפש בעיקר התרעננות, אירוח וישיבה במים, לפעמים זה מספיק בהחלט.
אפשרות אחרת היא מערכת שחייה נגד הזרם. המערכת יוצרת זרם מים שהשחיין שוחה מולו, ולכן מאפשרת לבצע שחייה רציפה גם בלי לעבור שוב ושוב לאורך הבריכה.
"גם בריכה קטנה יכולה להיות מאוד פונקציונלית", אומר צדוק. "השחיין נשאר פחות או יותר במקום, ולכן לא צריך בריכה ארוכה כדי לבצע אימון".
הפתרון יכול להיות רלוונטי למי שרוצה להשאיר יותר מהחצר לגינה, לאזורי ישיבה או למטבח חוץ, ועדיין להשתמש בבריכה גם לפעילות גופנית.
מתי צריך להתחיל להתעסק בהיתר?
בריכה בנויה אינה משהו שכדאי להוסיף לתוכניות ברגע האחרון. דיני התכנון והבנייה כוללים הוראות הנוגעות לבריכות שחייה, והקמה של בריכה עשויה להיות כפופה להיתר ולדרישות תכנון ובטיחות. מינהל התכנון מדגיש שגם עבודות שנכללות במסלול פטור מהיתר חייבות להתאים לתוכנית החלה על המגרש ולהנחיות המרחביות.
לכן במקרה של בית חדש כדאי להעלות את הנושא כבר בשלב התכנון מול האדריכל ולא לאחר שהיתר הבית כבר מתקדם.
"המיקום שלה משפיע על המפלסים, התשתיות, חדר המכונות והפיתוח שסביבה", אומר צדוק. "ככל שחושבים על הדברים מראש, נמנעים משינויים מיותרים בהמשך".
בריכה פלגים | צילום: אלעד גונן
מה לגבי בריכה עילית?
בריכות מתפרקות ועיליות של חברות כמו Intex ו־Bestway הן פתרון נגיש ומהיר בהרבה מבריכה בנויה, אבל לא כדאי לקבוע שכל בריכה כזאת "אינה דורשת היתר". תנאי הפטור תלויים באופן ההקמה, בתוכניות החלות על המגרש ובהנחיות הרשות המקומית. לפני הצבה של בריכה גדולה או קבועה למחצה כדאי לבדוק את הדרישות מול מחלקת ההנדסה או הוועדה המקומית.
וגם כשהבריכה מגיעה בקרטון ומוקמת בתוך כמה שעות, היא עדיין גוף שמכיל כמות גדולה מאוד של מים ודורש הכנת שטח, סינון, תחזוקה ובעיקר תשומת לב לבטיחות.
לפני שממלאים מים: כמה דברים שלא כדאי לדלג עליהם
המשטח צריך להיות יציב ומפולס בהתאם להוראות היצרן. בבריכות גדולות, העומס שנוצר מכמות המים משמעותי ולכן אין לאלתר תשתית או להציב את הבריכה במקום שלא נבדק כמתאים.
כדאי להשתמש בשכבת הגנה מתאימה מתחת לבריכה, בהתאם להנחיות היצרן, כדי להפחית חיכוך ופגיעה בתחתית.
מערכת הסינון צריכה להיות מותאמת לנפח הבריכה, וגם מים בבריכה ביתית דורשים טיפול ותחזוקה כדי להישאר ראויים לרחצה. משרד הבריאות מציין כי מי בריכות עלולים להזדהם מהסביבה ומהמתרחצים, ולכן איכות המים והטיפול בהם הם חלק בלתי נפרד מהשימוש בבריכה.
גם בנושא החשמל לא כדאי לאלתר. משאבות וציוד חשמלי נמצאים בסביבה רטובה, וכל חיבור או תשתית חשמלית שדורשים עבודת חשמל צריכים להתבצע בהתאם לדרישות הדין ובידי בעל רישיון מתאים.
עוד כתבות בנושא
והדבר החשוב ביותר: ילדים
כאן הייתי מוסיפה לטקסט המקורי פסקה משמעותית, כי אי אפשר לפרסם מדריך לבריכה ביתית בלי זה.
משרד הבריאות מדגיש שילדים עלולים לטבוע במהירות גם בבריכות קטנות ורדודות, וכי אביזרי ציפה אינם תחליף להשגחת מבוגר. כאשר ילד נמצא במים, ההמלצה היא על השגחה רציפה וללא הסחות דעת.
בבריכות פרטיות בעומק של 60 ס"מ ומעלה קיימות גם דרישות בטיחות ייעודיות, ובין היתר יש למנוע כניסה חופשית של ילדים לאזור הבריכה. משרד הבריאות מציין גידור ושער נעול כאמצעים למניעת גישה בלתי מפוקחת.
בבריכה עילית, סולם שניתן להסיר או למנוע באמצעותו גישה למים הוא אמצעי חשוב – אבל גם הוא אינו מחליף את הצורך למנוע גישה עצמאית של ילדים לבריכה ולהשגיח עליהם בכל זמן שהם בסביבתה.
בריכה פלגים | צילום: אלעד גונן
לתכנן לפי החיים, לא לפי התמונה
בסופו של דבר, הבריכה המוצלחת ביותר אינה בהכרח הגדולה או המרשימה ביותר.
לפני שמחליטים על אורך, חיפוי או מערכת נגד זרם, כדאי לדמיין יום רגיל בבית: מי ישתמש בה, באילו שעות, מי יתחזק אותה, כמה שטח רוצים להשאיר בחצר ומה רואים מהסלון.
לפעמים התשובה תהיה בריכת שחייה ארוכה. לפעמים דווקא בריכה קטנה עם ספסל ומדרגות רחבות תעשה את העבודה. ובמקרים אחרים בריכה עילית שמוקמת לקיץ ומפורקת בסופו תהיה הפתרון הנכון יותר.
העיקר הוא שהבריכה תתאים לבית ולחיים שמתרחשים בו – ולא להפך.