הבית
הבית, שגודלו 200 מ"ר המשתרעים על פני שתי קומות, ממוקם בשכונת הקטמונים בירושלים, המתאפיינת במבנים דו משפחתיים וארבע משפחתיים קטנים לצד בניינים ושיכונים, עם גינות ושטחי קרקע צמודים. השכונה עצמה המכונה גם גוננים, נבנתה בשנות ה-50 ובשנות ה-60 עבור עולים חדשים שהגיעו לארץ בראשית שנות הקמתה ושרובם שוכנו קודם לכן במעברות בתלפיות.

הבית בקטמונים, לפני השיפוץ | צילום: דיאנה ויינינגר
בדומה לבתים רבים בשכונה, לאורך השנים חופה הבית באבן ועבר סבבי שיפוץ והרחבות, כשהאחרון שבהם במהלך שנות התשעים. לצורך השיפוץ הנוכחי, נשמרו רק החלונות, המדרגות שעשויות מאבן מקומית, והמעקה שרוענן במאחז עץ.
שכונת קטמונים מתחדשת באוכלוסייה צעירה וילדים רבים, ובעלי הבית, משפחה בת שש נפשות שגרה בשכונה עוד לפני רכישת הנכס, חיפשה בית לגדול אליו ומצאה פנינה חבויה בסמטה ירוקה ושקטה. מחלונות הבית נשקפת צמחייה אופיינית, כמו רימון וצבר, ונוף ירושלמי פנורמי שמתפרש בין העיר להרים.
לצורך שיפוץ מהיסוד שכרה המשפחה את שירותיה של מעצבת הפנים הירושלמית דיאנה ויינינגר.

צילום: יניב שמידט
התכנון
העיצוב נועד להשתלב במבנה הקיים ולהשלים את שרשרת ההקשרים שבין הסביבה הגיאוגרפית והאדריכלית לפנים באופן מעודכן ועכשווי. המדרגות המקוריות מאבן מקומית נשמרו ופלטת החומרים נבחרה בקונטקסט ים-תיכוני עם פרשנות מודרנית, למשל: מוטיב קשתות מעודן שחוזר ברחבי הבית, אריחים גדולים דמויי טיח בחדרי הרחצה משולבים באריחים רומנטיים קטנים, פורניר קנה סוף ובדים טבעיים.
הערכים המרכזיים שהנחו את המעצבת בתהליך קבלת ההחלטות היו יצירת תחושת ביתיות, פונקציונליות, וביטוי ייחודי ואינדיבידואלי של הסגנון והטעם של בעלי הבית.

צילום: יניב שמידט
קומת הקרקע
קומת הקרקע היא חלל ציבורי פתוח, מזמין לאירוח ולסוגי אינטראקציה מגוונים, שבו יש סלון ויציאה לגינה, פינת אוכל שמשיקה לאי ענק שכבר נמצא באזור המטבח ובו מקומות ישיבה נוספים לארוחה קלילה, ומטבח עם יציאה למרפסת האחורית.
אלמנט נגרות דרמטי מחלק את הקומה באופן ורסטילי וממקסם את שטח האחסון מתחת למדרגות. מאחורי דלת נסתרת, חדר משפחה אינטימי משמש גם יחידת אירוח מפנקת העומדת בפני עצמה. פתיחתה ביום יום יוצרת אזור משני ופרטי יותר בפאתי החלל הציבורי. חדר הרחצה בה שואב השראה מהעיצוב בספריה הלאומית החדשה בירושלים, בצבעוניות כחולה עמוקה, חומריות מסורתית אך עכשווית ומוטיב קשתות שחוזר ברחבי הבית.

קומת המגורים
בקומה השנייה, בה ממוקמים חדרי השינה, נוצרו חדרים נפרדים לכל אחד מהילדים וכך הפכו ארבעת החדרים שהיו בתכנון המקורי לחמישה. חדר הרחצה של הילדים ממשיך את הקו הים תיכוני באווירה חמה, עם קריצה של פסיפס בשפה עיצובית שונה וכיור כפול שמציע להתארגן יחד.
יחידת ההורים מרגיעה ומרווחת, עם חדר רחצה אלגנטי. בנוסף, מרפסת השירות חוברה ליחידת ההורים בקשת רחבת ידיים, שבה שוכנת פינת עבודה שמשקיפה על נוף אורבני פנורמי מרשים.

צילום: יניב שמידט
קוריוז מעניין בתכנון הוא פינת הכביסה, שהפכה מעין חצי קומה נוספת – שלא הייתה כל כך שימושית והייתה בה ספריית גבס טרום השיפוץ. היא הפכה לאזור שירות תחום ושימושי, ובו מקום לאחסון חומרי ניקוי, משטח קיפול מרווח ומקום לתלייה ואוורור. חלון 'סקילייט' מעל גרם המדרגות מקשר את הבית לשמיים ולחוץ.
במהלך התכנון הושם דגש על מיקסום האחסון על ידי תכנון מפורט של נגרות ייעודית, כדי להבטיח התנהלות יומיומית מסודרת, מאורגנת ונוחה.

צילום: יניב שמידט
התהליך
תהליך התכנון והשיפוץ ארך כחצי שנה, במהלכן התגבשה פלטת החומרים והצבעים, בוצעו הרכישות הדרושות ונבחרו אנשי מקצוע. המעצבת הקפידה לשמור על החלל מאוזן ולא עמוס, שילבה פריטים משפחתיים סנטימנטליים לצד פריטים חדשים, כדי לשוות תחושה מוכרת לבית ולצקת לתוכו נשמה. האומנות התלויה בבית נוצרה ברובה על ידי אם בעלת-הבית שהיא אמנית, או נאספה בטיולים של בני המשפחה בעולם.
מי ומי בספקים:
תכנון, עיצוב פנים וסטיילינג: דיאנה ויינינגר (קישור לאתר: https://www.interiorbydiana.com/)
ריצופים, חיפויים, פרקט, כלים סניטריים: בר עמי
כסאות בר ואוכל: ליאופורד
ספה ושטיח בסלון, ריהוט פינת עבודה ומיטה בחדר ההורים: איקאה
שידות לילה ביחידת ההורים: ברינג איט הום
וילונות וריפוד בחדר ההורים: רוני שרון, רוניז
גופי תאורה: לשם תאורה
ידיות: טיראדור
נגרות אומן: סמיר סמאן
