מעצבת הפנים לילי וולטרס מבקשת מכם דבר אחד: תפסיקו לשחק בטוח. מבחינתה, מילים כמו “אקלקטי” או “אותנטי” כבר רכות מדי. היא רוצה שהבית יהיה נועז. אפילו קצת מוזר.
ברשתות החברתיות היא מציגה שולחן ביליארד בהדפס נמר, קמין עשוי צדפים, מנורות ויטראז’ בצורת קונוס תנועה ודלתות סודיות. “לא כל פרט חייב להיות רציני,” היא אומרת. “השטויות הקטנות האלה נותנות לבית נשמה.”
המילה “מוזר” נבחרת בכוונה. הרעיון אינו עוד טרנד, אלא תפיסה: למלא את הבית בדברים שמדברים אליכם – גם אם הם לא לפי האופנה, וגם אם יועץ נדל”ן היה מרים גבה. אחרי שני עשורים של “בז’ עצוב” – קירות בהירים, ריהוט ניטרלי, בתים שנראים כמו צילום לקטלוג – יותר ויותר אנשים מחפשים חזרה לאישיות.
הכי מעניין
מעצבים מספרים שבעלי בתים התרגלו לחשוב על ערך מכירה עתידי במקום על החיים עצמם. תוכניות שיפוצים ואלגוריתמים ברשת גרמו לאנשים לבחור בפתרון הבטוח. אבל בטוח מדי הפך לריק.
שימוש בצבעים לא שגרתיים | צילום: שאטרסטוק
אז איך מחזירים את ה”מוזר”?
אין נוסחה אחת – וטוב שכך. לפעמים זה מתחיל בשימוש חדש לחדר ישן. חדר אוכל שלא מארח כמעט אף פעם יכול להפוך לספרייה, לפינת קריאה או אפילו לבר קטן בסגנון ספייקאיזי. חלל מקבל חיים כשהוא משרת את הדיירים, לא רק את האורחים.
דרך נוספת היא קנייה ביד שנייה או איסוף פריטים מטיולים. בית מעניין הוא כזה שלא נראה כאילו נקנה בבת אחת מאותה חנות. כיסא בצבע טורקיז בוהק בתוך ים של כחולים רגועים, הדפסים בוטניים שונים שמשוחחים זה עם זה – לא תואמים, אבל כן מדברים באותה שפה.
ולא חייבים תקציב ענק. לפעמים האוצר כבר נמצא בארון. ספל תה עתיק יכול להפוך לאגרטל קטן. חפצים אישיים מספרים סיפור הרבה יותר מכל אביזר “מושלם”.
מעצבים ממליצים לאמץ נקודת מבט של אספן: זה מסע ארוך, לא קנייה מהירה. מרד קטן נגד “מהיר” – ריהוט מהיר, טרנדים מהירים, החלפה מתמדת. כשקונים רק מה שאוהבים באמת, הבית מסתדר מעצמו סביב האישיות.
למי שחושש – התחילו בקטן: פסלון, כלי קרמיקה חריג, ידית בצורת דג בחדר הרחצה. גם בחלל מונוכרומטי אפשר להכניס פריט אחד שיגרום לאנשים לעצור לרגע.
כמובן, יש הבדל בין מוזר לבין כאוס. אפשר לשמור על יחסים בין צבעים, על חיבור בין חומרים, על קו שמחזיק את הכל יחד. “למצוא את היחסים בתוך המוזר”, כפי שאומרים המעצבים.
בסופו של דבר, הבית איננו אולם תצוגה. הוא אמור להיות שכבות של ישן וחדש, זיכרונות וחלומות, טעויות מוצלחות וגילויים מפתיעים. הוא אמור לספר סיפור.
והסיפור הזה – הוא שלכם.
עוד כתבות בנושא
