לא סותר את ההלכה: יותר ויותר נשים דתיות וחרדיות פונות לשימור פוריות

עולם הרפואה משתנה במהירות, אבל דבר אחד נותר כשהיה – החלום להקים משפחה. בעידן שבו נשים רבות מוצאות עצמן רווקות עמוק לתוך שנות ה-30 וראשית שנות ה-40 לחייהן, נשאלת השאלה: מה ניתן לעשות כדי לא לוותר על האפשרות ללדת בעתיד?

שוחחנו עם ד"ר יונתן ברקת - מומחה ליילוד וגינקולוגיה, מנהל מרכז בריאות האישה בתל אביב (כללית מחוז תל אביב-יפו), ורופא בכיר ביחידות להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) ובאסותא רמת החייל - על תהליך שימור פוריות לנשים על כל שלביו והיבטיו. שוחחנו גם עם הרב יובל שרלו, ראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר, על ההיבטים ההלכתיים והחברתיים של התהליך, ועם שירת מלאך, יועצת ומלווה למבקשי זוגיות, שוחחנו על הצד הרגשי של אותן נשים שעוברות את התהליך.

ד"ר ברקת, מהי הקפאת ביציות?
"זהו הליך רפואי שבו שואבים ביציות מתוך גופה של אישה ומקפיאים אותן לשימוש עתידי. כך, גם אם בעתיד כשרמת הפוריות תרד – תהיה לה האפשרות להרות מהביציות שנשמרו בגיל צעיר ופורה יותר".

למי מיועד ההליך?
"לכולן אך בעיקר לנשים רווקות בשנות ה-30 לחייהן שמעוניינות לשמר את סיכוייהן להיות אמהות. בנוסף, הוא חשוב מאוד לנשים שמתמודדות עם מחלות או טיפולים שעלולים לפגוע בפוריות, כמו אנדומטריוזיס קשה, טיפולי כימותרפיה וכו'."

איך נראה התהליך בפועל?
"התהליך כולל טיפול הורמונלי קצר של כ-8-10 ימים לגירוי השחלות שמביא להתפתחות והבשלה של מספר ביציות. בניגוד לביצית אחת שמתפתחת ומבשילה במחזור ללא גירוי הורמונלי שאיבת הביציות הוא הליך קצר המבוצע תחת טשטוש. הביציות מוקפאות בשיטת 'הזיגוג' שיטת הקפאה חדישה, ששומרת על הביצית ועל שרידותה בהקפאה ובהפשרה".

היכן נשמרות הביציות?
"במיכלים מיוחדים של חנקן נוזלי בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות, במעבדות היחידות להפריה חוץ גופית, בה נעשה הטיפול. תקופת השימור הראשונית נעה בין 5-10 שנים וניתן להמשיך את משך ההקפאה תמורת תשלום."

האם האיכות נשמרת?
"בהחלט" מדגיש ד"ר ברקת. "אם ההקפאה נעשית בגיל צעיר ובמקום מוסמך – שיעורי ההצלחה זהים לאלו של ביציות טריות."

יש סיכונים?
"באופן כללי, מדובר בהליך בטוח מאוד. סיבוכים משמעותיים הם נדירים ביותר, ואם מופיעות תופעות לוואי – הן בדרך כלל קלות וחולפות. כשזה נעשה בליווי רפואי ומעקב מתאים, אין סיבה לחשש.

ומה לגבי עלות?
"כיום אין סבסוד ציבורי לנשים בריאות בעלות עתודה שחלתית תקינה. העלות היא של כמה אלפי שקלים למחזור הקפאה. אבל זו השקעה, שמעניקה תחושת ביטח ולעיתים מהווה "גלגל הצלה" אחרון לאשה שמעוניינת להרות בגיל מבוגר."

לא להישאר עם חלומות בלבד

"אני תומך בכך שלנשים תהיה האפשרות להקפיא ביציות, אם הן בוחרות לעשות כך", אומר הרב יובל שרלו, ראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר, "באותה דרך בה אני תומך בכך שנשים שהחליטו להביא ילד לעולם כרווקות תעשינה זאת, ולא תיוותרנה לבדן. אני תומך בכך שהבחירה תהיה מושכלת, ובעיקר בהכרה מלאה של הסיכויים היחסית נמוכים להביא ילד לעולם בדרך של הקפאת ביציות, וזהירות שלא תיוותרנה עם חלומות בלבד".

איזה שינוי התחולל בשנים האחרונות בעניין שימור הפוריות?

"בד בבד עם האפשרות הטכנולוגית לשימור פוריות בדרך של הקפאת ביציות, ועליה איטית בסיכויי ההצלחה ללדת, חלו שני שינויים גדולים במרחב החברתי. ראשון בהם הוא דחייה מתמדת של גיל הנישואין, ועליה במספר הנשים מעל גיל 35 שאינן נשואות. זה מצטרף למודעות של נשים המגיעות לסוף שנות השלושים לחייהן לעתיד האפשרות ללדת ילד משל עצמן. שני בהם הוא העובדה שחלק מהרבנים משתמשים בכלי הזה כדי לעודד נשים לא ללדת כרווקות, כי אם לשמר פוריות על ידי הקפאת ביציות".

האם יש התנגשות עם ההלכה בצעד כזה? 

"ההלכה הקדומה לא הכירה את האפשרות המעשית הזו", אומר הרב שרלו, "ולכן לא קבעה את עמדתה. רוב הרבנים מתירים שימור פוריות בדרך של הקפאת ביציות, וקשה למצוא לכך מניעה הלכתית".  

מהן לדעתך ההשלכות וההתמודדויות החברתיות במקרים הללו?

"הצעתי לנשים צעירות לא להקפיא ביציות לפני שהן מגיעות לאמצע שנות השלושים. הקפאת ביציות היא פיתרון לבעיה, ולא יצירת מציאות חדשה, בה דחיית הנישואין לגיל מבוגר נעשית לכתחילה, ובשיטות טכנולוגיות המאפשרות זאת. הדרך הראויה והנכונה כתובה כבר בפרק הבריאה 'על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו, ודבק באשתו, והיו לבשר אחד', וזו העמדה העולה מכל התורה שבעל פה. אין להפוך פיתרון לבעיה לנתיב ראשוני מוטעה".

תהליך מעצים שנותן הרבה תקווה

"בדרך כלל נשים מגילאי 30 ומעלה מתחילות להרהר על התהליך הזה", אומרת שירת מלאך, יועצת ומלווה למבקשי זוגיות. "בהיותי מטפלת בהרבה רווקות דתיות אני עדה להעלאת הנושא בקליניקה חדשות לבקרים".

מי חושבת על שימור פוריות?

"ההתלבטות כרוכה בכמה אפיקים, כשהאפיק הרגשי הוא הכי חשוב. שאלות כמו – 'מה זה אומר עליי? האם אני מיואשת? האם אני אחראית? האם אני משמרת את חלומי למשפחה הגדולה? וגם מה המניע שלי? בלי מניע – כל התהליך הופך להיות קשה יותר. אני לא פוגשת נשים שהמניע שלהן הוא הורות יחידנית וגם לא כאלה שהקריירה כרגע יותר חשובה להן, שבגללה הן דוחות את גיל ההולדה. זה מאוד שונה מהעולם הגלובלי".

כמה זה מקובל במגזר יחסית לשנים קודמות?

"כל הזמן יש התפתחות בעניין – זה הופך להיות יותר ויותר רווח. כיום יש הרבה יותר פורומים, קבוצות בפייסבוק והרבה מקומות של תמיכה ומידע בעניין".  

מהם הקשיים בפניהם עומדות אותן נשים?

"הקושי העיקרי הוא ההכרה 'שמשהו לא עובד כמו שרציתי'. דרך שימור הפוריות משתקפת האחריות על זה שעד כה אותה אישה לא נישאה. לא לכל אחת זה מתאים. לכל אחת יש אחריות להתלבט בזה ולהחליט מה נכון עבורה. ההתלבטות תואמת את השלב הבוגר של האישה, ומאחר ומדובר בנשים שהתפתחו בכל תחום בחייהן, זה רק הגיוני שגם אל תחום ההולדה וההורות הן תתייחסנה ברצינות ובכובד המשקל, ממקום של בחירה ורצון, ולא ממקום סטטיסטי – של 'כולן עושות - אז גם אני אעשה'".  

איך הסביבה מקבלת את זה?

"יש הרבה יותר מודעות גם אצל בני המשפחה וגם אצל גברים שהן יוצאות איתן. גם להם יש הערכה והבנה על המשמעות של צעד כזה".

מי מלווה לרוב את אותן נשים?

"הליווי הוא מאוד משמעותי. חלקן מלוות על ידי המשפחה, חלקן על ידי חברות, כשלרוב הן אפילו משתפות את המנהלים שלהן במקום העבודה, כי הליך כזה דורש קצת היעדרות וגמישות.

"ההתפתחות של הרפואה מאפשרת לנשים לשמר את החלום המשפחתי שלהן", מסכמת מלאך. "זה פותח פתח ונותן הרבה תקווה. נשים שעברו את התהליך סיפרו לי שזה מעצים אותן שהן לוקחות אחריות על החיים, הבריאות והנשיות שלהן".